מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקנת השוק במכר מיטלטלין לצד שלישי

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

סעיף 52 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר את עוולת הגזל – "גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת". יש לציין כי על התובע להוכיח במאזן ההסתברותי הנידרש במשפט אזרחי, היינו, בשיעור של 51% כי בנה של הנתבעת גזל את האופניים.
ברם, לא ברור אם הוא העביר לעצמו שלא כדין או באמצעות צד ג'.
סעיף זה בחוק המכר מסדיר את "תקנת השוק" במיטלטלין וקובע כי "נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שיעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובילבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב". ברם, הנתבעת טענה בעלמא כי רכשה את האופניים בשוק.
...
בית המשפט פסק כדלקמן: "לאחר שעיינתי בחומרי החקירה שצורפו לתגובת המשטרה, בדגש על הודעת הגב' שב'צנקו (הנתבעת-א"מ) אל מול הודעות המבקש (התובע- א"מ) והקבלה שצורפה אליהן, מצאתי כיה מבקש הרים את נטל להוכיח לכאורה כי רכש את האופניים שבנדון בתאריך 04.09.16 בחנות ZARUMY וזאת תמורת סכום של 6000 ₪. עוד אעיר כי על גבי הקבלה שהציג המבקש מופיע מספר השילדה ומספר הסוללה של האופניים מושא הבקשה. בניגוד לכך, הגב' שבצ'נקו לא ידעה למסור פרטים בנוגע לזהות האדם ממנו רכשה, על פי הנטען, את האופניים ולא היה בידה להציג תיעוד של העסקה שנערכה בינה לבין המוכר. בנסיבות אלו, ובהעדר התייצבו לדיון מטעם מי מהצדדים פרט למבקש, מצאתי מקום להורות על החזרת האופניים נושא הבקשה לידי המבקש" (עמ' 2, ש' 14-24).
שכן, הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.
סך הכל תשלם הנתבעת סך של 2200 ₪ תוך 45 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם הנתבעת אחראית בדרך כלשהיא כלפי התובעת? האם, ככל שהרכב היה נשאר בחזקתה – היה עליה להעבירו לתובעת? האם האם הנתבעת נהנית מהגנת "תקנת השוק" בנסיבות העניין? · שנית – ככל שלנתבעת אחריות מסוימת, מה דינה של אותה אחריות לאחר שהרכב עבר מרשותה לרוכש שלישי, רביעי חמישי ושישי? האם הנתבעת חבה כלפי התובעת בתשלום ערכו של הרכב שנמכר על ידה? · שלישית – ככל שהנתבעת חבה סכום מסוים, מה הוא אותו סכום? האם 650,000 ₪ כמחיר הרכב כפי שנרכש מפדל בע"מ? או שמא 850,000 ₪ - סכום שנקבע ונזקף בעת מכירת הרכב בטרייד אין מהנתבעת לרוכש שלישי? או 700,000 ₪ כמחיר אותו שילם המחזיק האחרון של הרכב בעת תפיסתו? או כל סכום אחר.
מסלול שני הוא מסלול מסוכן יותר, שאינו אסור – אך גם אינו מוגן במקרים בהם אדם רוכש נכס המשועבד לצד שלישי, או שלצד שלישי זכויות בו. להרחבה לעניין זה ר' חנוך דגן, תקנת השוק כביטוח, ספר ויסמן - מחקרי משפט לכבודו של יהושע ויסמן (תשס"ב) – בע"מ 15.
לעניין זה ניתן לאמץ את דברי פרופ' חנוך דגן במאמריו דלעיל לפיהם (שם, בע"מ 32) - "הפיכת הסוחרים למבטחי כשרות ה- Title בעל כורחם הוא ראוי: ראשית, באופן טיפוסי הסוחרים בשוק הפתוח מתמצאים טוב יותר משאר הצדדים לדרמה המשפטית (הבעלים המקורי והרוכש תם הלב) בטובין בהם מדובר, ועל כן המאמץ הנוסף הנידרש מהם על מנת לפתח גם כישורי הבחנה מתאימים באשר לכשרות הוא ברגיל נמוך למדי. שנית, מי שעוסק הרכישה וקנייה של טובין מסוג נתון יכול גם במרבית המקרים לכסות נזקים בשיעור הערך הממוצע של ניזקי התאונות בהן מדובר. מסיבות אלה שם הדין את עיקר יהבו במניעתן של תחרויות בין בעלים מקורי לבין רוכשי מטלטלין על צד שלישי: הסוחר". זאת ועוד.
...
חלק שלישי – הערה לפני סיום וסוף דבר הערה לפני סיום למעלה מהנדרש אתייחס לפני סיום להערת התובעת לפיה היה על הנתבעת לעייל בנסח רשם החברות ולחשוד בכך ששעבוד שנרשם לטובת התובעת הוסר בטרם המכירה.
סוף דבר לאור האמור בסעיפים 4.5 ו-5.4 לפסק הדין אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 650,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29/10/17 ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטל השיכנוע: "תקנת השוק" מהוה חריג לכלל היסוד בדיני קנין, לפיו "אין אדם מעביר יותר ממה שיש לו". בשל התוצאות הקשות של שלילת זכות הקנין מהבעלים המקורי והעברת הבעלות לצד שלישי, על המבקש ליהנות מהגנת הוראת סעיף 34 לחוק, להוכיח כי נתקיימו כל התנאים המצטברים המזכים בהתאם לסעיף זה [ר' פרשת כנען לעיל, 664, ת.א. (נצ') 579/97 משקאות פרי גן צפון נ' שלופה ואח', תק-מח 97 (2) 2885, 2595].
באופן דומה נפסק בפרשת כנען כי: "הצורך בקיומה של תמורה ממשית כתנאי בלעדיו אין לקיומה של תקנת השוק במכר של מטלטלין וכמותו התנאים האחרים המנויים בסעיף 34 לחוק המכר ונדרשים להיווצרותה ולקיומה שלתקנת השוק - כל תנאים אלה אינם אלא גילויים - מניפסטציות - של עיקר המצוי בעומקה של תקנת השוק והמחזיק אותה מתוכה. כל תנאים אלה שולחים שורש אל מעבה האדמה, אל אותו עיקר שבתקנת השוק, עיקר הקובע כי רק בקיומם המצומצם של התנאים המנויים בחוק תקום ותהיה תקנת שוק…" (שם, 700).
...
אני קובעת כי הבעלות ברכב שייכת לתובעת ולא לנתבע.
בקביעת סכום התשלום בגין הרכב, אני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובעת את ערך הרכב כפי שנמכר בפועל ולא מעבר לכך.
הנתבע ישלם לתובעת סך של 30,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 24.11.12 ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בעקבות זאת הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום בנצרת בה עתר לסעד הצהרתי שלפיו הוא הבעלים הבלעדי של הרכב ושזכויותיו נקיות מכל זכות לצד שלישי, וכן לחיוב בלו ליס בתשלום דמי שימוש ואבדן הנאה בגין החודשים שהרכב לא היה בחזקתו; לחלופין עתר המבקש לחיוב המשיבות בתשלום בגין התמורה ששילם על הרכב.
ביום 28.12.2020 קיבל בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת א' אבו אסעד) את תביעת המבקש, לאחר שמצא כי ניתן להחיל בנסיבות העניין את תקנת השוק במיטלטלין לפי סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק המכר).
...
עוד טוען המבקש ששגה בית המשפט המחוזי בקביעתו שהמבקש לא הוכיח שרכישת הרכב נעשתה בתום לב, שכן יש לבחון את תום הלב באופן סובייקטיבי ולא אובייקטיבי; לטענתו, גם אם המבקש פעל ברשלנות במהלך העסקה, אין לשלול את תום לבו רק מטעם זה. אשר לתשלום התמורה, טוען המבקש שמלבד עדותו ועדות אביו, מסירת החזקה ברכב והתניה בזיכרון הדברים מחזקים את המסקנה שלפיה הועברה תמורה.
לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

החידוש הטמון בתקנות השוק למיניהן, הוא בקביעת חריג לכלל זה, המאפשר לצד שלישי לגבור על קניינו של הבעלים האמתי בנכס מסוים, בנסיבות בהן רכש את הנכס בשוק מידי אדם או גורם שאיננו הבעלים האמתי (ע"א 624/13 מורדכיוב נ' מינץ פסקה י"ז (4.8.2014) (להלן: עניין מורדכיוב)).
אציין, כי גם בפסק הדין בעיניין סונדרס עצמו, כביסוס לקביעה אותה צטטנו, הפנה בית המשפט לתימוכין הלקוחים מקביעה דומה ביחס לתקנת השוק במיטלטלין שבסעיף 34 לחוק המכר (עניין סונדרס, פסקה 19); ללמדך, כי קו-הגיוני אחד מחבר בין תקנות השוק בעיניין זה, ואין מדובר בקביעה נקודתית שכוחה יפה רק ביחס לסעיף 10 לחוק המקרקעין.
לצד זאת, דומה כי המצב המשפטי דהיום מניח, כי מדובר במעין 'משחק סכום אפס' בין הבעלים המקורי והקונה – או שנְבַצֵר את תקנת השוק במכר על-ידי רשות, על חשבון הבעלים המקוריים של המקרקעין; או שנגן על זכות הקניין, ונפסיד את קידום התכליות החברתיות-שוקיות שעליהן עמדתי לעיל.
...
נוכח מסקנתי כי המערערים לא שכללו את קניינם, ועל כן לא זקפו לטובתם את תקנת השוק ולא התגברו על קניינו המקורי של אייסוי, אין צורך שאדרש לטענה זו. אשר על כן, דין הערעור להידחות, וכך אציע לחברַי לעשות.
משכך, גם לדידי דין הערעור שבכותרת להידחות.
לאור האמור, ועל אף שדומה שהמחוקק בחר שלא להיעתר לקריאתו של השופט מלצר בעניין מינץ ביחס לתקנת השוק הכללית הקבועה בסעיף 10 לחוק המקרקעין; סבורני כי טוב יעשה המחוקק אם יתן דעתו לסוגיה שפורטה לעיל, וזאת על מנת לייתר את הצורך בהכרעה על דרך של חקיקה שיפוטית בנדון (ראו והשוו: ע"א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(1) 16, 23 (2004)).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו