לטענת הסניגור, חוסר זה בפרטים בגוף כתב ההיתחייבות פוגע בתוקפה ומשכך עותר לדחיית הבקשה.
מנגד ובשל הקשיים והפגמים מצא בית המשפט להורות על חילוט חלקי של סכומי הערבות וההתחייבות.
בבש"פ 6704/19 יעקב בן שטרית נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 30.10.19) שב כב' השופט עמית על מגמת ריכוך הפרשנות הדווקנית ביחס לטופס הערובה, בקבעו כי
"ההחלטה בעיניין לוי מבטאת גישה נוקשה, שלפיה התנאים לחילוט הערבות מוגדרים על פי כתב הערובה בלבד. נראה כי גישה זו רוככה במרוצת הזמן, וכיום מקובל כי התנאים המנויים בסעיף 48(א) רישא לחוק, שעניינם ניהול תקין של ההליך, נכללים מאליהם בתנאי השיחרור המחייבים את הערב:
...
בהקשר זה יש לציין, כי הפגמים אשר נפלו בכתב ההתחייבות עליו חתם הנאשם (במ/2) זהים לפגמים אשר נפלו בעניין בן צבאן הנ"ל וביחס לכך בפרט נפסק, כי
"במקרה דנן, אכן נפל פגם בכך שבכתב ההתחייבות העצמית ובכתב הערובה לא נרשם תאריך ההחלטה השיפוטית, אך סבורני שאין בכך כדי להוביל למסקנה שלא קיימת הפניה להחלטה שהיא מאותו יום של כתבי הערבות. אילו היה נרשם תאריך ההחלטה השיפוטית, ניכר כי היה בכך משום אימוץ- הבלעה... של התנאים בדרך של הפניה להחלטה השיפוטית. עם זאת, לאור העובדה שאין מחלוקת שהעוררים נכחו באולם בית המשפט, ואין מחלוקת שהבינו את ההחלטה השיפוטית, ואף לא קיימת טענה שבעת החתימה על כתב הערבות/ ההתחייבות לא ידעו על מה הם חותמים, סבורני כי טענתם של העוררים לפגם בכתב הערובה אינה ראויה להישמע, ולא ניתן על בסיס זה לפטור אותם מערבותם. מדובר בתיק שבו בית המשפט אשר הורה על השחרור בחן בצורה מעמיקה את טיבם של המפקחים וציין בהחלטתו במפורש כי אלו הוזהרו והובהר להם המתווה לשחרור העורר. בנסיבות אלה, אין מדובר בפגם בכתב הערבות אשר מצדיק לפטור את העוררים מהערבות או שיש בו כדי להוביל לבטלותו. אכן, קיים ניתוק בין כתב הערבות לבין ההחלטה השיפוטית, כך שאין בהחלטה השיפוטית להוסיף על כתב הערובה את מה שאין בו. ואולם, במקרה של כתב ערובה שמפנה להחלטה השיפוטית, גם אם בשגגה לא נרשם תאריך ההחלטה (מאותו יום) שאליו מפנה כתב הערובה, אין פגם בכתב הערובה אשר מצדיק הימנעות מחילוט האמור בו.
גם בנוגע להעדר אימות חתימה על ידי מורשה מטעם בית המשפט על כתב ההתחייבות (למעט חותמת "עגולה" של בית המשפט), סבורני כי אין בכך כדי להצדיק את פסילת ההתחייבות, וזאת הואיל וסעיף 49 לחוק אינו דורש כי נושא המשרה יאשר בחתימתו כי הערב חתם בפניו, אלא ניתן להוכיח גם בראיות ישירות או נסיבתיות שהחתימה הייתה בפניו.
התוצאה הנה כי הבקשה מתקבלת בחלקה.