מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקנון מצוי עד רישום בית משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים טוענים כי על-פי סעיף 14 להסכם השתוף הם זכאים להתקין את מסך הגלילה ובכל מקרה, הסעיף בוטל בהתאם לסעיף 29 להסכם השתוף לאחר רשומו של הבניין כבית משותף, הקובע כי: "תוקפו של הסכם זה הנו עד לרישום הבית המשותף על שם הצדדים. עם רישום הבית המשותף יתבטל הסכם זה והוראות חוק המקרקעין יחולו על הצדדים.". עו"ד אודי פורת, אשר טיפל ברשום הבניין כבית משותף (שהסתיים ביום 13.2.2018), העיד בדיון מיום 5.3.2018 כי "בהתאם לבקשת וועד הבניין, רשמנו תקנון מוסכם שמאמץ את התקנון המצוי..." (עמוד 8 שורות 21-22).
...
בשים לב לכל האמור לעיל והן למבחני הפסיקה שצויינו לעיל להוכחת עילת המטרד, קובע כי בנסיבות הענין התנאים הקבועים בסעיף 44(א) לפקודת הנזיקין אינם מתקיימים.
סוף דבר: בשים לב לאמור לעיל, מורה על דחיית התובענה.
התובעת תשלם לנתבעים שכר טרחה ועורך דין בסך 12,000 ₪ (כולל) וכן הוצאות סך של 2,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עד היום טרם נרשם הבניין כבית משותף.
כעולה מטענות הצדדים, המחלוקת ביניהם משתרעת, בין השאר, על סיווג החניות (חניות י"ז-י"ח, כ"א-כ"ג, להלן: "החניות") – האם יש לראותן כחניות שהוצאו מהרכוש המשותף והוצמדו לדירה זו או אחרת או שמא יש לסווגן כרכוש משותף (ובהקשר זה יצוין כי הגדרת רכוש משותף בחוק המקרקעין הינה שיורית, וכוללת את "כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות ..." - לעניין זה ראו סעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, להלן: "חוק המקרקעין").
כידוע, היחסים בין בעלי הדירות בבית משותף מוסדרים בתקנון (סעיף 61 לחוק המקרקעין), ובהעדר תקנון מוסכם – התקנון המצוי (התוספת הראשונה לחוק המקרקעין).
...
ד - דיון והכרעה ד.1 – בקשת איטח משלא הודיע איטח כי הוא מבקש שבקשתו להבהרת החלטה/עיון חוזר בבקשה תוכרע, ובהתאם להחלטתי מיום 20.12.2021, אני מורה על מחיקת הבקשה.
ואולם, בשים לב לכך שאיטח לא הבין כראוי את החלטתי (כעולה מבקשתו להבהרת החלטה) ולפנים משורת הדין, ניתנת לו אפשרות לפנות את החניות לשימוש כלל הדיירים עד יום 2.1.2022.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

פס"ד זה מתייחס אומנם להגבלות על הבעלות בדירות בבית משותף, אולם הגבלות אלו קמות מכח חוק המקרקעין עצמו והתקנון המצוי.
הצבת הטרמפולינה ביחד עם המחסן בחלקה השני של הגינה המשותפת, מהוה למעשה הישתלטות גם על צד זה. לכך יש להוסיף, כי מעדות הנתבע ומעדות התובע עולה כי הנתבעים הם אלו אשר מטפלים בגינה המשותפת ואת הציוד לטפול בדשא, מאחסנים הנתבעים במחסן המצוי ברכוש המשותף ואשר המפתחות שלו נמצאים אצלם בלבד.
זאת למדים גם מהרישא להסכמת הצדדים בפני כב' המפקחת על רישום המקרקעין, שזו לשונה: "מבלי שצד מהצדדים מודה בטענות הצד שכנגד, ולסילוק מלא ומוחלט של טענותיהם ההדדיות של הצדדים, בכל דבר ועניין הקשור לבניית הנתבעים בתחומי הבית המשותף שברח' חנה פינת רח' לאה בחיפה, מסכימים הצדדים כדלקמן..." (ה.ש. הח"מ).
...
נוכח כלל האמור הנני קובעת כי על הנתבעים לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש והעדר ההנאה מדירתם.
סוף דבר אשר על כן, הנני מורה כי על הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים הבאים: דמי שימוש בסך 11,810 ₪ בגין השימוש בגג הצמוד לדירת התובע.
כמו כן, הנני מורה כי על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: דמי שימוש בסך של 10,365 ₪ בגין השימוש הבלעדי בגינה המשותפת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

במקרה שלפנינו לא יכולה להיות מחלוקת, כי במועד הגשת התביעה הנדונה ואף לפני כן במועד קרות ארוע הנזק עסקינן בבית שאינו רשום כבית משותף, ובהיעדר ראיה לקיומה של קביעה בתקנון ולפיה מדובר בהחזקה וניהול נפרדים בשל היות הבית המשותף מורכב ממבנים או מאגפים, ומשלא הוכח כי נעשתה פנייה למפקח על מנת שיורה על ניהול המבנה כבית מורכב, ניתן לקבוע כי ניהול הבית המשותף נעשה לפי התקנון המצוי שבתוספת.
לסיכום האמור עד כה, הואיל ובמועד קרות הנזק וגם במועד הגשת התביעה דנן לא נרשמו בנייני הדירות מורן 3 ומורן 5 כבית משותף, חלות בעניינינו הוראות התקנון המצוי, שמכוחו יישאו יחדיו התובעות והנתבעים, נציגויות דיירי שני הבניינים, בהוצאות החזקה והניהול של הרכוש המשותף, זאת כאמור על פי החלק היחסי בהתאם לשטח הדירה של כל בעל זכות.
...
לעניין דמי השימוש בגין תליית שלט הכניסה, משלא נתמכו דמי השימוש הנטענים בסך של 500 ₪ באסמכתא כלשהיא, משלא ברור על איזה בסיס הם חושבו, כך שמדובר בעלויות שנטענו בעלמא ללא כל ביסוס, דין הטענה להידחות.
לפני סיום, אציין כי לא מצאתי להיעתר לדרישת הנתבע 1 להחזר הוצאותיו בגין ניהול ההליך, בשל חלקו הפרופורציונאלי הנטען בתשלום הנזקים, זאת משום ששאלת חלוקה האחריות בין בעלי הדין נותרה על המדוכה והצריכה הכרעה של בית המשפט, כך שהותרתו של הנתבע 1 כצד להליך עד תום, הייתה מתבקשת בנסיבות העניין.
סוף דבר אני מקבלת את התביעה חלקית ומחייבת כל אחד מהנתבעים לשלם לתובעות סך של 47,244 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.7.18 ועד מועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כוחה הנורמאטיבי של הסכמה כזו מוסדר בסעיף 29(א) לחוק המקרקעין הקובע: "הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשמוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין (להלן – הסכם שתוף) ניתן לרישום, ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אחד אחר". סעיף 29(א) לחוק אף הוא אינו חל על בית משותף ועל בית שראוי להרשם כבית משותף (עליהם חל תקנון).
עמד על כך בית המשפט העליון באחת הפרשות: "מדובר בבית שאינו רשום כבית משותף, אך מיועד להרשם ככזה, וחלות עליו הוראות פרק ו'1 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. משמעות הדבר היא כי כל עוד לא נרשם הבית כאמור, אין רואים דירה בבניין כנושא נפרד לזכויות קניין, ואין רואים כאילו צמוד לה מהבחינה הקניינית חלק יחסי ברכוש המשותף. בטרם רישום נחשבים רוכשי הדירות בבניין כבעלי זכויות משותפות בנכס המקרקעין כולו – דירות ורכוש משותף כאחד – ואין בכוחם לרשום זכות בעלות נפרדת בדירה ובחלק היחסי ברכוש המשותף ([...]). בשלב זה גם אין תוצאות קנייניות ישירות להוצאת שטחים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירות מסוימות, שכן גם בהנתן פעולה כזו נותרת בעלות משותפת של כל הדיירים בכל המבנה כולו עד לרישום הבית המשותף ([...])" (רע"א 259/99 פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פסקה ה (11.3.2001).
בתיקון מס' 5 לחוק המקרקעין משנת 1977 החיל המחוקק על ביניין שטרם נרשם כבית משותף חלק מהוראות החלות על בתים משותפים, ביניהן הוראות סעיפים 62(א) לחוק המקרקעין ו-12(ב) לתקנון המצוי (סעיפים 77ב ו-77ג לחוק המקרקעין, בהתאמה).
...
אני סבור שלנוכח טענתם של שני שלפיה יש מקום להפחית את הפיצוי המוסכם, הם מנועים מלקבל את מלוא הפיצוי שתבעו.
זאת מהטעם שאין לאפשר העלאת טענות סותרות במישור זה, והדבר פועל לחובתם של שני.
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כדלקמן: התביעה העיקרית של קרמין מתקבלת בחלקה הקטן ונדחית ברובה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו