מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תשלום שכר עובדים בדין קדימה בכינוס זמני

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בתמצית ייאמר, כי מע"מ סבור כי יש לחלק את יתרת הכספים שייוותרו בלא תשלום שכר טירחה בגין מאמץ מיוחד, אלא בשיעור של 10%, למע"מ על מנת לרפא ולו במעט את הפגם שנוצר לאחר שהדיבידנד המשולם למע"מ בדין קדימה עומד על 65% ואילו הנושים בדין רגיל צפויים לקבל דיבידנד בשיעור של 95%.
במסגרת פעילות זו נאלצו הנאמנים וצוותיהם לירתום את כלל עובדי החברות, להיתמודד עם ספקי החברות ומשכירי הנכסים, לרבות בהליכים בבתי המשפט, וכן להרגיע את הקשישים ובני משפחתם ולמנוע עזיבתם על מנת שלא לפגוע מיידית בחברות ובהקף התשלום השוטף המשולם להן לרבות על ידי משרדי הממשלה, למניעת ירידת שווי החברות ונכסיהן.
לצד האמור, קיימו הנאמנים פגישות תכופות עם משכירי הנכסים בהן הפעילו החברות את בתי האבות וההוסטלים על מנת לקבל את שתוף פעולתם לצורך גיבושן העתידי של עיסקאות המכר, ואף הגיעו עימם להסכמות בדבר הפחתה זמנית של דמי השכירות המשולמים.
המסקנה מכל האמור הנה כי אין מניעה מלעשות שימוש בתקנה 13 לתקנות השכר מקום שבו נפסק שכר חלוקה לפי תקנה 8א לתקנות השכר וכי תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד כאמור ייפסק במקרים המתאים ככל שעונה על הנידרש בתקנה שלשונה: "פעולות שחורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים שבהם נקבע לו שכר... בהיתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים". מעיון בתגובת הכנ"ר עולה כי הכנ"ר אינו חולק על זכאותם של הנאמנים בנסיבותיו של תיק זה לתשלום תוספת מאמץ מיוחד שתחושב באחוזים מעבר לשכר הבסיס שנתבקש על ידי הנאמנים, אלא שהכנ"ר שואב את מסקנתו בדבר שיעור התוספת לו זכאים הנאמנים מנוהל הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד מיום 07/10/19 אותו מבקש הכנ"ר להטמיע, והקובע בסעיף 22, חלק ג' כדלקמן: "כאשר חישוב שכר חלוקה מדויק (בהתאם למחשבון השכר הרלוואנטי) מביא לתוצאה על פיה זכאי הנאמן לפסיקת שכר חלוקה ברף העליון של אותה מדרגת שכר חלוקה , ובחינת פעולות הנאמן מביאה למסקנה כי יש מקום לשלום תוספת מאמץ מיוחד, הרי שזה ישולם בשיעור של עד 10% מהשכר המחושב לפי מחשבון השכר". סבורני כי המקור להסמכתו של בית משפט לפסוק תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד מעבר לשכר הבסיס הנה תקנה 13 לתקנות השכר אשר מעגנת הסדר חוקי לפיו רשאי בית משפט לחרוג לצורך התאמת התחשיב שבתקנות השכר לנסיבות המקרה הקונקרטי ומניעת תוצאה לא צודקת בה לא תהיה הלימה בין הקף הפעולות החריגות שביצע בעל התפקיד כמתואר בסעיף 13 לתקנות השכר והצלחת ההליך מבחינת הנושים ובין השכר המשולם לבעל התפקיד.
...
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים סבורני כי שיעור מאמץ מיוחד שיעמוד על 38% הינו שיעור ההולם את המגיע והינו הוגן וצודק בנסיבות העניין.
ואולם, מע"מ לא העלה דרישה זו בזמן אמת, לא התקבלה עמדת הנושים בדין רגיל בסוגיה זו לא בזמן אמת ואף לא עתה, ודומה כי על רקע חשיבות כיבודם המלא של הסדרי נושים, חשיבות עליה עמדה באת כוח הכנ"ר בדיון שהתקיים ביום 05/01/20 כי לא ניתן להיעתר לבקשת מע"מ. באותה מידה אינני סבורה כי ניתן ליתן יד לבקשה לשלול את החלת הוראת תקנה 13 לתקנות השכר ככתבה וכלשונה ולשלול מן הנאמנים את תוספת השכר בגין מאמץ מיוחד המגיע להם, כאשר בידי מע"מ לא עלה להצביע על מקור חוקי לכך (כדברי נציג מע"מ בדיון שהתקיים ביום 05/01/20), ולו על מנת שהיתרה האמורה שתיחסך משכר טרחת הנאמנים תחולק כדיבידנד נוסף למע"מ ולנושים בדין קדימה, בנוסף לדיבידנד המגיע למע"מ בקבוצת נשייה זו על פי הוראות ההסדר, ואשר למעשה כבר חולק.
סוף דבר הנני מאשרת לנאמנים שכר חלוקה לפי הוראות סעיף 8א(א)(1) לתקנות השכר כמאושר גם בתגובת הכנ"ר וכן תוספת מאמץ מיוחד לפי תקנה 13 לתקנות השכר בשיעור של 38% בתוספת מע"מ כחוק על שני רכיבים אלה.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 30593-09-19 פאוור דיאלינג בע"מ נ' התאטרון הלאומי הבימה בע"מ (חל"צ) ואח' לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין בעיניין: חוק החברות, תשנ"ט-1999 פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 ובעניין: התאטרון הלאומי הבימה בע"מ (חל"צ) (בעיכוב הליכים) החברה ובעניין: עו"ד דורית לוי ורו"ח חן ברדיצ'ב הנאמנים הזמניים ובעניין: מדינת ישראל משרד האוצר – החשב הכללי ע"י ב"כ עו"ד עמי עבר-הדני המדינה ובעניין: 358 עובדי החברה ע"י ב"כ עו"ד גלילה הורנשטיין ו/או אלון הורנשטיין עובדי החברה ובעניין: 1. עיזבון נעמי שמר ז"ל ו-6 אח' ע"י ב"כ עו"ד הלל סומר ואח' 2. רון פינקוביץ' ו-30 ואח' ע"י ב"כ עו"ד דרור דוד נחום 3. פאוור דיאלינג בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גבריאל ספרן ואח' 4. שלומי קוריאט ואח' ע"י ב"כ עו"ד עמית הורוביץ' 5. בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורי גאון ואח' 5. תאטרון ערוני חיפה בע"מ (חל"צ) ע"י ב"כ עו"ד שלמה כרוב ואח' הנושים ובעניין: עריית תל-אביב – יפו ע"י ב"כ עו"ד רותם בהרב עריית תל-אביב ובעניין: רשם ההקדשות -רשות התאגידים ע"י ב"כ עו"ד אפרת מקדסי כהן ואח' רשם ההקדשות ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכנ"ר פסק דין
סיווג הנושים והצבעתם; נטען שהעובדים מופיעים גם בקבוצת דין קדימה וגם בקבוצת דין רגיל והחלוקה בין השניים לא ברורה; העובדים היו צריכים להיות מסווגים בנפרד כי יש להם אינטרס ייחודי, וכי חלק ניכר מהחוב כלפיהם ישולם על ידי הביטוח הלאומי ולכן אין הצדקה לראותם כנושים בדין רגיל; סיווג השחקנים שונה לצורך ההצבעה, כך שמנושים בדין קדימה הפכו הם לנושים בדין רגיל, מבלי שקוזז הסכום שיקבלו מהביטוח הלאומי.
לעניין סיווג הנושים לשתי קבוצות, הטענה קיבלה מענה מספק מהנאמנים הן בכך שלאחר הגשת ההתנגדויות לבית המשפט, הם ביצעו חישוב מחדש של סיווג ההצבעות, לרבות מתן משקל בהצבעות הקולקטיביות רק עבור נושים שהוגש ייפוי הכוח מטעמם והן בהסבר שמקור הכפילות של סיווג חלק מהעובדים נעוץ בכך שלעניין שכרם עד התיקרה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי הם מוכרים כנושים בדין רגיל, ואשר לסכום העולה על תיקרה זו הם מסווגים כנושים בדין קדימה, כמקובל וכנהוג.
...
משכך, ולאחר שבחנתי את מלוא המידע והנתונים שהונחו לפניי, נדרשתי לרזי עולם התיאטרון בכלל ולהתנהלות תיאטרון הבימה בפרט, ובשוקלי את מכלול השיקולים והאיזון הראוי ביניהם, בהתאם לחוק ולהלכה הפסוקה; הגעתי לידי מסקנה שיש לדחות את טעמי ההתנגדות של הנושים המתנגדים, וכי יש לאשר את הצעת ההסדר כמבוקש מכוח סמכות בית משפט זה לפי סעיף 350יג לחוק החברות.
מתוך שירו של חיים חפר, "כל העולם במה" סוף דבר בהינתן כל האמור, אני מאשר את הצעת הסדר הנושים של "תיאטרון הלאומי הבימה בע"מ" מכוח סעיף 350יג לחוק החברות, תשנ"ט-1999.
ההתנגדויות נדחות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 52262-12-19 קורול נ' פארקינג קיט חניונים אוטומאטיים בע"מ ואח' בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא בעיניין החברה: ובעניין: המערער פארקינג קיט חניונים אוטומאטיים בע"מ לאוניד קורול ע"י עו"ד א' רונן ובעניין: המשיבים 1. עו"ד אחיעד הראל -מנהל מיוחד 2. כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון פסק דין
ביום 22/8/2017 הוגשה כנגד החברה בקשת פירוק (פר"ק 46339-08-17), וביום 24/8/2017 מונה עו"ד אחיעד הראל כמפרק זמני של החברה (על ידי כב' הש' בר-זיו).
ביום 3/12/2017 הגיש לאוניד תביעת חוב, בה טען כי החברה נותרה חייבת לו סך של כ- 107,000 ₪ בגין שכר עבודה, פצויי פיטורין שלא שולמו לו ותשלומים בעד זכויות סוציאליות נוספות שהגיעו לו. התביעה הוגשה כתביעת חוב בדין קדימה, בהיותו של לאוניד עובד החברה.
...
מסקנה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה לפיה אין בהגדרת הצדדים את יחסי העבודה ביניהם די כדי לקבוע אם התקיימו יחסי עובד-מעביד, אם לאו.
סוף דבר דין הערעור על החלטת המפרק – להידחות.
המערער ישלם לקופת הפירוק הוצאות הערעור בסך של 3,000 ₪.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 25.8.2021 הגישו המפרקים הזמניים בקשה למתן הוראות בגדרה עתרו לאשר שכר טירחה בגין תקבולים שהתקבלו בקופת הפרוק של חברת עמקי המזרח בע"מ, בסכום של 246,958 ₪ בתוספת מע"מ. כן עתרו הנאמנים לאשר להם תוספת מאמץ בשיעור של 100%, ואישור הוצאות בסכום גלובלי של 300 ש"ח לחודש.
כן צוין כי לחברה קיים חוב בדין קדימה לעובדים שטרם שולם בסך של 51,000 ₪.
אני מאשר תשלום אגרת השגחה לכונס הרישמי בהתאם לשכר שנפסק לנאמנים, ללא תוספת מאמץ.
אני מורה לנאמנים לחלק את מלוא הדיבידנד בדין קדימה לנושי החברות, ואת יתרת הכספים לאחר תשלום שכרם, אגרת ההשגחה והדיבידנד בדין קדימה, לחלק דיבידנד לנושים הרגילים של החברות בהתאם ליחס החובות כלפיהם.
...
אני מאשר תשלום אגרת השגחה לכונס הרשמי בהתאם לשכר שנפסק לנאמנים, ללא תוספת מאמץ.
אני מורה לנאמנים לחלק את מלוא הדיבידנד בדין קדימה לנושי החברות, ואת יתרת הכספים לאחר תשלום שכרם, אגרת ההשגחה והדיבידנד בדין קדימה, לחלק דיבידנד לנושים הרגילים של החברות בהתאם ליחס החובות כלפיהם.
אני מאשר את הצעת הנאמנים שלפיה, הנושים בעלי הערבויות האישיות יקבלו דיבידנד בשיעור של 10% יותר מאשר הנושים הרגילים ללא ערבות אישית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כעת עותרת המבקשת, כי יינתן צו המורה לנאמן לשלם לה מתוך קופת הנשייה סך של 157,710 ₪, בהתאם לחישוב שנערך על ידה, שהתגבש לאחר מתן צו הכנוס לנכסי החייב, אשר לטענתה עשוי לחלץ אותה מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה ולהביא תועלת לקופת הנשייה של החייב, שכן הוא יאפשר לה לשאת בתשלום שכר טירחת השמאי שמונה ע"י בית המשפט לעינייני מישפחה לשם פירוק השתוף במשק שהחייב והיא מחזיקים בזכויות בו במשותף.
דיון והכרעה בסעיף 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל נקבע לאמור: "לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פירעונם חל אחרי מתן צו הכנוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון." בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים האלקטרוניים) נקבע בין היתר, כך: "סעיף 128 מהוה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התוית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה'חצוניים', אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהוה מעין פיתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-מישפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך.
...
כידוע, בית המשפט של פשיטת הרגל נדרש לערוך האיזון בין הצרכים השונים בהליך פשיטת הרגל באופן שונה מהדרך בה נדרשת הערכאה המוסמכת לערוך בדונה בתביעת מזונות ובהכרעה בה. בהקשר זה ראוי לציין גם את שנפסק ב-ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים האלקטרוניים), לפיו על בית המשפט של פשיטת הרגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, נושי החייב ושל החייב עצמו". ומן הכלל אל הפרט לאחר עיון באשר מונח לפניי, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות משהיא נעדרת אחיזה בדין ובהינתן העובדות שאינן שנויות במחלוקת.
הנה כי כן, בנסיבות המקרה דנא נוטה הכף בבירור אל עבר אינטרס הנושים האחרים, ומשכך הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו