ביום 21.5.13 הגישה צד' ג' בקשה לדחיית התביעה על הסף וכתב הגנה מטעמה בו נטען כי הסמכות לידון בעבירות חנייה נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים ועל כן יש לדחות התביעה על הסף בשל העידר יריבות וחוסר סמכות מקומית.
נציגת הנתבעת סיכמה: לדבריה יש לדחות התביעה כנגדם על הסף מחוסר סמכות עניינית, מדובר בעירעור על הדו"ח ועל כן הסמכות אינה נותנה לבית משפט זה. לאחר שבית המשפט הבהיר לנציגה כי מדובר בתביעת פיצוי בגין עוגמת נפש ועל כן בהתייחסותה להבהרה זו של בית המשפט, טענה הנציגה כי את הטענות כנגד היתנהלות הליכי הגבייה יש להפנות כלפי צד ג' האמון על הליכי הגבייה ולא לעירייה.
הכרעה:
הסמכות העניינית
הן הנתבעת בדיון שהתקיים ביום 28.5.13 והן צד ג' בכתב טענותיו טענו לחוסר סמכות מקומית, לפיכך ועל אף שטענתם בעיניין נזנחה לאחר שבית המשפט הבהיר לצדדים כי המדובר בתביעה בגין עוגמת נפש ולא ערעור על הקנס, אתייחס לטענה בקצרה.
מנגד, הנתבעת וצד ג' לא הניחו כל בסיס ולא ידעו להסביר את מקור יתרת החוב בסך 100 ₪ או מדוע לא צוין בפני התובעת במעמד התשלום כי קיימת יתרת חוב.
על הערייה לוודא היטב – לפני שהיא מעבירה חוב מסוים לגביה – כי החוב קיים ותקף והחייב יודע על כך.
בנסיבות אלו אני מוצאת את הערייה אחראית לנזקיה של התובעת בשיעור של 50% שכן התמונה שמצטיירת הנה כי הערייה התרשלה שעה שבמעמד תשלום החוב ע"י התובעת, לא בדקה באופן מלא ומעמיק את גובה החוב והאם בתיקה של התובעת קיימת יתרת חוב.
לא זו בלבד, מכתב התביעה עולה כי לאחר ששילמה החוב בפעם השנייה בעקבות הלחץ שהופעל עליה מצד המעקלים וניגשה לעירייה בכדי לקבל החזר כספי, נתקלה התובעת באטימות וסחבת מצד נציגי הנתבעת אשר לא נתנו לה כל מענה עינייני והוסיפו בדרך היתנהגות זו לגרום לעוגמת נפש לתובעת.
...
לנוכח כל האמור התבקש בית המשפט לדחות התביעה על הסף.
כמו כן, אני קובעת כי צד ג' (חב' הגבייה) אחראי לנזקי התובעת בשיעור 50% שכן מן העדויות עולה כי מדובר בהתנהגות לא הולמת ובוטה מצד המעקלים – עובדי חב' הגבייה, אשר לא שמו ליבם לכך שמצויים ילדים קטנים בבית בעת העיקול, נהגו באגרסיביות ואילצו התובעת לשלם החוב בשנית, על אף טענתה כי כבר שילמה ונוכח רצונה להציג קבלה בעניין.
אשר על כן, הנני קובעת כי התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת וכן התביעה כנגד צד ג'.
הנני מחייבת את הנתבעת וצד ג' לשלם לתובעת כל אחת סך של 2,500 ₪ בגין עוגמת הנפש וההוצאות שנגרמו לה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
