מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תשלום על השתלמות של שוטר במשטרת ישראל

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

שוטרי משטרת ישראל הלומדים בשלוחות אלה אשר בסיום לימודיהם יקבלו אישור ממשרד החינוך המחלקה להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל כי לימודיהם שקולים לצורך שכר לתואר ראשון או שני- יהיו זכאים לדרוג שכר אקדמאי" (סעיף 34 לסיכומים, ההדגשה הוספה- ד.פ.) גם מן האמור בחוזר זה עולה כי אין די בלימודים בשלוחה של אוניברסיטה זרה ובקבלת התואר כדי לקבל הטבות שכר.
יתר על כן, על המדינה כנאמן הציבור למנוע תשלום כספי ציבור בנסיבות אלה, וכאשר לא התקבלה "התמורה" החוזית המוסכמת (תואר אקדמי אמיתי כנגד הטבות שכר ואחרות על פי ההסכמים המחייבים, ראו בבג"צ מוסטקי הראשון סעיף 48).
להשתלם בצוות לא להיות מנודה, להיות מורה מעורב בביה"ס לא לחשוש משינויים, שינויים טובים לביה"ס הכי חשוב עבודת הצוות, הישתלמות בצוות לא הישתלמות יחידים, זה מה שאני זוכר" (ע' 7 ש' 4-13).
...
הנה כי כן, נחה דעתנו כי החלטת הדחייה מבוססת על כך שבמהלך הריאיון שקוים לו, לא עלה בידי התובע להוכיח כי עבר הליך לימודים תקין.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם הוצאות הנתבע בסך של 2500 ₪.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ההפחתה כנגדה הוגשה התביעה בוצעה במסגרת יישום "טבלת שקילה" חדשה, שהונהגה במישטרה לקביעת רמות תוספת הפעילות של שוטרי משטרת ישראל, על פי החלטת הממשלה ש/4800 מיום 21.6.12, אשר אישרה סיכום בנמשרדי של משרדי האוצר והמשרד לבטחון פנים מיום 4.4.12 בעיניין זה (להלן: "החלטת הממשלה" ו"הסיכום הבינמשרדי", בהתאמה).
בדומה למשרתי הקבע, נקבעה לשוטרי משטרת ישראל "תוספת פעילות". התוספת הנה תוספת אחוזית אשר מחושבת על "בסיס השכר" המשטרתי, קרי: שכר היסוד, תוספת וותק וגמולי הישתלמות.
הטיפול בהסדרה מחודשת של רמות הפעילות לשוטרי משטרת ישראל עולה מסיכום דיון שהתקיים ביום 30.11.08 אשר נערך על ידי נצ"מ עפרה ברטוב, ראש יחידת תיכנון שכר במישטרה ביום 16.12.08, כמו גם מסיכום דיון מיום 16.6.10 לפני ראש אגף תיכנון תיקצוב ובקשה במשרד לבטחון פנים, שעל פיו נדונה הכוונה להוריד את רמת הפעילות של כ-350 שוטרי מחוז ש"י בתפקידה מינהלה, והוצגה בקשת המישטרה שלא להפחית שכר לשוטרים קיימים ולקבוע "דור מעבר ארוך". כן העלה ראש אמ"ש במישטרה אפשרות לקבלת "תמורה" בגין הפחתת שכר לשוטרים פעילים, בדמות תשלום רמת פעילות "שיטור" גם בדרגות רפ"ק עד ניצב (אשר כנסקר לעיל, שולמה לשוטרים בדרגות שוטר עד רב פקד).
...
להלן נפרט חלק משלבי הדיונים שהובילו לבסוף לסיכום הבינמשרדי ולהחלטת הממשלה, וזאת לצורך התייחסות לטענות התובעים.
עדותה אינה נתמכת במכתבה של נצ"מ בראון קניאס מיום 24.4.14, אך ממכתב ראש אמ"ש מיום 18.6.13 עולה כי אישורו ניתן גם על יסוד טענות לרמת סיכון גבוהה מ-7, בשים לב לטענה של שהות מרובה בשטח לעומת חוקרים המועסקים בתחומי הקו הירוק.
סיכומו של דבר הוא: במבחנים שנקבעו בבג"צ קהלני, התובעים אינם מעלים טענות כלשהן במישור החוזי.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בפסק הדין התקבלה תביעתו של המשיב ובוטלה על ידי בית הדין החלטתו של הגף להערכת תארים ליד משרד החינוך (להלן: הגף) תוך שנקבע כי על המדינה להעניק לתואר ראשון שלמד המשיב בשלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל "אישור שקילות". לאור התוצאה, חייב בית הדין את המדינה לשלם למשיב את כל הזכויות הכספי הנובעות מהכרה וזאת לתקופה של שבע שנים עובר להגשת התביעה, וכן הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.
הרקע לבקשה ופסק דינו של בית הדין האיזורי: המשיב, שוטר במשטרת ישראל, הגיש ביום 24.10.01 בקשה למתן אישור שקילות לצורכי דרוג ושכר בגין תואר ראשון במנהל עסקים במסגרת שלוחה של אוניברסיטת לטביה.
בקשר לכך צוין כי המשיב הוא בן 51, בעל וותק של 25 שנות שירות במהלכן צבר כספים רבים בקופות הפנסיה, הפיצויים וקרנות הישתלמות; הוא בעלים של מחצית מנכס ששוויו למעלה ממיליון וחצי שקלים, וכן בבעלותו רכב משנת 2019, ששוויו כ- 30,000 ₪.
...
באשר לעבודת הגמר נקבע כי מתשובותיו של המשיב עולה ש"הפגין יושר והגינות"; לא הסתיר החל מהריאיון הראשון כי נעזר בחבר וברעייתו לעריכת העבודה וכי חברו היה המקור לחלק מהנתונים והרעיונות שהוצגו במסגרת העבודה; אין בסיוע של החבר כדי לקבוע שעבודת הגמר לא הוכחה על ידי המשיב וכי לא הוכח שקיים פסול בהסתייעות בחבר לצורך איסוף חומר ואף לצורך הבנה ועיבוד של נתונים שהם בתחום מומחיותו; כנותו ויושרו של המשיב משמשים כסיוע לכך שלא נפל פגם אתי במעשיו; המשיב טען כי ערך ביקורים במקום במסגרת מחקרו לפחות שלוש פעמים למרות שהעסק ממוקם רחוק ממגוריו וגילה בקיאות סבירה בתוכני העבודה, בהתחשב בחלוף הזמן ובטענתו שלא עבר על החומר בטרם הריאיון; ידע לציין כי במסגרת העבודה רצה לבדוק מה פוגע ברווחיות של העסק וציין את המסקנה כי מדובר במחלקה הטכנית ולאחר מספר שאלות מכווינות ידע לומר בערך מהי השערת המחקר; גם שאר תשובותיו בקשר לעבודה היו סבירות ותואמות את הכתוב בעבודה, בהתחשב בחלוף הזמן; הסבר המשיב שלא ידע להסביר טבלה בשל חלוף הזמן היה סביר ומקובל.
מאזן הנוחות –עיכוב ביצוע פסק הדין יפגע במידה מסוימת במשיב, אך בהתחשב בסיכויי הערעור הלכאוריים, שוכנעתי כי מן הראוי להמתין בערעור.
לאור זאת, בשקלול סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשת המדינה ולעכב פסק הדין.
סוף דבר - הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

למען סבר האוזן יצויין בקצרה , כי לטענת המבקש, הועלה על ידי משיב 1, שיר באמצעות סירטון לרשת האנטרנט, אשר יש בו ביזוי כלפיו וכלפי תיפקודו כשוטר במשטרת ישראל, כל יתר המשיבים מתחום התיקשורת לטענת המבקש, נתנו במה לדברים מבזים אלה.
להשלמת התמונה יצויין, כי בהחלטת בית המשפט מיום 19.2.17, התבקש המבקש ליתן תגובתו ובמסגרת זו , ליתן פרטים ונתונים מלאים בדבר רכושו ומצבם הכלכלי שלו ושל יתר בני המשפחה, לרבות קרנות הישתלמות, פקדונות, קופות גמל.
מלבד ההישתתפות בהוצאות ההליך, בתשלום אגרה תכליות נוספות, בכלל זה, מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מנהל שפוטי ראוי, כאשר את תכליות אלה יש לאזן מול זכות הפרט לגישה לערכאות שהנה זכות יסוד בסיסית בשיטת המשפט הישראלית.
...
מן הכלל אל הפרט: לאחר שבחנתי את הבקשה, עיינתי בכתב התביעה ותגובת המשיבים, לא שוכנעתי כי המבקש עמד בנטל הקבוע לפי התקנות כאמור, ולהלן נימוקי.
לעניין תשלום שכר טרחת עורך דין, נפסק כי הדבר מהווה אינדיקציה אך אינו חזות הכל, יחד עם זאת, בהסתכל על התמונה הכללית לא שוכנעתי כי מדובר במבקש דל יכולת.
לאור כל המובא אני קובע כי דין הבקשה להידחות, על המבקש לשלם את האגרה תוך 30ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן ימחק ההליך ללא התראה נוספת.

בהליך שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

במהלך חיי הנישואין של הצדדים הורשע הנתבע, שהיה שוטר במשטרת ישראל, באונס ובהטרדות מיניות.
כן מפנה הוא לעדותה של עוה"ד אשר ערכה את הסכם הגירושין, במסגרתה ציינה כי התובעת הייתה מודעת לכך שהיא אמורה לשאת בחוב זה וכי היא נכנסת בנעלי הנתבע בהקשר זה. הנתבע מוסיף וטוען כי גם בזמן ריצוי עונש המאסר הזרים לחשבון התובעת סכומי כסף משמעותיים, הן כתוצאה מנכותו מעבודתו, הן משכורות שהיו מגיעות לו, הן פדיון קרנות הישתלמות ועוד.
משעה שהנתבע סרב לשאת בתשלום החוב, קמה לתובעת הזכות לסלקו בעצמה, זאת על מנת שלא לסכל את תכלית הסכם הגירושין בין הצדדים – העברת הדירה לתובעת על מנת לדאוג לילדי הצדדים לבית ולהמנע מטלטלות נוספות לאלה שעברו בגין הרשעתו של הנתבע ותשלום כנגד מזונות הקטינים וחובות הצדדים בהם נשאה התובעת בעצמה.
...
התובעת מבקשת כי בית המשפט יחייב את הנתבע להשיב לה סכום זה. לחילופין מבקשת התובעת כי הנתבע ישלם לה, רטרואקטיבית, מזונות ילידיהם של הצדדים, עליהם ויתרה במסגרת הסכם הגירושין.
בנוסף מבקשת היא כי הנתבע ישלם לה סכום של 45,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך הדין שערך את הסכם הפשרה בינה ובין נפגעת העבירה.
רק לאחר שנדחה ערעורו של הנתבע לבית המשפט העליון והוא החל לרצות את עונש המאסר שלו, התגרשו הצדדים.
לאור האמור לעיל מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בתשלום של 250,000 ₪ לתובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו