תשלום עבור פינוי אווירי של נפגעים בתאונות דרכים

החתימה של חברות הביטוח, והנתבעת בכללן, על חוזה עם חיל האויר לפנוי מוסק של נפגעי תאונות דרכים, ותשלום חלקי של הנתבעת לתובעות על פינוי מוסק של חלק מהנפגעים בתאונות הדרכים מעידים כי עמדת חברות הביטוח, והנתבעת בכללן, שגם לאחר העברת נושא הטיפול הרפואי בנפגעי תאונות דרכים לקופות החולים, פינוי מוסק אינו כלול בסל הבריאות וחלה עליהן החובה לשלם עבורו.

לאור כל האמור לעיל, סבור אני שעל הנתבעת לשלם עבור הפינוי האוירי של נפגעי תאונות דרכים שהיו לפני יום 1.1.10 ועבור הפינויים האוויריים שהיו לאחר יום 1.1.10.

...

בנסיבות אלו סבור אני שהייתה הצדקה לפינוי האווירי של הנפגע לפי הקריטריונים של מד"א, גם אם הרופא אמר שיש לפנות הנפגע באמבולנס.

לאור אופי הפציעה והחשש לקטיעת האמה של הנפגע, סבור אני שהייתה הצדקה לפינוי אווירי של הנפגע.

בנסיבות אלו סבור אני שדי בכך כדי להוכיח את העובדה שהנתבעת היא אכן הייתה המבטחת בכל המקרים הנטענים בתביעה זו. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) את הסך 264,298 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (19.3.12) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

עוד נקבע כי המשיבות, הפועלות מכח הסכם מד"א, הן בגדר מיטיב כמשמעו בחוק ההטבה, וכי המערערת, כמבטחת של המזיק, חבה בשיפוי המשיבות בגין ההטבה המתבטאת בפנוי אוירי של נפגעי תאונות דרכים המכוסות בפוליסה שהוציאה, וכל עוד המערערת אינה משלמת פעמיים, אין זה משנה מי תובע את עלות הפינוי האוירי - הנפגע או המיטיב.

מהמסקנה האמורה בדבר מיקום עילת התביעה, כעילת תביעה על פי חוק ההטבה, עולה כי אבן הבוחן לחיוב המזיק או מבטחו בהשבת ערך ההטבה למיטיב היא סבירות ההטבה, והדבר נלמד מהוראת סעיף 5 לחוק ההטבה הקובעת: "אין להפרע על פי חוק זה אלא הוצאות, שכר שירות ודמי תמיכה סבירים ...". סוגיית סבירות ההטבה בכל מקרה לגופו, מעוררת שאלות בשני מישורים; סבירות עצם הזנקת פינוי מוטס לפינוי הנפגע, וסבירות העלות הנדרשת כשיפוי עבור הפינוי המוטס בכל אחד מהמקרים הנדונים.

לפיכך סבורים אנו כי היה מקום לדחות התביעה בגין פינוי זה. פינוי מר וואסה גירמאו (סעיף 85 בפסק הדין) מדובר בנפגע כבן 51 שהיה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 6.6.2008, עת ביקש להוציא את חפציו מתא המטען של אוטובוס, והאוטובוס עלה עליו עם גלגליו.

...

לפיכך סבורים אנו כי דין התביעה בגין פינוי זה היה להידחות.

בנסיבות אלה, בהתחשב במהות הפגיעה, הדימום הרב והחשש מקטיעת האמה, או למצער חשד לקריעת עורקים וגידים המחייבת הפניה למרכז רפואי על אזורי, סבורים אנו כי צדק בית משפט קמא בקביעתו כי בנסיבות המקרה, ההחלטה על הזנקת מסוק לפינוי הנפגע הייתה סבירה.

קביעתו זו של בית משפט קמא מקובלת עלינו ולא ראינו להתערב בה. הפינויים השנויים במחלוקת - סיכום ביניים נוכח מסקנתנו כי המשיבות לא עמדו בנטל להוכיח את סבירות ההחלטה בדבר פינוי מוסק בעניינם של מר מוחמד צואפטה ומר וואסה גירמאו (סעיפים 84 ו - 85 בפסק הדין), יש לדון בטענה כי מדובר במקרים הנופלים לטווח הטעות הסביר - שכונה "מיון יתר" או "Over Triage", והוערך על-ידי ועדת שמיס בשיעור של כ - 10% מכלל הפינויים מדי שנה.

צוות רפואי של מגן-דוד-אדום (להלן: מד"א), אשר נזעק לטפל בקטין, הזעיק את התובעת, אשר שיגרה למקום התאונה מסוק רפואי, שפינה את הקטין אל בית החולים רמב"ם. התובעת שלחה למבטחת חשבון לתשלום בגין הפינוי המוסק, אולם המבטחת מאנה לשלמו.

כתב התביעה בכתב התביעה טענה התובעת כי פינוי מוסק של נפגעי תאונות דרכים הוכר על-ידי המדינה כשירות חיוני לקבלת טפול רפואי מיידי מציל חיים, ומהוה חלק מהשירותים להם זכאים נפגעי תאונות דרכים.

התובעת הדגישה כי היא פועלת על-פי נוהלי משרד הבריאות ואגודת מגן דוד אדום בישראל (להלן: מד"א) ובמצבי חרום מעבירה נפגעים באמצעות מסוק מרחבי הארץ אל בתי החולים על-פי דרישת מד"א. היא הדגישה כי כך היא פעלה אף במקרה הנוכחי, בו פינתה לבית החולים את הקטין שניפגע קשה בתאונת הדרכים, והצילה את חייו.

(ג) פינוי מוסק במקום בו לא היה צורך בפנוי אוירי אינו בגדר "הטבת נזק". (ד) אין בכוחו של הסכם בין התובעת לבין מד"א, אשר מכוחו ביצעה התובעת את פינוי הקטין בהיסק, כדי לחייב מזיק על-פי חוק ההטבה.

(ג) על פרשנות הכוללת פינוי מוסק במסגרת סעיף 28 לתוספת השניה ניתן ללמוד אף מכך שהסכומים המועברים מהמבטחים אל הקרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים לצורך מימון עלות אספקת השירותים הרפואיים הניתנים בידי קופות החולים כוללים, על-פי הוראת סעיף 12ה לחוק הפיצויים, כוללים אף סכומים עבור פינוי מוסק.

...

לפיכך, אינני מקבל את הטענה כי פינוי מוסק כלול בתוספת השניה של חוק ביטוח בריאות.

אשר על כן, הנני דוחה את שתי הטענות המקדמיות שהועלו בסעיף 28 לכתב ההגנה.

כן הנני מחייב את המשיבים לשלם למבקשת הוצאות בסך 1,500 ₪.

"בהיות המדינה מי שהיטיבה את נזקיו של הנפגע הנתבע, ומי שנדרשה להזניק מסוק לפנותו במהירות לטפול רפואי, זכאית המדינה לתשלום עלות הטיסה מהנתבע" (סעיף 6 לכתב התביעה).

יש לסכם ולומר כי אין יסוד להשוואה שביצע ב"כ הנתבע בין מי שנחטפו על ידי טרוריסטים על לא עוול בכפם, תוך שכוחותיה של מדינת ישראל יצאו להאבק על חייהם וחירותם, לבין מי שבחר לעבור על החוק בנהיגה ברכב ללא ביטוח חובה תוך אמונה משתמעת בכך "שאם יקרה משהו - המדינה תידאג". בין חברות פרטיות לחיל האויר בסעיף 20 לפסק דינו של בית משפט השלום ברמלה ב-ת"א 32354-03-12 להק תעופה בע"מ ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (31.12.2014), שהיה ההליך הראשון אשר סופו ב-רע"א 8499/15, ציין בית המשפט: יש לציין שנפגעי תאונות דרכים פונו באמצעות מסוקים שנים רבות ומפונים גם כיום על ידי מסוקי חיל האויר.

בסעיף 1 לכתב התשובה בהליך כאן הבהירה התובעת במילים דומות: "כאשר קיים לרכב ביטוח חובה כדין, משלמת מבטחת החובה עבור הפינוי, ובמקרה שלא - היא נתבעת לדין ע"י המדינה". באשר להסתייעות בחברות פינוי מוסק פרטיות ציין בית המשפט העליון ציין בסעיף 1 לפסק דינו ב-רע"א 8499/15: בעבר התבססה מד"א בעיקר על מסוקי חיל האויר כאשר נידרש פינוי בהיטס, אך להסדר זה היו מספר חיסרונות, ובעיקר זמינות מוגבלת של מסוקי חיל האויר וחוסר תאום מספיק בין אנשי חיל האויר לגורמי מד"א השונים.

...

בנסיבות אלה סבורני כי שערוך החוב מיום קום העילה ועד מועד הגשת התביעה צריך להיות רק על דרך של הצמדה למדד המחירים לצרכן וללא רכיב של ריבית.

התוצאה הנתבע ישלם לתובעת 108,881 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה (3.3.2021) ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 25,478 ₪ והוצאות משפט בסך 2,350 ₪.

ככלל, במקרה של נפגע בתאונת דרכים, המפונה במסוק, חברת הביטוח נושאת בעלויות הפינוי (ר' רעא 8499/15 להק תעופה בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו 28.10.18)).

כבר עתה יובהר כי המקרה הנידון לא נוגע להחלטת הממשלה 2761 מיום 23.1.11 (להלן: החלטת הממשלה) אשר צורפה לכתב התביעה והוא אינו חוסה תחת המקרים בגינם הוחלט להעביר כספים למד"א לצורך תשלום על פינוי מוסק; זאת מבלי להדרש לשאלה מי נושא באחריות לשאת בתשלום הפינוי, כאשר הנפגע לא מבוטח בביטוח חובה אלא אך כי מדובר בפנוי ע"י חיל האויר, כפי שיפורט להלן.

סעיף 8 (א2) (3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, על פי תיקון 46 מ 2009 קובע "(3) קופת חולים לא תיגבה מנפגע תאונת דרכים תשלום הישתתפות עצמית בעבור שירותים הכלולים בתוספת השנייה בצו לפי סעיף קטן (ז) הניתנים לו לפי חוק זה בשל הפגיעה האמורה". דהיינו, שירותים שאינם כלולים בתוספת זו, לא חלה חובה על קופת החולים כי אם על חב' הביטוח.

...

המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף ולהשית על המבקש הוצאות, מאחר שעל פי הפסיקה המפורשת, אין חובה על קופת חולים לשלם בגין חילוצו במסוק צבאי.

התביעה נדחית.

התביעה כולה נדחית ממכלול הנימוקים לעיל, לחוד ובמצטבר.

התובע ישלם שכ"ט ב"כ המשיבה בסך 9,500 ₪ בגין ניהול הליך זה. סכום זה ישולם תוך 30 יום.