תקנת הציבור בסעיף 30 לחוק החוזים

לאור מכלול השיקולים לעיל, נחה דעתי כי באיזון המתחייב במקרה דנן בין הזכות לחופש העיסוק לבין חופש ההיתקשרות החוזית, ידו של חופש העיסוק על העליונה וכי אין לתת נפקות לס"ק 13.2 להסכם השני מהטעם כי הוא מנוגד לתקנת הציבור שבסעיף 30 לחוק החוזים הכללי.

...

לסיכום, אני מורה כדלקמן: התביעה העיקרית נדחית בזאת.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי ובהתאם לכך על הנתבעת שכנגד לשלם לתובע שכנגד, באמצעות בא כוחו, סך של 14,774 ₪.

כן תשלם הנתבעת שכנגד לתובע שכנגד, באמצעות בא כוחו, הוצאות האגרה בתביעה שכנגד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומה ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 29,250 ש"ח (כולל מע"מ).

הנאמן לא טען בכתב התביעה לביטול חוזה בשל היותו חוזה למראית עין או נוגד את תקנת הציבור (סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973) והנתבעות מיתנגדות לכל הרחבת חזית.

...

בנוסף אני קובעת כי לא הוכחה הנאת הנתבעת מכספי החייב.

אני קובעת כי חצאי הדירות היו ונותרו קניינה והיא היתה זכאית לעשות בהן כמיטב הבנתה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

בעיניין זה קובע סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 כדלקמן: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל" בע"א 7664/00 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' עריית חולון, נו(4) 117 (2002) נאמר כדלקמן: "חוזה בלתי חוקי הוא זה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור (סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי)). זהו לדוגמה המצב כאשר ערייה חותמת על חוזה להקצאה של קרקע ללא מיכרז, ובנגוד לחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992..". עוד נאמר בעיניין זה ע"י המלומדת גבריאלה שלו כי: "חוזה שנערך בלא שקדם לו מיכרז, במקום שבו חוק חובת המכרזים תובע קיום מיכרז, או חוזה שנערך בעקבות מיכרז פגום או בנגוד אחר לחוק חובת המכרזים ותקנותיו – הוא חוזה שכריתתו היא לא – חוקית. על פי סעיף 30 לחוק החוזים הכללי חוזה כזה, שכריתות לא חוקית, הוא בטל". (ראו מאמר "מכרזים צבוריים לאחר חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992" בכתב העת במשפט וממשל ספטמבר 1994, תשנ"ה בעמ' 470).

...

הטענה נדחית.

לסיכום: דין הסעד הראשון בדבר ביטול ההסכם להתקבל.

אני מורה על ביטולו של ההסכם מיום 15.2.17.

זאת כיוון שמדובר בסעיף בלתי חוקי, בלתי מוסרי אשר סותר את תקנת הציבור (סעיף 30 לחוק החוזים); כיוון שהמשיבות נהגו בחוסר תום לב בכך שכללו סעיף זה בהסכמי המכר ועמדו על ביצוע תשלומים פסולים בקיום החוזה (סעיפים 12 ו – 39 לחוק החוזים); כיוון שהסעיף נכלל בחוזה עקב טעות, הטעה, כפיה ועושק (סעיפים 14, 15, 17 ו – 18 לחוק החוזים).

...

עוד מצאתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיפים 8(א)(3) ו-(4) לחוק תובענות ייצוגיות, קרי כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב ולמצער לא מצאתי כי הונחה תשתית המבססת קביעה אחרת לעניין זה. אשר להגדרת הקבוצה, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 10(א) לחוק תובענות ייצוגיות, מצאתי לשנותה כך שלאחר המילים "... ולפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס הוצמד למדד שטרם פורסם בעת התשלום שביצע בפועל...", יתווספו המילים: " ו/או לפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס הוצמד למדד הבסיסי חלף המדד הידוע, מאחר והמדד הידוע היה קטן מהמדד הבסיסי..." בכל הנוגע לנזק לקבוצה, בהינתן שהמבקשים הניחו תשתית בתמיכה לנזקם הם ובכלל כך בפרט צירפו לבקשת האישור חוות דעת; כן, הוסיפו המבקשים והפנו לכך שהמשיבות מפרסמות כי הן מונות בהיקף של מאות מיליוני ש"ח – הנני קובעת כי לשלב זה הרימו המבקשים את הנטל להוכיח דבר קיומו של נזק לקבוצה.

סוף דבר; לאור המפורט לעיל – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - מתקבלת.

המזכירות תדוור את החלטתי לצדדים ניתנה היום, ד' ניסן תשפ"ג, 26 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

טענה דומה של הנתבעת היא, שאכיפת ההסכם מנוגדת לתקנת הציבור (סעיף 30 לחוק החוזים הכללי).

...

סופו של דבר אשר על כן, נפסק כלהלן: 47.1.

אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובע, את סכום האגרות ששילם במסגרת התובענה, וכן את הוצאות ההקלטה והתמלול.

מאחר, שטיעונה המרכזי של הנתבעת נדחה, אך לא התקבלו מלוא טענות התובע - אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, שכר טרחת עורך דין, בסכום של 75,000 ₪.