במקרה שלפנינו לא יכולה להיות מחלוקת, כי במועד הגשת התביעה הנדונה ואף לפני כן במועד קרות ארוע הנזק עסקינן בבית שאינו רשום כבית משותף, ובהיעדר ראיה לקיומה של קביעה בתקנון ולפיה מדובר בהחזקה וניהול נפרדים בשל היות הבית המשותף מורכב ממבנים או מאגפים, ומשלא הוכח כי נעשתה פנייה למפקח על מנת שיורה על ניהול המבנה כבית מורכב, ניתן לקבוע כי ניהול הבית המשותף נעשה לפי התקנון המצוי שבתוספת.
לסיכום האמור עד כה, הואיל ובמועד קרות הנזק וגם במועד הגשת התביעה דנן לא נרשמו בנייני הדירות מורן 3 ומורן 5 כבית משותף, חלות בעניינינו הוראות התקנון המצוי, שמכוחו יישאו יחדיו התובעות והנתבעים, נציגויות דיירי שני הבניינים, בהוצאות החזקה והניהול של הרכוש המשותף, זאת כאמור על פי החלק היחסי בהתאם לשטח הדירה של כל בעל זכות.
...
לעניין דמי השימוש בגין תליית שלט הכניסה, משלא נתמכו דמי השימוש הנטענים בסך של 500 ₪ באסמכתא כלשהיא, משלא ברור על איזה בסיס הם חושבו, כך שמדובר בעלויות שנטענו בעלמא ללא כל ביסוס, דין הטענה להידחות.
לפני סיום, אציין כי לא מצאתי להיעתר לדרישת הנתבע 1 להחזר הוצאותיו בגין ניהול ההליך, בשל חלקו הפרופורציונאלי הנטען בתשלום הנזקים, זאת משום ששאלת חלוקה האחריות בין בעלי הדין נותרה על המדוכה והצריכה הכרעה של בית המשפט, כך שהותרתו של הנתבע 1 כצד להליך עד תום, הייתה מתבקשת בנסיבות העניין.
סוף דבר
אני מקבלת את התביעה חלקית ומחייבת כל אחד מהנתבעים לשלם לתובעות סך של 47,244 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.7.18 ועד מועד התשלום המלא בפועל.
