הנתבע אף לא דרש תשלום מסים בגין העסקה ואף את מסירת החזקה במקרקעין ולאחר מחיקת תביעתו השקרית משנת 1998, אף לא פנה אליה.
עכשיו מה קרה, לא הצלחנו לקחת את הקרקע,
כב' הש' נאוי: אני פספסתי אותך במשהו, אמרת שאחרי שהיא שילמה וחתמתם אז מה עשית? הילכת לעו"ד?
העד, מר עבד אל רחים : רציתי לרשום את החלקה.
...
סבורני כי דחיית התביעה במקרה דנן, אף מתיישבת עם עקרונות היסוד בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן.
כך או כך, הואיל והשיהוי אינו מהווה נדבך עצמאי לדחיית התביעה ומסקנה זו מבוססת על הנימוקים האמורים, לא מצאתי לפרט מעבר לכך [ראו והשוו פירוט ההלכות בעניין דיני השיהוי ותחולתם: ע"א 4352/15 **** קורן נ' אורן הראל (2.8.2017; במסגרת פסק דין זה נחלקו הדעות בענין תחולת השיהוי והטענה שם נדחתה ברב דעות); ע"א 9839/17 הביטאט בע"מ נ' CAFOM (17.12.2018; טענת השיהוי נדחתה)].
סיכום
לנוכח כל האמור, תביעת התובעת נדחית.