חניה חלקית של רכב הנאשם בחנית הנכה
הוראת סעיף 72א לתקנות התעבורה, שעניינה, מקומות אסורים בעצירה, בחניה ובהעמדה, קובעת:
(א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:
(16) ליד תמרור 437 המסמן מקום חניה לרכב של נכה בעל תוית כבתמרור.
...
מהסעיף עולה כי אין להעמיד רכב, "כולו או חלק ממנו", ליד תמרור 437, המסמן מקום חניה לרכב נכה, ומכאן שטענת הנאשם כי חנה רק בחלקו בחניה, דינה להידחות.
ראה לעניין זה ע"פ 6056/07 יעלב אלחמידי נ' מדינת ישראל (2009) וע"פ 11331/03 קיס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3), 453 (2004)]
סוף דבר
בהתבסס על חומר הראיות שהונח בפניי, הדוח והמזכרים שערכו השוטרים, הרושם האמין שהותירו בי, ומאידך, גרסתו של הנאשם, אשר חיזקה את עדותם, הגעתי למסקנה כי הנאשם עצר את רכבו במקום המיועד לחנית נכה.
לסיכום, בהינתן האמור, ולאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדותם לפניי, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.