תרגום וניהול הליך משפטי בשפה הערבית

נזכיר שוב את הדברים שצוינו בפסק הדין בהליך הקודם, ביחס להוצאות שנפסקו לחובת המועצה המקומית: "ודוק – ההוצאות נקבעו על הצד הנמוך, מתוך תקווה כי המועצה תפנים (וכבר הגיעה העת לכך) את המסר העולה משלושה הליכים משפטיים שניהלה התובעת כנגדה (ההליך הנוכחי, ההליך שנוהל בפני כב' הנשיאה שפר, וכן הליך נוסף שנוהל בפני כב' השופט קאסם – פ"ה 32920-01-15), ותמנע להבא מהעסקת קרובי מישפחה במועצה ללא קבלת אישור מתאים ממשרד הפנים, בטרם התחלת ההעסקה" (דגשים במקור).

נפנה בהקשר זה לדבריו של בא-כוח העמותה בעמ' 3, שורה 22, עד עמ' 4, שורה 20, לפרוטוקול הדיון ביום 13.11.2016 שנוהל בפני בית הדין בהליך שלפנינו (כן ראו גם סעיף 7(י) להודעת העמותה מיום 17.11.2016): "דומני שהמשיבה 1 מתעקשת פעם אחר פעם לפעול בנגוד לדברי המחוקק המפורש בהיבטים של העסקת קרובי מישפחה, עד כדי שמתקבל הרושם שהדפוס החוזר ונשנה עולה כדי התרסה של ממש אל מול רוממות שילטון החוק. אין חולק כי המשיבה 1 מודעת היטב להוראות הדין ויעידו על כך הליכים רבים שהתנהלו בפני בית דין נכבד זה. לכך יש לקרוא את הניסיון של המשיבה 1 להעסיק שוב את המשיבה 3 גם לאחר פסק הדין שהתנהל בפני בית דין נכבד זה לפני שלושה שבועות (פ"ה 1083-10-16) כעשיית דין עצמית וכניסיון לקבוע עובדות בשטח. בהיבט הזה אני מפנה את כב' בית הדין לעובדה כי הצוו הזמני בתיק הקודם ניתן מתחת ידו של בית דין זה ביום 05/10/2016. יום לאחר מכן ביום 06/10/2016 הוגשה תגובת המשיבה 1 לפיה הופסקה העסקת המשיבה 3 לתפקיד הקודם בו היא הועסקה, הוא התפקיד של עוזרת גננת ולפיכך התייתר המשך ההליך. ואכן, מספר ימים לאחר מכן ניתן פסק דינו של בית הדין הנכבד, אלא שעתה מתשובת המשיבה 1 בהליך זה מתברר כי בו ביום בו ניתן צו המניעה על ידי בית הדין הנכבד, מינתה המשיבה 1 את המשיבה 3 לתפקיד מושא תביעה זו, הוא סייעת צמודה וזאת כעולה מהמסמכים לכתב התגובה. המדובר במסמך שהוגש בשפה הערבית ללא תירגום. מיסמך זה הנו כתב מינוי למשיבה 3 שתוקפו מיום ה- 06/10/2016 עד ליום 15/07/2017 תוך פירוט הקף המשרה ומספר השעות השבועיות. כל זה חשוב כי בעצם חרף צו המניעה שנתן בית הדין בהליך הקודם, העסקת המשיבה 3 לא הופסקה ולו לרגע, ולו לשעה בודדת. מזה מפסיקים את העסקתה בתפקיד מסוים ומודיעים לבית הדין בכוונה לייתר את ההליך המשפטי, ומזה ממנים אותה לתפקיד אחר מבלי להודיע לבית הדין ועוד טרם ניתן פסק דינו. בעצם צו המניעה הזמני שנתן בית הדין הנכבד קובע בלשון זו: "שוכנעתי כי לעת הנוכחית יש לתת צו אירעי שהנו תקף החל מהיום, המונע את המשך העסקתה של המשיבה 3 ועד מועד הדיון שייקבע להלן...". לפיכך, אין מנוס מן המסקנה כי בעצם המשיבה 1 לא כיבדה את הצוו הזמני שנתן בית הדין הנכבד, והרי צו זה לא בוטל עד למתן פסק הדין שניתן ב- 09/10/2016 ואז נבלע הצוו הזמני בפסק הדין.

...

ראשית, ובכל הקשור למקרה הספציפי שלפנינו, אין חולק כי בסופו של דבר נאלץ בית הדין, כמו גם העמותה ומשרד הפנים, לנהל הליך מפורט בהליך הזמני, כאשר רק לאחריו הסכימה המועצה לחזור בה מעמדתה, כך שיינתן פסק דין לגבי כלל ההליך – הן לגבי ההליך הזמני והן לגבי ההליך העיקרי (ראו בהקשר זה סעיף 7(ג) להודעת העמותה מיום 17.11.2016).

נפנה בהקשר זה לדבריו של בא-כוח העמותה בעמ' 3, שורה 22, עד עמ' 4, שורה 20, לפרוטוקול הדיון ביום 13.11.2016 שנוהל בפני בית הדין בהליך שלפנינו (כן ראו גם סעיף 7(י) להודעת העמותה מיום 17.11.2016): "דומני שהמשיבה 1 מתעקשת פעם אחר פעם לפעול בניגוד לדברי המחוקק המפורש בהיבטים של העסקת קרובי משפחה, עד כדי שמתקבל הרושם שהדפוס החוזר ונשנה עולה כדי התרסה של ממש אל מול רוממות שלטון החוק. אין חולק כי המשיבה 1 מודעת היטב להוראות הדין ויעידו על כך הליכים רבים שהתנהלו בפני בית דין נכבד זה. לכך יש לקרוא את הניסיון של המשיבה 1 להעסיק שוב את המשיבה 3 גם לאחר פסק הדין שהתנהל בפני בית דין נכבד זה לפני שלושה שבועות (פ"ה 1083-10-16) כעשיית דין עצמית וכניסיון לקבוע עובדות בשטח. בהיבט הזה אני מפנה את כב' בית הדין לעובדה כי הצו הזמני בתיק הקודם ניתן מתחת ידו של בית דין זה ביום 05/10/2016. יום לאחר מכן ביום 06/10/2016 הוגשה תגובת המשיבה 1 לפיה הופסקה העסקת המשיבה 3 לתפקיד הקודם בו היא הועסקה, הוא התפקיד של עוזרת גננת ולפיכך התייתר המשך ההליך. ואכן, מספר ימים לאחר מכן ניתן פסק דינו של בית הדין הנכבד, אלא שעתה מתשובת המשיבה 1 בהליך זה מתברר כי בו ביום בו ניתן צו המניעה על ידי בית הדין הנכבד, מינתה המשיבה 1 את המשיבה 3 לתפקיד מושא תביעה זו, הוא סייעת צמודה וזאת כעולה מהמסמכים לכתב התגובה. המדובר במסמך שהוגש בשפה הערבית ללא תרגום. מסמך זה הינו כתב מינוי למשיבה 3 שתוקפו מיום ה- 06/10/2016 עד ליום 15/07/2017 תוך פירוט היקף המשרה ומספר השעות השבועיות. כל זה חשוב כי בעצם חרף צו המניעה שנתן בית הדין בהליך הקודם, העסקת המשיבה 3 לא הופסקה ולו לרגע, ולו לשעה בודדת. מזה מפסיקים את העסקתה בתפקיד מסוים ומודיעים לבית הדין בכוונה לייתר את ההליך המשפטי, ומזה ממנים אותה לתפקיד אחר מבלי להודיע לבית הדין ועוד טרם ניתן פסק דינו. בעצם צו המניעה הזמני שנתן בית הדין הנכבד קובע בלשון זו: "שוכנעתי כי לעת הנוכחית יש לתת צו ארעי שהינו תקף החל מהיום, המונע את המשך העסקתה של המשיבה 3 ועד מועד הדיון שייקבע להלן...". לפיכך, אין מנוס מן המסקנה כי בעצם המשיבה 1 לא כיבדה את הצו הזמני שנתן בית הדין הנכבד, והרי צו זה לא בוטל עד למתן פסק הדין שניתן ב- 09/10/2016 ואז נבלע הצו הזמני בפסק הדין.

אנו סבורים כי המדובר בעמדה מיתממת, שטוב היה לה לוּ היה נטענת.

לסיכום כל האמור לעיל, אנו קובעים בזאת, כדלקמן: המועצה המקומית תישא בהוצאות ושכר הטרחה של בא-כוח המועצה בסך כולל של 10,000 ₪, ותישא בהוצאות המדינה בסך כולל של 2,000 ₪.

בנוסף, אנו מורים בזאת לפרקליטות מחוז צפון להעביר עותק מפסק הדין לידי מנכ"ל משרד הפנים, וזאת לאור המציאות העגומה והקשה שנגלתה בהליך זה ואף בהליכים קודמים.

באשר לטענתה של העותרת בראיון מיום 1.3.11, כי היא מנהלת הליך משפטי עם בעלה לשעבר, אשר במסגרתו קיבל משמורת על בנם המשותף, סבור המשיב, כי טענה זו עומדת בסתירה לתעודת הפטירה אשר הוגשה על ידי העותר ביום 30.7.12, בה צוין כי הבעל נפטר כבר ביום 19.1.10.

לטענתו, בעקבות תירגום שגוי של המסמך המקורי, מהשפה הערבית לשפה העברית, נרשם כי אזרחותה של העותרת הנה "פלסטינית". עו"ד נעאמנה, הדובר את השפה הערבית, הסביר, כי אופן כתיבתה של המילה "פלסטינית" זהה למילה "פיליפינית" בשפה הערבית.

...

ביום 1.10.13, לאחר שבחנתי את טיעוני ב"כ הצדדים והנמקותיהם, הורתי למשיב לשוב ולבחון את טענות העותרים באשר לכנות הקשר וכן את המסמכים שהוגשו מטעמם, ולאחר מכן, לשוב ולשקול את הבקשה להסדרת מעמדה של העותרת.

ממכלול הראיות והמסמכים שהובאו בפניי, נראה כי גרסתה של העותרת בעייתית ואינה עולה בקנה אחד עם תעודת הפטירה.

סבורני, כי הסתירות אליהן הפנה המשיב אינן מהותיות ואין בהן כדי ללמד על כנות הקשר בין העותרים, מאחר שהן נוגעות לנושאים שאינם מהותיים, כגון: שמות אחיה של העותרת וקיום מסיבת החתונה של העותרים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ולנוכח הראיות החדשות שהוגשו והביאורים לתוכנם של המסמכים עליהם נסמך המשיב בהחלטתו, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להתקבל, במובן זה שעניינם של העותרים יוחזר למשיב לצורך בחינה מחודשת של גרסת העותרת, ביחס לסתירה בין טענתה לפיה ניהלה משפט כנגד בעלה בנפרד במועד שהלה כבר לא היה בין החיים.

בנסיבות הללו אני דוחה את טענות ב"כ המערער לפיהן המערער לא הבין כלל את משמעות ההליך המשפטי המתנהל נגדו בהיעדר מתורגמן לשפה הערבית.

כידוע לא ניתן להעלות טענות חדשות לראשונה בפני ערכאת העירעור ללא רשות, ועל כן אף לא היה צורך להתייחס לטענה זו. אולם, לפנים משורת הדין תדון גם טענה זו. ב"כ המשיבה התייחסה לטענה וציינה כי בהתאם לחוק יש צורך ברישיון גם לניהול העסק דנן, אשר מוכרים בו לא רק טבק לנרגילות כי אם גם משקאות קלים וכך צוין בכתב האישום שהוגש נגד המערער.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שבתיק בית משפט קמא, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות מהטעמים שיפורטו.

התרשמתי כי המערער הבין את משמעות ההליך, את האמור בכתב האישום, ידע לתאר בעברית את העובדות בפני בית משפט קמא, ובית משפט קמא אף נעתר לבקשתו לקבוע דיון לשמיעת ראיות ולדחות את הדיון לחודשיים.

בנסיבות הללו אני דוחה את טענות ב"כ המערער לפיהן המערער לא הבין כלל את משמעות ההליך המשפטי המתנהל נגדו בהעדר מתורגמן לשפה הערבית.

כך שאני דוחה את טענת ב"כ המערער לפיה אין צורך ברישיון עסק לעסק נשוא הדיון.

אשר על כן אני דוחה את הערעור.

בהחלטה שניתנה בדיון טרום ההוכחות הוריתי לצדדים להגיש תירגום לשפה העברית של המסרונים בשפה הערבית שצורפו לתצהירים.

נטען שמדובר בניסיון למקצה שיפורים, אשר מתווסף לניסיונות הקודמים של התובעת לאורך ניהול ההליך המשפטי.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את הבקשה והתשובה, ולאחר שעיינתי בתמליל שהתובעת מבקשת להגיש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

על רקע זה אני קובעת, כי תמליל השיחות הוא ראיה רלוונטית הנוגעת למחלוקת מרכזית בהליך זה. מדובר אפוא בראיות בעלות חשיבות לבירור האמת.

סוף דבר: הבקשה להוספת ראיות מתקבלת.

בפתח הדברים יודגש, כי הצדדים ניהלו מערכת קשרי עסקים מסועפת במשך שנים, כשהם מחזיקים בחברות שונות הרשומות ברשות הפלסטינאית, ולאורך השנים ממלאים תפקידים שונים, לעיתים במקביל ולעיתים "בכובע" מתחלף של בעלי מניות ועובדים שכירים; יחסיהם העיסקיים לא הובררו עד תום במרוצת ההליך שלפניי ואינם דורשים הכרעה בגדרי פסק-דין זה. כך גם, בסיכומיהם העלו הצדדים טענות מן הגורן ומן היקב, בהתייחס לדיסציפלינות משפטיות שונות ולרבות בקשר לסוג המחאת הזכויות ולמימושה, שאיני מוצאת לידון בהם, בפרט כאשר לא היתקיים דיון סדור בעיניינם ולא הובאו ראיות בעיניין.

בנוסף לכך, המחאת הזכות נחתמה בשפה העברית, כאשר כלל המסמכים שהוחלפו בין חמזה וקבוצת אבו ערפה לבין התובע נערכו ונכתבו בשפה הערבית, ובשעה שכל המעורבים, למעט חמזה, אינם דוברי השפה העברית ונזקקו לשירותי תירגום לשפה הערבית בעדותם לפניי באולם בית המשפט.

...

לאור המסקנה אליה הגעתי, וכאמור ברישא לפסק-הדין, איני נדרשת לדון בטענות הנוספות שהועלו על ידי התובע.

אשר על כן, התביעה נדחית.

אשר להוצאות משפט- התובע ישלם לנתבעים שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט, בשים לב להתמשכות ההליך, לבקשות הרבות שהוגשו, לכך שההליך נמחק פעמיים בעתיו של התובע, ולדיונים שבוטלו בעתיו של התובע, ולמספר הרב של הישיבות שהתקיימו, ובהתאם לחלקם של כל אחד מהנתבעים בניהול ההליך, כדלקמן: לקבוצת אבו ערפה 10,000 ₪ לשוויקי 5,000 ₪ לדהן 50,000 ₪, הסכומים ישולמו תוך 60 יום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלומם בפועל.