תשלום כספי בגין עיקול שכר שגוי על ידי מס הכנסה

נוכח אמירות של העותר בעתירה אחרת, בעת"א 57840-05-23 לפיה הוצעה לו עבודה, אך העסקתו בעבודה תהפוך אותו לעבד מודרני המועסק ללא שכר, בשל עיקולים המוטלים על כספיו, ניתנה ההחלטה מיום 23.05.23 בתיק הנ"ל, בה הוריתי לעותר להבהיר תוך 21 יום אם הוצע לו לעבוד ואם כן, מדוע לא יעבוד כדי לשלם עבור העתירות הרבות שהוא מגיש.

נטען שהעותר מצוי במשמרת שב"ס 22 שנים, חסר אמצעים, המקבל קצבת אסיר נזקק בסך 110 ₪ לחודש; אין לו הכנסה מסוג כלשהוא, אין לו חשבונות בנק, אין לו חיסכונות ואין לו רכוש, שלטענתו נגזל ממנו על ידי בני משפחתו.

" (טעויות במקור).

...

למרות האמור, לפנים משורת הדין, אני מקבל את הבקשה החלופית של העותר ומעניק לו פטור חלקי מתשלום אגרה.

התוצאה למרות שהיה מקום לדחות את הבקשה לפטור מאגרה, לפנים משורת הדין, אני מאמץ את בקשתו החלופית של העותר ונותן לו פטור חלקי מתשלום אגרה, כך שהעותר ישלם אגרה בסך 50 ₪.

העותר ישלם את האגרה תוך 30 יום מהיום.

לדבריו, כיום שכרה הנאשמת רואה חשבון על מנת להגיע להסדר כולל עם מע"מ. הסניגור לא חלק על המיתחם אליו הפניתה ב"כ המאשימה (הגם שטען כי יתכן ותקרתו 6 חודש מאסר), ביקש היתחשבות בנסיבותיה של הנאשמת המפורטות לעיל ואף הגיש טבלת פסיקה.

עוד ציינה קיומו של עיקול על ידי מס הכנסה לאור חובות נכויים, גם הם לטענתה בשל איחורים באשמת רואה החשבון והוסיפה כי היא נימצאת בסחרחרה.

במאמר מוסגר יצוין כי נוכח משך תקופת ביצוע העבירות, גם לו הייתה מוצגת ראיה בדבר טעויות כאלה או אחרות של רואה החשבון – לא היה בכך כדי להביא למיתון ממשי בנסיבות.

במקרה דנן נגרם נזק כספי ממשי לקופה הציבורית בסך 181,550 ₪, מתוכו שולם סך של 10,000 ₪ בלבד.

לצד זאת, לטענתה, במהלך תקופת הדחיות באה בדברים עם רשות המסים, ניסתה להגיע להסדר תשלומים ואף לבקש הכרה מאוחרת במס תשומות, ולא עלה בידה לעמוד בתנאי הסדר תשלומים אליו הגיעה עם רשות המסים לאור עיקול שהוטל על ידי רשות המסים על חשבון הבנק שלה.

...

לטענתו, המקרה דנן הוא מקרה חריג בו בשל העדר פיקוח של הנאשמת ותקלות אצל בעל המקצוע שטיפל בהגשת הדוחות ותשלום המס עבורה נכנסה הנאשמת לסחרור והתוצאה היא כי קיימות חשבוניות תשומות רבות שהייתה הנאשמת זכאית לנכות (ובכך להקטין את תשלום המס המתחייב) ואלה לא נוכו על ידה.

בתאריך 17.10.17, בנסיבות שאינן ברורות, הוטל עיקול בסך 5,500 ₪ על ידי הנתבע 3- מס הכנסה, על זכויותיו של התובע בחשבונותיו הפרטיים בבנק לאומי ובבנק הבנלאומי.

סעיף 7א לחוק קובע כי: הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו. אשר לשיקולים אותם יש לקחת בחשבון בקביעת הפצוי, הבאתי בחשבון את העובדה כי הסכום שנתפס במסגרת צו העיקול הוא בסך 5,500 ₪ וכי בעקבות זאת לתובע הוחזרו שני שיקים והוראת קבע אחת בהתאם לדפי חשבון הבנק שצורפו לכתב התביעה וסומנו ג', טענה שלא הוכחשה על ידי הנתבעת וכי לא הוכח בשום אמצעי כי הפירסום הגיע לצדדים שלישיים נוספים זולת עובדי הבנק.

אעיר כי התובע הצהיר כי לאחר הטלת העיקולים ניגש לפקיד השומה אצל נתבע 3 והעמיד אותו על הטעות והוסבר כי אין הצדקה לעיקול, ואילו נציג הנתבעת הצהיר כי לאחר פניית התובע למחלקת הגבייה לבירור עניין העיקולים, הופנה לחוליה המרכזית שמטפלת בדוחות השנתיים ולאחר מכן הוחלט על ביטול העיצום הכספי בגין אי הגשת דוח שנת 2015 וזאת לאחר ששוכנע פקיד השומה שהתובע היה שכיר.

כמו כן אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 1,800 ₪.

...

איני מקבלת את טענת הנתבעים כי התנהלו לפי הכתובת שהתובע עצמו בחר לתת וזאת נוכח הוראות החוק, מה גם שהנתבעים לא הוכיחו פטור מעדכון כתובת התובע ובמיוחד כאשר במקרה דנן לא הוכח ייצוג כלשהו של התובע.

לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי ההודעות על עיצומים לא נשלחו כדין לתובע בטרם הוטלו העיקולים וכי בהטלת העיקולים , על חשבונות הבנק של התובע, הפרו הנתבעים את הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 .

סוף דבר : אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סכום של 5,000 ₪ בצירוף אגרות בית משפט בסך 1,253 ₪.

הערייה אישרה לעמותה תקציב בסכום של כ- 840,000 ₪ בשנת 2018, אך סכום זה לא הועבר בשל עיקולים שהוטלו על הכספים המגיעים לעמותה מהעירייה.

נטען, כי אגף מס הכנסה הוא נושה של העמותה בגין חוב בסך של 551,957 ₪ מתוכו סך של 309,438 ₪ בדין קדימה בשל אי העברת נכויי שכר עבודה של עובדי העמותה לידיו.

נטען כי בטרם גיבוש ואישור הסדר הנושים היה על בעל התפקיד לבדוק היכן נעלמו כספי המס של העובדים, אשר נוכו על ידי העמותה ומנהליה ולבחון את אחריות המנהלים בהקשר זה. בנוסף נטען כי אף שהעמותה נימצאת בהליכי הקפאת הליכים זה תקופה ממושכת, היא לא דיווחה על פעילותה השוטפת, ולא הגישה דיווחי נכויים של משכורות ששולמו לעובדיה.

אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים בשקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה אחרת, הוא לא יתערב בהחלטתם ככל שמדובר בבחינה והערכה של הכדאיות הכלכלית של הסדר הנושים ושל מאזן הסיכוי והסכון הטמונים בו. בפסק דין שניתן על ידי בתיק פר"ק (נצ') 39170-02-18 צפתמן ארנון בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (20.6.2018) ציינתי, כי "המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט ולא יאשר הסדר נושים שקבל את הסכמת הרוב (מספרית ומהותית) הם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסדר מקפח את המיעוט המתנגד, או כאשר ההסדר כולל מתן הפטר לבעלי השליטה על אף שניהלו את החברה במירמה ובחוסר תום לב, או כאשר ההסדר מקנה הפטר לבעלי השליטה מערבותם האישית, מבלי שניתנה על ידם תרומה הולמת כנגד אותו הפטר. מקרה נוסף שבית המשפט ייטה לא לאשר הסדר שקבל את הסכמת הרוב, הוא כאשר מוכח בפניו כי ההסדר מקנה לנושים או לסוג מסוים של נושים דיבידנד בשיעור נמוך משעור הדיבידנד שהיו מקבלים בחלופת הפרוק". עוד צייתי באותו פסק דין, כי רשימת המקרים שבהם יתערב בית המשפט בהסדר שקבל את הסמכת הרוב, מהותית ומספרית, אינה רשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע נסיבותיו.

...

דיון והכרעה דין הבקשה לאישור הסדר נושים להתקבל.

אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים בשיקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה אחרת, הוא לא יתערב בהחלטתם ככל שמדובר בבחינה והערכה של הכדאיות הכלכלית של הסדר הנושים ושל מאזן הסיכוי והסיכון הטמונים בו. בפסק דין שניתן על ידי בתיק פר"ק (נצ') 39170-02-18 צפתמן ארנון בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (20.6.2018) ציינתי, כי "המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט ולא יאשר הסדר נושים שקיבל את הסכמת הרוב (מספרית ומהותית) הם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסדר מקפח את המיעוט המתנגד, או כאשר ההסדר כולל מתן הפטר לבעלי השליטה על אף שניהלו את החברה במרמה ובחוסר תום לב, או כאשר ההסדר מקנה הפטר לבעלי השליטה מערבותם האישית, מבלי שניתנה על ידם תרומה הולמת כנגד אותו הפטר. מקרה נוסף שבית המשפט ייטה לא לאשר הסדר שקיבל את הסכמת הרוב, הוא כאשר מוכח בפניו כי ההסדר מקנה לנושים או לסוג מסוים של נושים דיבידנד בשיעור נמוך משיעור הדיבידנד שהיו מקבלים בחלופת הפירוק". עוד צייתי באותו פסק דין, כי רשימת המקרים שבהם יתערב בית המשפט בהסדר שקיבל את הסמכת הרוב, מהותית ומספרית, אינה רשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע נסיבותיו.

סוף דבר אשר על כן, הנני מאשר את ההסדר שצורף לבקשה לאישור הסדר נושים.

על גבי התדפיס שצורף לבקשה לביטול העיקול בוארו סכומי החובה בכתב יד. לגבי שני הסכומים הראשונים נרשם "שולם על-ידי שיקים של אסתר על-ידה". לגבי הסכום של 139,995 ₪ נרשם "במזומן ע"י תמיר". מודגש ומובהר כי בתצהיר המפורט של תמיר שצורף לבקשתו לביטול העיקולים טען תמיר מפורשות בסעיף 10.3 כי לפי הוראתה של אסתר משך "מזומנים בסכום כולל של 139,995 ₪ לצורך תשלום חובות לקבלן שיפוצים שעבד בבית של אסתר". כבר הרישום בכתב יד לגבי תשלום שני הסכומים בשיקים על ידי אסתר - שגוי: התשלומים בוצעו בהעברות בנקאיות מחשבון החברה בימים 21.12.2017 ו- 24.12.2017 (עמ' 99 לתצהיר העדות הראשית של תמיר כאמור) - ולא בשיקים.

בהמשך הבהיר תמיר מיוזמתו את שאלת הצורך הנטען של אסתר במזומנים: "כל פעם מסיבה כזו או אחרת, אם זה היה בתחילת הדרך מסיבה שהיא צריכה לשלם כסף לקבלן במזומן, ואם זה אחר כך היה מהסיבה שהיא צריכה לשלם לעורך דין או לגברת ההיא, אלה היו בקשותיה, הסברתי לה שיש סיטואציות שהן לא קלות להשגת מזומן בימים האלה ובדרך הזאתי, ואחת הדרכים זה על ידי ניכיון צ'ק שלה, שאני לוקח אותו לאיזה שהוא סוחר, הסוחר לוקח את העמלה שלו עבור זה ונותן תמורת זה מזומן, אז זה בדיוק הסיבה למה הצ'קים הוסבו" (עמ' 87, שור' 32-28).

במהלך קריסת החשבון, ממחצית מרץ 2019 ועד סגירתו, בוצעו 5 החזרות שיק בשל העידר כסוי מספיק, 2 החזרות שיק בשל עיקול החשבון ("טכני"), החזר חיוב אחד בשל העידר כסוי מספיק והחזר חיוב אחד בשל עיקול החשבון ("טכני").

קבוצה ראשונה של תשלומים נטענים היא למוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה, אשר לא הוצגה כל אסמכתה לגביהם - לא לגבי הדרישה/חיוב על ידי המוסד המקבל ולא לגבי עצם התשלום הנטען.

מטעמיו בחר תמיר שלא להציג אסמכתות בסיסיות לבצוע השרות עד גמר - דו"חות שוטפים למע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי (ומסמכים אלה, ככל שנעשו, היו בידיו, תוך שכזכור הוא סרב למוסרם עד להפקדת שכרו הנידרש בקופת בית המשפט).

...

תביעתה הנגדית של חגית נגד אסתר (לשכר טרחה בסך 46,800 ₪) - נדחית.

התביעה נגד הנתבעת 4 - נדחית.

התביעה הנגדית מטעם חגית נדחית.