סעיף 52 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר את עוולת הגזל – "גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת". יש לציין כי על התובע להוכיח במאזן ההסתברותי הנידרש במשפט אזרחי, היינו, בשיעור של 51% כי בנה של הנתבעת גזל את האופניים.
ברם, לא ברור אם הוא העביר לעצמו שלא כדין או באמצעות צד ג'.
סעיף זה בחוק המכר מסדיר את "תקנת השוק" במיטלטלין וקובע כי "נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שיעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובילבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב".
ברם, הנתבעת טענה בעלמא כי רכשה את האופניים בשוק.
...
בית המשפט פסק כדלקמן:
"לאחר שעיינתי בחומרי החקירה שצורפו לתגובת המשטרה, בדגש על הודעת הגב' שב'צנקו (הנתבעת-א"מ) אל מול הודעות המבקש (התובע- א"מ) והקבלה שצורפה אליהן, מצאתי כיה מבקש הרים את נטל להוכיח לכאורה כי רכש את האופניים שבנדון בתאריך 04.09.16 בחנות ZARUMY וזאת תמורת סכום של 6000 ₪. עוד אעיר כי על גבי הקבלה שהציג המבקש מופיע מספר השילדה ומספר הסוללה של האופניים מושא הבקשה. בניגוד לכך, הגב' שבצ'נקו לא ידעה למסור פרטים בנוגע לזהות האדם ממנו רכשה, על פי הנטען, את האופניים ולא היה בידה להציג תיעוד של העסקה שנערכה בינה לבין המוכר. בנסיבות אלו, ובהעדר התייצבו לדיון מטעם מי מהצדדים פרט למבקש, מצאתי מקום להורות על החזרת האופניים נושא הבקשה לידי המבקש" (עמ' 2, ש' 14-24).
שכן, הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.
סך הכל תשלם הנתבעת סך של 2200 ₪ תוך 45 יום מהיום.
