תשלום דמי ביטוח לאומי על אופציות

אנו רואים בהכנסה ממימוש אופציות (החלק הפירותי) "תשלום נוסף" ועל כן חלה תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור תשלום דמי ביטוח), התשנ"ה – 1995.

אין סיבה להבחנה בין החיוב במס הכנסה לבין החיוב בדמי ביטוח לאומי.

...

את החלק הפירותי של ההכנסה ממימוש אופציות, לא ניתן לייחס, אלא לחודש האחרון שקדם למועד סיום יחסי עובד ומעביד, מועד בו טרם הגעת לגיל פרישה וזכאות לגמלת "אזרח ותיק". כיוון שכך, אין באפשרותנו להיעתר לבקשתך לחייב את החלק הפירותי של מימוש האופציות בשיעורים של עובד שכיר שהגיע לגיל פרישה ומקבל קצבת "אזרחי ותיק". אין חולק על כך, שבמועד הנוכחי אין אתה נחשב יותר עובד החברה ועל כן לא חלות הוראות ס' 342 (ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי, החל על הכנסתו של "עובד" ולפיהן ניתן לחייב את ההכנסה בדמי ביטוח בשיעורים שונים, כפי שביקשת.

העולה מהמקובץ הוא כי הכנסת התובע ממימוש האופציות היא הכנסת עבודה – עבודתו האחרונה של התובע באינטל היא זו שבמסגרתה קיבל את האופציות.

לאור כל האמור דין התביעה להידחות.

בחלוף שלוש שנים לאחר מימוש האופציות על ידי העובדים, בחודש נובמבר 2009, פנתה החברה למוסד בבקשה "להחזר תשלומי ביטוח לאומי בגין הכנסה הונית". זאת באשר הכנסה הונית אינה מחייבת תשלום דמי ביטוח, שכן סעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה - 1995 קובע שלגבי "עובד" דמי ביטוח משולמים על הכנסה מהמקורות שבסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה בלבד, כלומר מהכנסה פירותית.

...

] לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להתקבל.

כאשר לא מן הנמנע, שאפילו ידחה ערעורו של המוסד בשאלה העקרונית יהיה צורך להדרש לשאלת היקף "הקיזוז". בנסיבות אלה ובהינתן כי הדיון בערעור קבוע למועד קרוב יחסית קרוב (26.5.15) יש להיעתר לבקשה.

סוף דבר - הבקשה מתקבלת .

ראה בעיניין תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות גם יחד, בגין מימוש אופציות שנחשב כהכנסת עבודה פירותית, דברים שנקבעו בתיק בל (י"ם) 10134/06 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי – פורסם בנבו – סעיף 15: "לא ל מותר לציין, כי הנתבע בעניינינו, לא היה צד ל אישור שהנו הסכם שנעשה למעשה, בין מס הכנסה לבין הבנק, אולם, דמי הביטוח הלאומי הנם בגדר תשלום שהולך לאחר תשלום מס הכנסה (ר ' סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי). שכן, בנוסף לתשלום מס הכנסה מוטלת על הכנסה פירותית חובת תשלום ביטוח לאומי ודמי בריאות. חיוב התשלום בדמי ביטוח לאומי הוא במועד החיו ב במס, כפי שנקבע בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה. לא ניתן ל טעמנו, לנתק אם כן, בין חובת ת שלום מס הכנסה לבין חובת תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות". דברים אלה הוזכרו על ידי בית המשפט העליון בע"א 6161/05 פקיד שומה ת"א 3 נ' חגי כץ – פורסם בנבו, שם, במסגרת דיון בעיניין עיקרוני אחר, הנוגע לסיווג הכנסה כפירותית או הונית לפי סעיף 102 לפקודה, נאמרו הדברים הבאים שיפים לעניינינו: "תכלית זו עשויה להיות מקודמת, ולוּ באופן חלקי, גם באמצעות סיווגה של ההכנסה כהונית, דבר אשר עשוי להעניק לנישומים פוטנציאליים הקלות מס מסוימות. כך, סיווג זה פוטר את הנישום מתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסת העבודה (בהקשר זה ראו, ב"ל (איזורי י-ם) 10133/06בנק המזרחי - ביטוח לאומי, סניף ירושלים ([פורסם בנבו], 11.5.08)).

...

יתרה מכך, גם לו הייתי מגיע למסקנה כי התובע זכאי לשווי המניות וכי הנתבעת הפרה את הוראות פסק הדין, לא הייתי מזכה את התובע בירידת הערך שתבע.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה הפשוטה שכבר ציינתי לעיל בהקשר אחר, כי בתביעה הראשונה תבע התובע סעד שמחייב את המסקנה כי מכר את המניות לכל המאוחר ביום 13.7.06 (היינו הפרשי השער בין שער המניה ביום הגשת התביעה הראשונה ולבין שער המניה הגבוהה ביותר ולחילופין הממוצע בתקופה מיום 27.12.05 עד הגשת התביעה הראשונה).

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.

מהכנסת העובדים כתוצאה ממימוש האופציות, שלגירסת החברה עומדת על סכום כולל של 988,346 ₪ (להלן גם: ההכנסה), נכתה החברה מס הכנסה במקור וכן שילמה דמי ביטוח לאומי למערער - המוסד לביטוח לאומי (להלן גם: המוסד).

לגופו של עניין מדגישה החברה כי הילכת לפיד מהוה אך גושפנקא פורמאלית לפסיקות קודמות: ע"א 7034/99 פקיד שומה כפר סבא נ' דר, פ"ד נח(4) 913 (2004; להלן: עניין דר) שם ציינה השופטת (כתוארה אז) אסתר חיות, באימרת אגב אמנם, כי "המס המוטל בגין אופציות על פי המסלול הקבוע בסעיף 102 הנו מס ריווחי הון"; פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעיניין כץ, אשר צריך היה להנחות את המוסד מרגע הינתנו, אף אם הוגש עליו ערעור; וכן ב"ל (איזורי י-ם) 10133/06 בנק המזרחי - המוסד לביטוח לאומי (11.5.08, להלן: עניין בנק המזרחי) מפי השופט (כתוארו אז) אייל אברהמי, שקבע מפורשות כי "הלכה פסוקה היא, שהמס עפ"י הוראות סעיף 102 לפקודה, לפני תקונו, הנו מס ריווחי הון" ובהתאם מימוש מניות מהקצאת אופציות על פי המסלול הקבוע בסעיף 102 לפקודה (בנוסחו הישן) הוא הכנסה הונית שאינה חייבת בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

...

שוכנענו כי ההגנה על אינטרס ההסתמכות של המוסד נוכח השיקולים לעיל כוחה יפה רק עד למועד שבו ניתנה הכרעתו המפורטת והמנומקת של בית המשפט המחוזי בשאלת סיווג ההכנסה, וכי ממועד זה ואילך לא יכול עוד המוסד לטעון לעמימות במצב המשפטי (לקביעה דומה ראו בעניין איקאפוד; רע"א 7677/16 מדינת ישראל נ' פלוני (20.7.17) בו נפסק כי "שיקול מעשי נוסף, שיש בו כדי להשפיע על שאלת ההסתמכות, הוא קיומה של פסיקת בית המשפט המחוזי..."; ע"א 2648/12 מנהל מס ערך מוסף נ' המועצה האזורית בני שמעון (30.6.15)).

ככל שיפנו כאמור, בית הדין האזורי ישקול אם להורות לחברה לפרט בפניו כיצד דאגה להחזר דמי הביטוח לידי העובדים בהתאם להצהרתה כי תעשה כן. סוף דבר - נוכח כל האמור, ערעור המוסד מתקבל חלקית כמפורט בסעיף 50 לעיל.

שוכנענו שיש להכיר בהסתמכותו כראויה להגנה אך זאת רק עד ליום 22.3.05.

האשורים המבוקשים על ידינו הנם אישורים, שאנו מבינים כי הנכם נוהגים לתתם במקרים דומים, לפיכך נודה לכם על הוצאת אישורים, בנוסח המקובל על ידכם, כדלקמן: אישור לתכנית אופציות על פי סעיף 102 לפקודה של חברה זרה – נס טכנולוגיות אינק.

שאלה זו קיבלה מענה במסגרת הילכת לפיד (ע"א 6159/05 פקיד השומה תל אביב נ' לפיד (31.12.08)), בה נקבע כי "הכנסה המתקבלת בידי עובד ממכירת מניות שמקורן באופציות אשר הוקצו לו בהתאם למסלול שהיה קבוע בסעיף 102 לפקודה, כנוסחו עובר לתיקון 132 – מהוה הכנסה הונית". מקביעה זו נגזר כי אין חבות בתשלום דמי ביטוח לאומי בגין ההכנסה האמורה, שכן אין מחלוקת שדמי ביטוח לאומי משולמים ככלל בגין הכנסות פירותיות (סעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

...

הצדדים אמנם העלו טענות רבות אך בסופו של דבר המחלוקת הממוקדת היא בשאלה אם הנפקת האופציות מושא ההתדיינות נעשתה מכוח "מסלול סעיף 102" שחלות עליו הלכות לפיד ואורמת על כל המשתמע מהן, או שמא נעשתה מכוח התכנית המאושרת ותנאיה.

לטעמנו אין בכוחה של המערערת להתנער בדיעבד מתנאי התכנית המאושרת, שהיוותה הסדר כולל שגם יתרונותיו בצדו.

סוף דבר – הערעור נדחה.