ביום 24.4.22 הוגשה בקשה על ידי הנתבעת לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ולצד הבקשה צורף כתב הגנה.
לעומת זאת, בגדר פס"ד ע"א 670-83 אריה ציטרנבאום נ' פקיד שומה נצרת פד"א יג 172 שררה גישה אחרת:
" דומה, כי יש לא מעט שיוצאים בשל כך בידיהם על ראשם: אם מדובר למשל, על אזרח קשה יום שהוא נושהו של בעל חוב המתחמק מן התשלום, הרי יחלוף הזמן מבלי שתבוא התרופה ואחרי עבור הזמן, של חודשים ואולי שנים, יחלו ההליכים המשפטיים כאילו הזמן עמד מלכת וזאת רק על ידי הגשת כתב הגנה, ברגע האחרון, לפי המצב הנוכחי די בכך שכתב ההגנה יוגש רגעים לפני קיום הדיון במתן פסק דין בהיעדר הגנה, כדי שהקערה תיהפך על פיה. דומה, כי יש לסלק את הוודאות הקיימת כיום על פי נוהג, המתואר לעיל, לפיו אין הולכים בדרך המותווית בתקנה 97 אם מוגש כתב הגנה ברגע האחרון, יהיו אשר יהיו הטעמים לאיחור ותהיה אשר תהיה הטענה המועלית בו. וודאות זו היא בגדר סיכול חמור יותר של עשיית משפט צדק מזה אשר אותו באה תקנה 97(ב), רישא, כביכול, למנוע."
בהנתן שהייתה מחלוקת פוסקים בסוגיה בעבר, אני סבור כי יש לאמץ את הגישה שהובעה בספרו של רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי מורה נבוכים (נבו, 2021), עמ' 138 ולפיה, התקנות החדשות "שינו את ההלכה וקבעו נקודת איזון אחרת מזו ששררה עובר לרפורמה", שכן,:
" אחת הסיבות המרכזיות להתקנת התקנות החדשות הייתה התחושה " שסדרי הדין אינם מכובדים ואינם מגשימים את יעדם: זמנים אינם זמנים".
...
לפני בקשת הנתבעת לשקול שוב את עניין ההוצאות, במסגרת החלטתי שהורתה לבטל פסק דין בהיעדר הגנה.
לעומת זאת, בגדר פס"ד ע"א 670-83 אריה ציטרנבאום נ' פקיד שומה נצרת פד"א יג 172 שררה גישה אחרת:
" דומה, כי יש לא מעט שיוצאים בשל כך בידיהם על ראשם: אם מדובר למשל, על אזרח קשה יום שהוא נושהו של בעל חוב המתחמק מן התשלום, הרי יחלוף הזמן מבלי שתבוא התרופה ואחרי עבור הזמן, של חודשים ואולי שנים, יחלו ההליכים המשפטיים כאילו הזמן עמד מלכת וזאת רק על ידי הגשת כתב הגנה, ברגע האחרון, לפי המצב הנוכחי די בכך שכתב ההגנה יוגש רגעים לפני קיום הדיון במתן פסק דין בהעדר הגנה, כדי שהקערה תיהפך על פיה. דומה, כי יש לסלק את הוודאות הקיימת כיום על פי נוהג, המתואר לעיל, לפיו אין הולכים בדרך המותווית בתקנה 97 אם מוגש כתב הגנה ברגע האחרון, יהיו אשר יהיו הטעמים לאיחור ותהיה אשר תהיה הטענה המועלית בו. וודאות זו היא בגדר סיכול חמור יותר של עשיית משפט צדק מזה אשר אותו באה תקנה 97(ב), רישא, כביכול, למנוע."
בהינתן שהייתה מחלוקת פוסקים בסוגיה בעבר, אני סבור כי יש לאמץ את הגישה שהובעה בספרו של רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי מורה נבוכים (נבו, 2021), עמ' 138 ולפיה, התקנות החדשות "שינו את ההלכה וקבעו נקודת איזון אחרת מזו ששררה עובר לרפורמה", שכן,:
" אחת הסיבות המרכזיות להתקנת התקנות החדשות הייתה התחושה " שסדרי הדין אינם מכובדים ואינם מגשימים את יעדם: זמנים אינם זמנים".
"
מכל המקובץ, כתב ההגנה הוגש באיחור ולכן יכול היה בית המשפט ליתן פסק דין בהיעדר הגנה.
ואולם, לאור סכום התביעה והנוהג שהיה קיים בעבר, הגעתי למסקנה כי סכום ההוצאות יעמוד על סך של 1,000 ₪ ולא 1,500 ₪.
