, השיב על שאלה זו בחיוב וקבע:
"יישום הכללים שהתווה בית המשפט העליון בפסיקתו ביחס לתכליתו של חוק חינוך ממלכתי ולתכלית התקנות שהותקנו מכוחו ומכאן - אף ביחס לאופן שיש ליישמן - צריך להוביל למסקנה, לפיה הנתבעת מחויבת, בהתאם לתקנה 3(א)(6) לתקנות חינוך ממלכתי, בהענקת תנאי שכר לעובדי הוראה במוסדותיה השווים לאלה המוענקים לעובדי הוראה במוסדות החינוך הרישמי וכי הפרה של תקנה זו מקימה עילת תביעה עצמאית לכל אחת מהתובעות".
וכך נימק בית הדין האיזורי את מסקנתו:
"...בהבטחת רמתם של מוסדות מוכרים שאינם רישמיים - זאת, בין היתר, ע"י קביעת כללים המסדירים את תנאי ההעסקה של עובדי ההוראה המועסקים בהם - יש כדי לתרום להשגת היעדים שהוגדרו בחוק חינוך ממלכתי גם במוסדות המוכרים שאינם רשמים.
בית הדין הארצי, בדעת הרוב מפי כבוד השופטת רוזנפלד, דחה את העירעור וקבע כי אומנם התקנות לא מקימות עילת תביעה עצמאית ונפקות הפרתן היא במישור המינהלי, אך קיימת נפקות גם במישור יחסי עובד ומעביד שבין המוסד המוכר הלא רישמי לבין עובדיו:
"בעצם פנייתו של מוסד חינוך אל משרד החינוך, בבקשה להכיר בו כמוסד מוכר שאינו רישמי, וודאי בעצם קבלת הטבות על יסוד ההכרה שהתבקשה, טמונה התחייבות מפורשת וברורה של המוסד למילוי אחר תנאי ההכרה, ולענייננו, התחייבות למילוי התנאי בדבר תשלום משכורות העובדים על פי המקובל במוסדות החינוך הרישמיים. התחייבות כזו היא בבחינת מובן מאליו, באשר היא העומדת ביסוד ההכרה, ועליה לאמיתו של דבר מושתתת קבלת ההטבות הכספיות הכרוכות בהכרה. התחייבות זו של המוסד, אומנם ניתנת למשרד החינוך, אך היא משקפת באופן ברור התחייבות של המוסד כלפי כלל הציבור, שמשרד החינוך אינו אלא נאמן שלו, וממנו הוא שואב את כוחו."
מוסיפה השופטת רוזנפלד וקובעת כי:
"בנוסף, ככל שמדובר בעובדי המוסד המוכר שאינו רישמי, אצלם ודאי נימצאת הציפייה הסבירה והלגיטימית כי מעסיקם שהתחייב לכך, פועל על פי תנאי ההכרה בהם הוא מחויב, וממלא אחריהם."
ולבסוף:
"מכלל הניתוח שנערך אודות פעולתה של הרשת כגוף צבורי ומחויבותה לתנאי בדבר תשלום משכורות העובדים כמקובל במשרד החינוך מחד, וציפייתם הסבירה והלגיטימית כי הרשת פועלת על פי תנאי ההכרה בה, מאידך, מתבקשת מסקנה אחת. המסקנה המתבקשת לדעתי היא, כי הדרישה שבסעיף 3(א)(6) לתקנות מוסדות מוכרים לתשלום שכר העובדים "לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רישמיים", מגלמת בחובה התחייבות של המוסד לשלם לעובדיו שכר לפי השיעורים והכללים הנהוגים במשרד החינוך.
מן הכלל אל הפרט
האם התובעת, כסייעת, זכאית להשוואת תנאים?
סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק יסודות התקציב"), קובע כי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רישמיים השייכים למגזר החרדי מקבלים מימון מלא, בדומה למוסדות חינוך מוכרים ורשמיים.
...
לאור סיבת ההתפטרות (טיפול בילד), אנו קובעים כי התובעת זכאית למלוא פיצויי פיטורים (לפי שכר קובע של 6,050 ₪) ואין לקזז דמי הודעה מוקדמת.
כמו כן לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים.
סוף דבר:
התביעה כנגד העמותה - מתקבלת ברובה.
