תרמית בניהול עסקים: סעיף 373 לפקודת החברות

המשיבים העלו כנגד הנתבעים שכנגד טענות רבות לרבות טענות לפעולה בזדון ומרמה או רשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, עוולת תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין, הפרת חובה חקוקה לפי 63 לפקודת הנזיקין, חריגה מהרשאה לפי סעיף 55 לחוק החברות וניהול עסק בתרמית פי סעיף 373 לפקודת החברות, וכן הפרת חובות חוזיות ופעולה בחוסר תום לב כלפי החברה ובעלי מניות המיעוט בנגוד להוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970.

...

מן החקירה עולה לכאורה, כי בעל השליטה בחברה, אויגן פיהוף , בשיתוף פעולה, לעיתים חלקי ולעיתים מלא, של בעלי מניות ודירקטורים מקבוצת בעלי מניות הרוב ומטעמה, ובצוותא חדא עם יו"ר ומנכ"ל החברה עובר לפירוקה, רון ולדמן, פעלו, בעקבות סכסוך שנתגלע בינם לבין דביר וקבוצתו, שלא לטובת החברה ובניגוד לדין, ואף גרמו בסופו של דבר להכנסת החברה לפירוק, והכל משיקולים זרים וממניעים פסולים.

באשר להיות בית משפט זה הפורום המתאים לדון בתביעה אזי אני מקבלת את טענתם של המשיבים כי בבחינת מקום האירוע, מקום מושבם של העדים, מיקום הראיות ומגורי הצדדים עולה, כי מירב הזיקות הן לישראל.

באשר לציפיות המבקש להתדיין בחו"ל, אזי ואף לעניין זה אני מקבלת את טענתם של המבקשים כי נושא הצפיות הוא מבחן סובייקטיבי, אשר בהעדר תצהיר מטעם המבקש, לא ניתן לקבל טענותיו כי ציפה להתדיין בחו"ל. יתרה מכך, אני מקבלת את הטענה כי עצם קיום קשרים עסקיים עם חברה מישראל, כמו כל גוף המנהל עסקים בינלאומיים צריך להביא בחשבון ולצפות תביעות משפטיות נגדו במדינות השונות איתן הוא מנהל קשרים עסקיים (ראו רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah Servicos de Saudeפ"ד נז(5) 414, בעמ' 421 (2003).

סוף דבר אני דוחה את בקשת המבקש לביטול היתר המצאה לחו"ל. המבקש יגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪.

" נפסק בהקשר זה כי: "הטלת חיוב אישי על נושא משרה בחברה לפי סעיף 373 לפקודה דורשת התקיימותם של ארבעה תנאים מצטברים: התנאי הראשון הוא שהחברה מצויה בהליך של פירוק; התנאי השני הוא כי הוגשה בקשה לחיוב אישי על-ידי המפרק או נושה של החברה הנוגעת למי ששמש נושא משרה בחברה; התנאי השלישי הוא כי "עסק של החברה היתנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או את נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מירמה" ובהקשר זה נפסק כי אין צורך בהתקיימותו של קשר סיבתי בין התרמית שבוצעה לבין פירוקה של החברה (ראו עניין פישר, בעמ' 88); והתנאי הרביעי הוא כי נושא המשרה הנתבע היה שותף בניהול העסק ביודעין .

...

מסקנה זו שוללת את הבסיס לא רק להטלת חבות על המשיבים מכח סעיף 373 לפקודה, אלא גם להטלת חבות לפי סעיף 374 לפקודה, שכן לא ניתן לייחס למשיבים או מי מהם שימוש לרעה בתפקידם וגם לא גרימת נזק לחברה.

אמנם, בסופו של דבר, ביום 11.2.2015 התקבל ערעורם של המבקשים והחברה חוייבה בתשלום דמי הודעה מוקדמת, אך העובדה ששתי ערכאות קודמות סברו שאין בסיס לתביעת המבקשים, משליכה על תום ליבם של בעלי המניות שסברו אף הם בזמן אמת כי התביעה נגד החברה מחוסרת בסיס.

אשר על כן, התביעה נדחית.

אחת מעילותיה של תובענה זו הנה ניהול עסק בתרמית, על פי סעיף 373 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983.

...

לנוכח כל האמור סבורני כי יש להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע.

משכך, אין מקום להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין ביחס לסכום זה. הבקשה מתקבלת איפוא, במובן זה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 27.10.04 תבוטל, וביצועו של פסק הדין, למעט הסכום החלופי כאמור בפסקה 5 לעיל, יעוכב עד להכרעה בערעורים.

הגם שיש הבדל בין עניינם של סעיפי החוק השונים, שימת לב בנקודה זו לסעיף 373 לפקודת החברות – "ניהול עסק בתרמית", שעדיין בתוקף לגבי עמותות גם כיום, וקל וחומר במועדים הרלוואנטיים; וכן נמצא להזכיר את סעיף 424 לחוק העונשין – "עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד"; והשווה, בין היתר – ע"א 4747/93 דומת טקסטיל (בפרוק) נ' דוד ביטי ואח' פ"ד נ (2) 27; ע"א 7516/02 פישר נ' יוכמן פ"ד ס (1) 69; ת.א. 876/86 (מח' ת"א) פ.י.ט. חברה פינאנסית לתעשיה ולמסחר (בפרוק) ואח' נ' דוד חכמי ואח'; ועוד.

...

ומכאן, המסקנה המתבקשת: בכל הקשור ליציבותה הפיננסית של העמותה, התהווה פער בלתי סביר בין מה שידע הנאשם אודות מצבה הרעוע, לבין הרושם שנטע בלקוחותיו.

על רקע האמור לעיל, אין להוציא מכלל אפשרות כשלים מצד הנאשם גם במישור זה, וככל שמעד עוד, ייהנה הנאשם ממחדליה אלה של המאשימה.

סוף דבר, מורשע בזה הנאשם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק (עבירות רבות); בשלוש עבירות של הוצאת צ'ק ללא כיסוי, עבירה לפי סעיף 432 לחוק; ויזוכה מארועים 6, 23, 28, 37, על פי מספרם בפרק העובדות של כתב האישום.

המבקשת לא הבהירה אם במסגרת מהלכי הפרוק של החברה, ביקשה לנקוט נגד החייב, כנושא המשרה הבכיר בחברה, הליכים במסגרת פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ובכללם לעניין הטענות העולות משום מה במסגרת הדיון בהליכי פשיטת רגל – כי החייב ניהל עסקו בתרמית, מתוך כוונה לרמות את המבקשת והעלים סכומי עתק כפי שעולה מדו"ח רואה החשבון שהוצג.

(סעיף 373 לפקודת החברות).

...

" 14. מקבל אני עמדת ב"כ הכונ"ר.

נוכח אי דיותן של הראיות שהוצגו, נדחות בקשות המבקשת והנאמן לעניין ביטול הליכי פשיטת הרגל נגד החייב, והעמדתו לדין במסגרת פקודת פשיטת הרגל.

נוכח רמת חייו של החייב, התהיות העולות לגבי דרך הישתכרותו של החייב כפי שפורט לעיל, הצורך בבירור מכלול מקורותיו הכספיים של החייב, ובכללם רמת הישתכרותה של בת זוגו של החייב, המתגוררת עם החייב, והעזרה הכספית הנתנת לחייב על ידי קרובי משפחה, ולאור הצורך לבחון דרכי מימון הדירה והרכב בו משתמש החייב, מורה אני כי תערך בדיקה מקיפה לעניין גובה הכנסות החייב ומקורותיו הכספיים.