תשלומים עיתיים בהוצאה לפועל

הרשת הגישה "בקשה להבהרת פסק דין", שבה נטען כי בפסק הדין נפלו שגגות מרובות, ובכלל זאת היתעלמות מהוספת תקנה 3(ד) לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד – 1953 בשנת 2010, וההנחיות שניתנו בעיניין עריכת התחשיב וקיזוז תשלומים ששולמו לגננות במסגרת תשלומים עתיים ותיקי הוצאה לפועל.

...

לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להביע עמדה בעניין מתן פסק הדין בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, החלטנו לדון בבקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לתקנה האמורה, כך שפסק הדין יינתן על יסוד הבקשה, התגובה לבקשה, התשובה לתגובה וכלל החומר שבתיק.

הכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק אנו קובעים כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל.

בעניין זה נאמר בסעיף 73(ב)(2) לפסק הדין כך: "כמצוין לעיל, מצאנו שהיה מקום למתן סעד של השבה במקרה שלפנינו, ולאור צו העשה הזמני שחייב את העסקתן של המערערות עד פסק הדין מושא הערעור, מקים למשיבות את הזכות לשכר לתקופה המסתיימת במתן פסק הדין מושא הערעור, אפריל 2014. ביחס לתקופה האמורה, יש לערוך את חישוב השכר לו זכאיות המערערות כדלקמן:

סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת, ואנו קובעים כי על הרשת לשלם לגב' בוסי תחליף שכר בהתאם לפסק הדין בהליך הקודם, דהיינו עד תום חודש אפריל 2014 ולא עד חודש דצמבר 2013, כפי שקבע בית הדין האזורי.

רקע בפני תביעה כספית, בסך 17,015 ₪ (ליום הגשתה; בנתיים עלה סכום התביעה עקב הפרישי שיערוך, אך גם הופחת עקב תשלומים עיתיים), שתחילתה בהגשתה לבצוע בהוצאה לפועל (תיק הוצאה לפועל מס' 18-16315-12-6), עבור דרך הגשת היתנגדות, מתן רשות להיתגונן, ובירורה עד תום, לאחר שכל הנסיונות ליישב את המחלוקת בדרכי שלום ניכשלו.

...

לסיכום סוגיה זו: בנסיבות כאלה, דומה שיהיה נכון להורות, כי על התובעת לבצע הערכה של הצריכה לאותן שתי תקופות חיוב, על פי ממוצע הצריכה לאותה תקופה, ולהתאים את יתרת החוב בהתאם.

תוצאה אופרטיבית סיכומו של דבר, שאני דוחה את טענות ההגנה הנוגעות לסיווג הנתבעת והתעריף בו חויבה, אך מקבל אותן בכל הנוגע לחיובים החריגים ל-4 החודשים יולי-אוקטובר 2011.

לאור התוצאה המשולבת, אני מורה כי לעניין ההוצאות יתוקנו החיובים בתיק ההוצאה לפועל, כך שייכלל רק חיוב האגרה עבור פתיחת התיק בהוצאה לפועל, וחיוב שכ"ט א'.

ב.בהחלטה מיום 19/10/06 דחה כב' הרשם את בקשת המערערות בקובעו, באשר לדרישת המערערות להתיר להן לפעול נגד המשיב לגביית חוב המזונות במסגרת ההוצאה לפועל, כי התשלומים העתיים הנגבים מהחייב, בין אם במסגרת הליכי הפש"ר ובין אם במסגרת הליכי ההוצל"פ (לאחר חקירת יכולת), הינם תוצאת מסקנותיו של הגוף החוקר בנוגע ליכולתו הכלכלית של המשיב באותה עת, משכך קבע הרשם כי המערערות לא יפיקו כל תועלת מעצם העברת חוב המזונות להוצל"פ שכן שיעור התשלום העתי שנקבע מעיד על יכולתו המאקסימאלית של המשיב.

...

ג.ספק אם יש מקום לעכב גביית חוב המזונות השוטף ע"י המערערות, שהרי לו היה משלם המשיב מזונותיהן של המערערות כסדרם, לא היה מונע ממנו כבוד בית המשפט תשלום זה. לא מן הנמנע כי עצם ידיעת המשיב בדבר אפשרות המשך קיומם של הליכי גבייה, כנגדו בגין חיובו השוטף במזונות, תוביל את המשיב למסקנה כי מוטב לו כי יעשה הכל על מנת לשלם חיובו השוטף במזונות ילדיו וזאת בנוסף לתשלום החודשי לקופת הכנ"ר אשר נפסק לו. דיון והכרעה א.פסק הדין המנחה בעיניין גביית מזונות מפושט הרגל נקבע בע"א 357/79, המוסד לביטוח לאומי נ' כונס הנכסים הרישמי, תל אביב, פ"ד לה (1) 393, קובע בהתייחסו לפסיקת חוב מזונות במסגרת הליכי פשיטת רגל כדלקמן:ב ב "מזונות המגיעים על-פי פסק דין ואשר זמן פרעונם חל אחרי מתן הצוו לקבלת נכסים אינם בני-הוכחה בפשיטת הרגל. כך נקבע בחוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 6), התשל"ו-1976, אשר בא לשנות מהלכתו של בית משפט זה בע"א 71/152 (1) עם סתימת מסלול ההוכחה במסגרת פשיטת הרגל, פתח המחוקק מסלול חדש לאדם שמגיעים לו מפושט הרגל כספים על-פי פסק-דין למזונות שזמן פירעונם חל אחרי מתן הצו לקבלת נכסים. מסלול זה נקבע בסעיף 55א לפקודה (סעיף 128 דהיום), שנוסף בתיקון הנזכר, הקובע לאמור...

מפסק דין זה עולה מפורשות, כי חוב מזונות שזמן פירעונו לאחר מתן צו כינוס, אינו בר תביעה, וניתן לגבותו בהליכי הוצל"פ. נוכח פסק הדין הנ"ל של בית המשפט העליון, מתייתר הדיון בהחלטת כב' השופטת אלשיך בפש"ר 2206/05 הנ"ל. לאור כל האמור לעיל, הנני מציע לחבריי לקבל את הערעור ולקבוע כי המערערות זכאיות לפעול לגביית חוב המזונות השוטף מיום מתן צו הכינוס באמצעות הליכי הוצל"פ, דהיינו מיום 19.9.05.

המשיב ישלם למערערות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך – 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק נכון להיום.

מהמסמכים אשר הגישה המבקשת, עולה כי ביום 24.9.2019 ניתן פסק-דין על-ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו המורה למשיבה ולבעלה (נגדו נקטה המבקשת הליך חידלות פרעון מקביל, המתברר בחדל"פ (שלום ת"א) 52016-11-23), לשלם למבקשת סכום כספי אשר גובהו, נכון ליום 3.8.2023, עומד על 155,496.08 ש"ח. המבקשת נקטה נגד המשיבה ובעלה הליכי הוצאה לפועל, אך אלה לא הועילו.

לשלם תשלום עיתי לטובת נושיה לפי קביעת הנאמן.

...

אני מורה לנאמן שימונה לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם לחייבת זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי החייבת אינה מוסמכת להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

הגבלות על החייב במתן צו זה ובהתאם להוראות סעיף 121(3) לחוק, אני מורה שעם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על החייבת ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה: הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל.

החובות המוטלות על החייבת אני מורה לחייבת לפעול כדלהלן: להגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דו"ח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשת הדו"ח. להתייצב בפני הנאמן, בית המשפט, הממונה, בכל עת ככל שהדבר דרוש, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין.

מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם החייב, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; התמורה בנכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.

לשלם תשלום עיתי לטובת נושיו לפי קביעת הנאמן.

...

אני מורה לנאמן שימונה לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם לחייב זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי החייב אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

הגבלות על החייב במתן צו זה ובהתאם להוראות סעיף 121(3) לחוק, אני מורה שעם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על החייב ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה: הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל.

החובות המוטלות על החייב אני מורה לחייב לפעול כדלהלן: להגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דו"ח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשת הדו"ח. להתייצב בפני הנאמן, בית המשפט, הממונה, בכל עת ככל שהדבר דרוש, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין.