רקע ותמצית טענות הצדדים
עניינה של תביעה זו בבקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (להלן: "הפקודה"), שהוגשה ע"י התובעת, גב' חנה מועלם פריד (להלן: "המשיבה"), בה נתבקש בית משפט זה לאכוף בקנס או במאסר או בכל דרך אחרת על המבקשים למלא אחר פסק דינו של כב' המפקח על רישום מקרקעין בנצרת, מר יובל וסרקרוג, אשר ניתן ביום 29/8/2016 במסגרת תיק 9/23/2015 (להלן: "פסק-הדין", צורף כנספח 1 לכתב התביעה).
במסגרת התביעה, טוענת המשיבה כי המבקשים לא פעלו בהתאם להוראות פסק-הדין, וכי מוצו נגדם הליכי הוצאה לפועל, אך ללא הועיל, המבקשים טרם פעלו בהתאם לצוים א' ו- ב' של פסק-הדין, ולכן היא מבקשת לאכוף את הצוים שניתנו ע"י המפקח על המקרקעין לפי סעיף 6 לפקודה.
עוד טוענים המבקשים, כי בקשה לאכוף צו לפי פקודת ביזיון בית משפט אמורה להיות מוגשת לבית המשפט או לערכאה השיפוטית שנטען כי החלטתם ו/או פסק-דינם בוזו, תוך תמיכת הבקשה בתצהיר, וכי במקרה הזה, המשיבה לא פעלה בהתאם, ולא תמכה את בקשתה בתצהיר לאימות העובדות, כך גם היא הגישה את הבקשה לבית משפט זה מקום שהיה עליה להגישה בפני כב' המפקח על רישום המקרקעין אשר נתן את פסק-הדין, ואשר בהתאם לסעיף 74 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), נקבע כי יש לו סמכויות כמו שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית.
עוד טוענים המבקשים, כי המשיבה מודה בתשובתה כי היא פתחה בהליך אכיפה בלישכת ההוצאה לפועל, וכי הסמכות לקבוע אם פסק-הדין בוצע במלואו אם לאו נתונה לכב' רשם ההוצאה לפועל וכי אין מקום להגיש תביעה נפרדת זו.
דיון והכרעה
לאחר עיון בחומר המונח לפניי ושקילה לשלל הטענות של הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיתקבל, כמפורט להלן.
...
עוד טוענים המבקשים, כי המשיבה מודה בתשובתה כי היא פתחה בהליך אכיפה בלשכת ההוצאה לפועל, וכי הסמכות לקבוע אם פסק-הדין בוצע במלואו אם לאו נתונה לכב' רשם ההוצאה לפועל וכי אין מקום להגיש תביעה נפרדת זו.
דיון והכרעה
לאחר עיון בחומר המונח לפניי ושקילה לשלל הטענות של הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.
ביחס לטענות הצדדים בעניין הסמכות לתת צו לפי סעיף 6(1) לפקודה, ובאם זו מסורה לבית משפט זה או למפקח על רישום המקרקעין אשר נתן את הצווים במסגרת פסק-הדין, סבורני כי הדין עם המבקשים, והגם שהפסיקה אינה אחידה בשאלה לעניין סמכותו של המפקח על המקרקעין לאכוף צווים בהתאם לסעיף 6(1) לפקודה, סבורה אני כי למפקח על רישום מקרקעין יש סמכות לאכוף צווים לפי סעיף 6(1) לפקודה, וכי בנסיבות התובענה דנא הסמכות לאכוף את הצווים בהתאם לפסק-הדין שניתן ע"י המפקח על רישום המקרקעין מסורה למפקח על רישום המקרקעין ולא לבית משפט זה. במה דברים אמורים?
סעיף 6(1) לפקודה מונה מספר ערכאות משפטיות המוסמכות לאכוף צווים שיפוטיים על דרך של ביזיון בית משפט וקובע כי:
"בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".
מבין הערכאות המוסמכות לאכוף צווים על דרך של ביזיון בית משפט, סעיף 6(1) לפקודה שקיבל תוקף נורמטיבי בשנת 1947 אינו מונה את המפקח על רישום מקרקעין.
לאחר בחינה ושקילה לכל ההיבטים הנ"ל, הגיע כב' השופט גיא הימן למסקנה כי :
"כל אחד ואחד מהיבטיה של הסוגיה, ומעל לכל פירושם התכליתי של הדברים, מחייב הכרה בסמכותם של מפקחים על רישום-מקרקעין להידרש לבקשות לפי פקודת בזיון בית-המשפט בכל הנוגע להחלטות, צווים ופסקי-דין אשר יצאו תחת-ידיהם. אני מוחק, אפוא, את הבקשה".
בדומה למסקנה ולקביעה בפסק-דין אחדות הנ"ל, גם אני סבורה כי בחינת הוראות סעיף 6(1) לפקודה לצד סעיפים 74 ו- 76 לחוק המקרקעין, מלמדים ומחייבים את המסקנה שלפיה גם למפקח על רישום מקרקעין שקיבל מעמד הדומה למעמדו של שופט בית משפט שלום, מסורה הסמכות לאכוף קיום פסקי דין או צווים שניתנו על ידו, כך גם אני מסכימה כי שיקולי יעילות הדיון ומדיניות שיפוטית מובילים לכך כי דווקא ראוי ורצוי שהמפקח שנתן את הצווים במסגרת פסק-הדין והמעורה בפרטי הסכסוך בין השכנים, ושנחשף לעניינם של בעלי הדין הוא זה שידון בבקשה נשוא תובענה זו.
אשר על כן, אני קובעת כי הסמכות לדון בתובענה הנוכחית, ושעניינה בהפרת צווים שניתנו בפסק-הדין של המפקח על רישום המקרקעין אינה נתונה לבית משפט זה, אם כי נמצאת זו בסמכותו של המפקח על רישום המקרקעין שנתן את הצווים, ועל כן אני מורה על מחיקת התובענה.
