כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקנות הגנת הדייר: סמכות הממשלה להתקין תקנות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

סעיף 61 לחוק הגנת הדייר מעניק סמכות לממשלה לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בדבר ההפחתה בדמי השכירות אם שולמו בעדה דמי מפתח לאחר יום 14.5.1948, או אם השקיע הדייר סכומים לשם שינויים או שכלולים יסודיים בית העסק, ובדבר תקופת ההפחתה כאמור.
מכוח הסמכות לפי סעיפים 52א ו – 61 לחוק הגנת הדייר, הותקנו תקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק – אי תחולת השיעורים המירביים והפחתות, התשמ"ג – 1983 (להלן – התקנות), אשר בהן מפורטים סוגים של בתי עסק שעליהם לא יחולו הוראות סעיף 52 א לחוק , וניתן לגבות מהם דמי שכירות כלכליים.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל - אני קובעת כדלקמן: (א) הנתבעת תפנה את הנכס ותחזיר את החזקה בו לתובעת, כשהוא פנוי מכל אדם ומכל חפץ, לא יאוחר מיום 15.10.15.
(ב) אשר לדמי השכירות - הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 ימים, דמי שכירות בסך של 2085 ₪ לחודש, עבור כל התקופה המפורטת בכתב התביעה , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
כמו כן , תשלם הנתבעת לתובעת דמי שכירות בסכום האמור של 2085 ₪ לכל חודש, החל ביום 13.7.10 ועד לפינויו של הנכס בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' עדיאל: ] העותרת מבקשת בעתירתה לקבוע כי התיקון לתקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק- אי תחולת השיעורים המירביים וההפחתות) (תיקון), התש"ס-2000 (להלן – התיקון לתקנות הגנת הדייר), אשר פורסם ביולי 2000 וניכנס לתוקף ב – 15.3.2002, "הותקן בחוסר סמכות (ultra verse), ולפיכך הוא בטל מעיקרא void))". סעיף 52א לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] קבע דמי שכירות מירביים לבתי עסק המושכרים בשכירות מוגנת.
סעיף 52א(ה) לחוק קבע כי "הממשלה רשאית לקבוע בתקנות סוגים של בתי עסק שסעיף זה לא יחול עליהם". מכוח סעיף זה התקינה הממשלה את תקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק – אי תחולת השיעורים המירביים והפחתות), התשמ"ג – 1983, אשר קבעו סוגים של בתי עסק שעליהם לא יחולו השיעורים המירביים של דמי השכירות.
...
"אולם בסופו של דבר", מוסיפה העותרת ומסבירה בעתירתה, "סוכם כי העותרת תפנה לבית משפט נכבד זה (היינו, בית המשפט העליון), בדרך המלך על דרך התקיפה הישירה". דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.
העתירה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1981 בעליון נפסק כדקלמן:

השופטת מ' בן-פורת: גם לדעתי דין העתירה להידחות, ואלה עיקרי שיקוליי: בהתקינה את תקנות הגנת הדייר (דמי שכירות יסודיים ודמי שכירות בדירות) (להלן-תקנות תש"ם) פעלה הממשלה על-פי החובה בסעיפים 45(א) ו-45(ג) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] (להלן-החוק), כפי שתוקנו, לפי הנאמר שם, מוטלת על הממשלה חובה להתקין אחת לשנה תקנות לשינוי דמי השכירות היסודיים: סעיף 45(א).
לשון אחר, הסמכות לקבוע שינויים הדרגתיים גם היא חד שנתית כמו שהיה בשעתו בסעיף 45(א) לחוק (שתוקן בינתיים): "(א) הממשלה רשאית להתקין תקנות לשינוי דמי השכירות היסודיים, ובילבד שלא תתקין תקנות כאמור יותר מאחת לשנה". וכמו סעיף 45(א) כנוסחו לאחר התיקון: "(א) הממשלה תתקין אחת לשנה תקנות לשיני דמי השכירות היסודיים". כלומר, כשם שאין להתקין תקנות משנות אלא אחת לשנה (קודם כרשות ועתה כחובה), כן אין לקבוע שינויים הדרגתיים בדמי השכירות, שתחילתם במועדים שונים, אלא אחת לשנה.
...
בכל שאר הבעיות, שעמדו לפנינו בדיון זה, אני מצרפת דעתי לדעתו של חברי הנכבד, הנשיא לנדוי, וכן גם למסקנתו, שדין העתירה להידחות.
השופט י' טירקל: כקודמיי המכובדים סבור גם אני, שדין העתירה להידחות, וכי הטענה היחידה, שראוי לעיין בה, היא, שחלוקת ההעלאה בדמי השכירות לפי המועדים, שפורטו בתקנה 3 לתקנות הגנת הדייר (דמי שכירות יסודיים ודמי שכירות בדירות) (להלן-תקנות תש"ם), נוגדת את האמור בסעיף 45(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] (להלן-החוק).
לעניין זה מקובלת עלי דרכו הפרשנית של כבוד הנשיא, לפיה "חלוקת" ההעלאה, שבה מדובר בסעיף 47 לחוק ובתקנה 3 לתקנות תש"ם, מניחה, ההעלאה כבר נעשתה בבת אחת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1976 בעליון נפסק כדקלמן:

השאלה הניצבת בפנינו היא אם בתקנה 2 לתקנות הגנת הדייר (דמי שכירות יסודיים ודמי שכירות בדירות), תשל"ה-1975, דבק פגם של חריגה מסמכות, בין בשל חריגתן של הוראותיה של התקנה האמורה מן הסמכות שהוקנתה למתקין התקנה בחוק החרות ובין בשל חוסר סבירות הטמונה בתכנה.
תקנות אלה קבעו מכוח סמכותה של הממשלה לפי סעיף 10 לחוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954 (עתה סעיף 45 בנוסח המשולב), כי דמי השכירות של דירה יהיו כמפורט בהן והסכומים שפורטו בתקנות אלה זהים לחלוטין לסכומים המובאים כיום בסעיף 46 לחוק.
...
" יוצא אפוא כי שינויים בגובה דמי השכירות מתבטאים לעולם בשינויים של דמי השכירות היסודיים.
המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי הוראות החוק שבפנינו מצטיינות באי-בהירות ובקשיי החישוב הנובעים מן המערכת המשולבת של סייגים והגבלות שתוארו לעיל.
אולם, למותר להוסיף, כי בחוק חרות המדובר, ואין מכאן עדיין מקום למסקנה כלשהיא לגבי חקיקת-המשנה שהותקנה מכוחו.
אולם לא נראה לנו כאמור כי ניתן לראות בהוראותיהן של תקנה 1 של התקנות מתשל"ג, תקנה 1 של התקנות מתשל"ד ותקנה 1 מתקנות תשל"ה, רק שינוי של סכומי המקסימום לצרכי סעיף 45 (ג), כטענת המשיבה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתוקף סמכותה זו, התקינה הממשלה את תקנות הגנת הדייר, הנזכרות לעיל, ובהן פירוט העסקים שהוצאו מתחולתו של סעיף 52א לחוק.
...
החשיבות שמייחס המשיב לייבוא החלקים כמו גם הודאתו כי אינו יכול להיתפרנס בלא יבוא זה, אינן משנות את התוצאה ואינן מביאות למסקנה כי זהו עיקר השמוש במושכר.
לפיכך, אני דוחה את הערעור.
המערערים ישלמו למשיב את הוצאות הערעור וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית מהיום עד יום התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו