תקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי

תמצית טענות המשיב היא זו: המשיב טוען כי המערער לא פעל על פי תקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כסוי (סדרי דין) התשמ"א –1981 (להלן: "התקנות") על פיה על המערער יש לצרף העתק מפנייתו של המערער אל המשיב ותגובת המשיב, בבקשה לבטל את הבאת השיקים נשוא הבקשה ממניין השיקים המסורבים.

...

כך קבע בית המשפט העליון ברע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ : "ככלל, הגישה הראויה לנושא השיקים ללא כיסוי, צריך שתהא מחמירה. המדובר בנגע קשה ומטריד המשליך הן על הנפגעים הישירים שלא נפרעו שיקים שנמסרו להם, ולעתים - כפי שציין בית המשפט המחוזי - על צדדים שלישיים, והן, במעגל רחב יותר, על המדינה והחברה. לפיכך, ומבלי לפגוע במעשים ופעלים אחרים של המערערים, אין מנוס מהפעלת הסנקציות שקובע המחוקק... על מושכי שיקים ללא כיסוי לידע, כי אינטרס הציבור, שעליו אמונים בתי המשפט, הוא להיאבק בכך. אין פירוש הדבר שלא יהיו מקרים בהם תובא תקופת הסעד הזמני בחשבון, כגון על פי נסיבות אישיות מיוחדות. אך משבנגע ומכת מדינה עסקינן, אין מנוס ככלל משימוש באפשרות זו בצמצום ומתוך גישה מחמירה." על המערער, המבקש לגרוע שיק מרשימת השיקים המסורבים מוטל הנטל להוכיח, כי התקיימה אחת מהעילות המנויות בסעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי.

בהעדר בקשה להארכת מועד ובהעדר כל הסבר שהוא לאיחור בהגשת הערעור, אין מנוס מלהורות על דחייתו ולו מטעם זה. למעלה מן הצורך, ייבחן הערעור גם לגופו והמסקנה תהא, כפי שיפורט, כי גם כך דינו דחיה.

תוצאת כל האמור היא שהערעור נדחה.

דין הערר להידחות על הסף מאחר ולא נעשתה פנייה לבנק/המשיב טרם הגשת הערר- לטענת המשיב, תקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981, קובעת כי תנאי מקדמי להגשת בקשה לפי סעיף 10 לחוק הוא כי על המערער לפנות לבנק בבקשה לביטול הבאת השיקים נשוא הבקשה ממניין השיקים המסורבים ולצרף העתק מפנייתו ותשובת המשיב לפנייה.

...

טענות המשיב בכתב תשובתו: המשיב במסגרת כתב תשובתו הגיש בקשה לדחיית הערעור על הסף מחמת מספר טענות סף, שיפורטו להלן: דין הערעור להידחות על הסף מאחר והוא הוגש באיחור וללא בקשה מנומקת להארכת מועד- לטענת המשיב, ההודעה בדבר כניסת הגבלת החשבון לתוקף מיום 14.9.19 ועד ליום 13.9.20 נשלחה למערער ביום 29.8.19.

להלן נימוקיי בית המשפט בהגיעו לתוצאה האמורה: ראשית, טענת הסף של המשיב, כי דין הבקשה להדחות על הסף מאחר ולא התבקש הסעד בהתאם לחוק- דינה להתקבל.

על כן, דין הערעור להדחות ולו מטעם זה בלבד שהסעד הנדרש בו אינו מתאים ואיננו יכול להידרש על פי החוק, כאשר המערער לא פירט את השיקים שגריעתם מבוקשת על ידו, אלא ביקש את ביטול ההגבלה באופן כללי.

לאור כל המקובץ דלעיל, אני מורה על דחיית הערעור וקובע כי השיקים נשוא הודעת ההגבלה הוחזרו בחשבונו של המערער כדין.

טענות המשיב מנגד, טוען המשיב כי דין הבקשה להדחות על הסף וזאת מאחר שעל פי תקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כסוי (סדרי דין), תשמ"ב- 1981 (להלן: "התקנות"), תנאי מקדמי להגשת בקשה לפי סעיף 10 לחוק, הנו פניה מוקדמת לבנק בבקשה לביטול הבאת השיקים נשוא הבקשה ממניין השיקים שסורבו, דבר אותו לא עשה המערער.

...

טענות המשיב מנגד, טוען המשיב כי דין הבקשה להידחות על הסף וזאת מאחר שעל פי תקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב- 1981 (להלן: "התקנות"), תנאי מקדמי להגשת בקשה לפי סעיף 10 לחוק, הינו פניה מוקדמת לבנק בבקשה לביטול הבאת השיקים נשוא הבקשה ממניין השיקים שסורבו, דבר אותו לא עשה המערער.

המסקנה שעולה מהאמור לעיל הינה, לטעמי, שהמערער פעל תוך שיתוף פעולה מלא עם המשיב והתנהלות הצדדים עד לאותה עת הקימה אצל המערער ציפייה לגיטימית לכך שהמשיב יכבד את השיקים אשר הוצגו לפירעון, תוך מתן הזדמנות למערער לאזן את היתרה, כפי שהוא היה עושה עד לאותה עת. לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט י' עמית במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הפרקליט מד ג', עמ' 471, שם נאמר:

..בדיון במסגרת סעיף 10(א) לחוק יתכן, שנגיע למסקנה, כי הציפייה הלגיטימית של הלקוח המסוים הגיעה לדרגה כזו, שהיה לו יסוד סביר להניח, כי יש חובה על הבנק לפרוע את השיק.

טרם סיום אציין שלא מצאתי לקבל טענת המשיב בעניין תקנה 4(3) לתקנות לפיה יש לדחות את הבקשה מאחר ולא הייתה פניה מוקדמת של המערער אליו לפי הוראות תקנה זו. בעניינו, אמנם המערער לא ציין כי פנה למשיב בטרם הגיש בקשתו דנן, אולם אין בכך בכדי להצדיק דחיית הבקשה על הסף.

יפים דבריו של כבוד השופט י' עמית בעמוד 450 למאמרו הנ"ל לפיהם: "הרציונל העומד מאחורי תקנה 4(3) הוא ליתן לבנק הזדמנות לבדוק, אם נפלה טעות בסירוב השיקים - מה שעשוי לייתר את הדיון המשפטי....נוטים אנו לדיעה, כי אין לראות בצירוף פנייתו של המבקש לבנק ותשובת הבנק דרישת סף מהותית, אלא דרישה פרוצדורלית". בנסיבות המתוארות לעיל בהרחבה, איני רואה מקום לקבל את טענת המשיב כי דין הערעור סילוק על הסף רק מן הנימוק כי לא צורפה לערעור פנייה למשיב ותשובתו לפנייה זו. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על גריעת חמשת השיקים נשוא הבקשה, שסורבו על ידי המשיב בתאריכים 25.08.19 ו - 27.08.19 ושמספרם הינו - 157 , 150, 045 , 980 , 975 וכמפורט ברישא להחלטה זו. לפנים משורת הדין, אני מורה שכל צד ישא בהוצאותיו.

דחית העירעור על הסף – נראה שאכן היה מקום לקבל את טענת המשיב בעיניין זה. המערער לא הציג מיסמך המלמד על פנייה מוקדמת לבנק, וזאת טרם הגשת העירעור הנוכחי, כנדרש לפי הוראות החוק בתקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כסוי (סדר דין) תשמ"ב-1981, הוראה המהוה תנאי מקדמי להגשת ערר לפי סעיף 10 לחוק.

...

התוצאה: הערעור נדחה.

משנדחה הערעור הרי שגם מבוטל הצו הזמני שניתן ביום 24.01.21.

המערער ישלם למשיב הוצאות הערעור בסך 800 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהתאם לתקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כסוי, יש לצרף לערעור "העתק מפניתו של המבקש או של שותף אחר לחשבון אל המשיב בבקשה לבטל את הבאת השיק נושא הבקשה במנין השיקים שסורבו, ותשובת המשיב לפניה". המערערים לא טענו כי פנו בכלל לבנק קודם להגשת העירעור וממילא גם לא צורפה פניה ותשובה.

...

עולה כי עיקר הטענות של המערערים היא התוצאה הקשה של דחיית הערעור והחלת ההגבלה.

דיון והכרעה דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות, שכן אין בפי המערערים טענות שעשויות להתקבל.

ובענייננו: ככל שיש בפי מערערים הסבר מדוע לא התייצבו לדיון וככל שיש בפיהם טענות הגנה שיש בהן תביא לתוצאה שונה, הרי שיש לקבל את בקשתם ולבלטת את פסק הדין ניתן בהעדרם בדיון ביום 22.3.2023.

תוצאת הדברים כי הבקשה לביטול ההחלטה מיום 22.3.2023 -נדחית.

הבקשה לביטול ההחלטה מיום 22.3.2023 נדחית, עיכוב ההליכים מבוטל, ובנוסף לכל ההוצאות שנפסקו עד כה, יישאו המערערים בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ₪ נוספים אשר ישולמו בתוך 30 יום.