תקנות בית הדין לעבודה, תקנה 43(א)

הכרעה תקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן – התקנות) קובעת את סמכותו של בית הדין ליתן פסק דין בהעדר הגנה: "נתבע שנידרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, או נתבע שנידרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לידרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין." בית הדין הארצי פירש את תקנה זו ביד רחבה, המקנה שיקול דעת רחב לבית הדין והותירה בידיו גמישות פעולה [ע"ע (ארצי) 246/07 יאן גרישה נורמטוב נ' פ' (24.2.08)].

...

ב.     ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט – במקרים בהם לא היה פגם בהליך, תלוי המבקש לבטל את פסק הדין בחסדיו של בית המשפט, בית המשפט ישקול את הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע לדיון ואת סיכויי ההצלחה שלו בתיק" מן הכלל אל הפרט אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי כתב התביעה לא התקבל בידיה.

לסיכום –הנתבעת הציגה הגנה טובה ביחס לחלקים נרחבים מכתב התביעה ולמעט: הודעה מוקדמת בסך 9,464 ₪, נכון ליום 1.7.2020.

סוף דבר פסק הדין מיום 24.1.2021 מבוטל ותחתיו יינתן פסק דין חלקי בהתאם לסעיף 20 לעיל.

אוסיף כי אין בידי לקבל את הטענה כי היה על התובע להמציא את הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה לנתבעת או כי אי המצאת הבקשה עולה כדי חוסר תום לב. הטעם לכך הוא שבהתאם להוראות סעיף 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 בית הדין או הרשם רשאי לקבל החלטה בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה אף מבלי להדרש כלל לצד שכנגד, ובילבד ששוכנע כי התביעה התקבלה בידי הנתבע.

...

בהמשך ניסתה ליצור קשר עם ב"כ התובע מספר פעמים אך היא לא שב אליה ובזמן שהמתינה בהתאם לסיכום בין הצדדים למיצוי ההידברות הגיש התובע בקשה למתן פסק דין מבלי שהמציא לה את הבקשה וזאת בחוסר תום לב. הנתבעת טוענת כי ההחלטה המורה לה להגיב לבקשה למתן פסק דין הועברה אליה רק ביום 15.7.2021 כאשר ביום 6.7.2021 כבר ניתן נגדה פסק דין בהיעדר הגנה.

סוף דבר הבקשה לביטול פסק הדין מתקבלת, פסק הדין שניתן נגד הנתבעת מבוטל והנתבעת תגיש את טיוטת כתב ההגנה בתיק במסמך שיוכתר ככתב הגנה בתוך 30 יום.

הואיל והבקשה התקבלה כמפורט לעיל, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

בקביעת הסכום נתתי דעתי לכך שהנתבעת הסכימה למתן החלטה על יסוד טענות הצדדים ובכך סייעה בייעול ההליך והחשתו.

משלא הוגש כתב הגנה, בהתאם לתקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, ניתן פסק דין על יסוד כתב התביעה.

...

שי לחג – כמפורט לעיל, דין תביעה זו להידחות.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת 1 לשלם את הסכומים הבאים: הנתבעת 1 תפקיד עבור התובע סך 15,840 ₪ לפיקדון עובדים זרים בהתאם להוראות חוק עובדים זרים.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

התביעה כנגד הנתבע 4 הנתבע 4 לא התגונן בהליך ולפיכך, ובהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, יש מקום ליתן פסק דין בהעדר הגנה כנגדו.

...

יובהר, כי בהתאם לקביעתנו בדבר היעדר אחריות של מיתלה לחובות מי רן, הרי שאין בידינו לקבל את טענת התובע כי יש להטיל אחריות על מיתלה ביחס לתקופה הראשונה.

בהינתן האמור, ומאחר שהתובע לא כימת את כל רכיבי התביעה בחלוקה לתקופות העבודה, אנו קובעים כי התובע זכאי לתשלום ממיתלה בגין הרכיבים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה; פדיון 5 ימי חופשה כמצוין בתלוש השכר לחודש 12/2018; דמי חגים עבור 6 ימי חג בשנת 2018; הפרשי שכר ענפי; הפקדות לקרן השתלמות, פנסיה ופיצויים; תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שאינם כדין- נוכח גרסת התובע לפיה הוא פוטר מעבודתו, אשר לא נסתרה (פרוטוקול, עמ' 8 ש' 6 -7).

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית.

המבקש לא הגיש תגובה ובחלוף המועד ניתן פסק הדין על יסוד כתב התביעה מכוח תקנה 49 (ב)(2) ותקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991.

...

מן הכלל אל הפרט   לאחר שנתתי דעתי לחומר שבפניי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

גם מטעם זה, וברוח עקרונות היסוד שנקבעו בחלק א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, איני סבורה שיש מקום לעיכוב ביצוע פסק הדין בתיק זה. סוף דבר, אף אם אניח כי יש סיכוי לבקשת רשות הערעור (ואיני מביעה כל דעה בעניין), אין מקום לעיכוב ביצוע.