עבור העבודה כשיננית בעמותה שולם לתובעת 40% מסך התשלומים ששולמו עבור הטיפולים שאותם היא ביצעה, בהפחתת הוצאות עלות מעסיק;
- גם כאן, הנתונים נימסרו מדי חודש לתובעת, והיא מעולם לא חלקה עליהם;
- השכר והעבודה שבוצעה על ידי התובעת בעמותה אינם קשורים לעבודתה במרפאה;
- בשל גורמים שונים, כולל קיצוץ בתמיכה ממשלתית, פרץ משבר כלכלי בעמותה בשנת 2018, ונערך קיצוץ כולל בשכר עובדיה, כולל המנכ"ל – הנתבע.
היתייחסות פרטנית לדמי חופשה – פרטנית, לגבי תשלום דמי חופשה במרפאה, הרי שעיון בתלושי השכר בגין העבודה במרפאה, מעלה כי הם שולמו מדי כל חודש באופן שוטף, וללא כל קשר לניצול בפועל של ימי החופשה.
[81: סעיף 5 לחוק חופשה שנתית, תשי"ח-1958.
]
אשר לתובעת, כאשר היא נישאלה בעדותה "נכון שבמהלך עבודתך במכון ניצלת ימי חופשה?", היא השיבה ש"לא ניצלתי ימי חופשה, אף פעם לא ביקשתי חופש" (היא לא נישאלה לגבי המרפאה).
...
]
עם זאת, מקובלת עלינו טענתם הפרטנית של הנתבעים, בכל הקשור לדמי נסיעות בעמותה, כי התובעת אינה זכאית לקבל כפל תשלום דמי נסיעות, בגין ימים שבהם היא עבדה גם כמדריכה וגם כשיננית, היות שלא שבה לביתה וחזרה שוב לעמותה.
סוף דבר
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין תביעתה של התובעת להתקבל ברובה, והיא זכאית לזכויות הבאות, כדלקמן:
על העמותה לשלם לתובעת את הסכומים הבאים, כדלקמן: פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד בסך של 5,000 ₪; פיצוי בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר בסך של 5,000 ₪.
סכומים אלה ישולמו לידי התובעת תוך 30 ימים מהיום, שאחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין;
התביעה הפרטנית לדמי חגים – הטענה נדחית;
התביעה הפרטנית לגבי העבודה בעמותה כמרצה – הטענה נדחית;
הרמת מסך – מתקבלת הטענה לגבי המרפאה ונדחית הטענה לגבי העמותה.
