עניינן של התקנות בעריכת רפורמה בשוק בטוחי הבריאות הפרטיים (להלן: הרפורמה), באמצעות הנהגת פוליסת ביטוח אחידה בנושא ניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל.
מבלי להרחיב את הדיבור בשאלת קיומה, עוצמתה והיקפה של הפגיעה הנטענת, מוכן אני להניח כי תקנה 2 אכן פוגעת פגיעה מסויימת באוטונומיה הנתונה לציבור המבוטחים, כמו גם בשויון בין אלו אשר רכשו ביטוח בריאות פרטי לפני הרפורמה, לבין אלו שלא עשו כן. מכל מקום, בנסיבות העניין, פגיעה זו עומדת בתנאיה של פסקת ההגבלה, ולפיכך אינה מצדיקה את התערבותנו.
...
מנגד גורסים המשיבים כי תקנה 2 חוקתית, פועלה מיטיב עם ציבור המבוטחים, ולפיכך דין העתירה – להידחות.
לטענת המשיבים, ביטולה או שינוייה של תקנה 2 לתקנות ירוקנו מתוכן, הלכה למעשה, את הרפורמה כולה, שכן הדבר יוביל לאי-אחידות בפוליסות הניתוחים המוצעות, אשר תקשה על ההשוואה ביניהן ותפגע ביכולת המיקוח של ציבור המבוטחים; או אז נימצא חוזרים למצב שלפני הרפורמה, ומה הועילו אפוא המשיבים בתקנתם? לצד זאת מדגישים המשיבים, "כי בניגוד לטענת העותר בהודעתו, אין בתקנה 2 כדי למנוע מחברות הביטוח או מהמבוטחים להציע או לרכוש בהתאמה, כיסויים נוספים במסגרת פוליסות אחרות שאינן כפופות לתקנות הפוליסה האחידה ואשר מבחינת אופיין מתאימות לכך... זאת ועוד, במקרים בהם יוצג בפני המפקחת כי קיים כיסוי מהותי נוסף אשר יש להוסיפו לפוליסה האחידה, הרי שאז ניתן יהיה להוסיפו, בין אם באמצעות אישור לכך מידי המפקחת, ובין אם באמצעות תיקון נוסח התקנות לשם הוספת הכיסוי לכלל המבוטחים... יוצא אפוא, כי תקנה 2 אינה סותמת את הגולל על האפשרות להרחיב את הכיסויים הניתנים על-ידי חברות הביטוח – אם במסגרת פוליסות אחרות המתאימות לכך (ואשר, כאמור אינן כפופות למגבלות הקבועות בתקנה 2) ואם על ידי פניה למפקחת על הביטוח אשר בפניה מצויה התמונה השלמה וביכולתה לשקול את כלל השיקולים הצריכים לעניין" (פסקה 11 לתגובת המשיבים להודעת העותר; ההדגשה במקור).
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, וכך אציע לחברַי לעשות.
