התובעת, לאחר שנודע לה שהוגשה הבקשה לפירוק, הגישה הודעה לבית המשפט ובה חזרה על בקשתה למתן פסק דין כנגד הנתבעת אשר לא הגישה סיכומים, וטענה, שלא ניתנה החלטה לעיכוב הליכים בתיק הפרוק ולכן אין מניעה ממתן פסק דין.
הפן הנורמאטיבי- אי הגשת סיכומים בתיק:
ראו בעיניין זה הדברים שנאמרו ביחס להחלטת ועדת ערר בעיניין העדר הגשת סיכומים, אשר יפים גם לענייננו, במסגרת ו"ע (מרכז) 54905-05-13 רפפורט נ' מנהל מסוי מקרקעין- מחוז מרכז (ניתן ביום 14.05.15):
"בהתאם לתקנה 160(ד) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") – "דינו של בעל דין שלא הגיש את כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת", ולפיכך, בנסיבות המקרה דנן, כאשר המשיב נימנע במודע מלקיים החלטת ועדת הערר בדבר הגשת סיכומים, חלה תקנה 157(2) בתקנות סד"א לפיה "התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח תביעתו עד כמה שחובת הראייה חלה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש, ולכל סעד מתאים אחר". לאור האמור קבעה ועדת הערר כי "על הועדה מוטלת החובה לבחון האם העורר הוכיח את הנטען בכתב הערר, ולצורך זה תביא הועדה בחשבון גם את הנטען בסיכומי העורר" (סעיף 6 בהחלטת ועדת הערר מיום 29.4.15).
...
בנסיבות אלו ומאחר ולא הוצגה בפניי כל החלטה על עיכוב הליכים כנגד הנתבעת, הרי שאין מניעה ממתן פסק דין בתיק זה.
עם כל ההתחשבות במצב אליו נקלע מנהל הנתבעת הרי לאחר שניתנו אורכות נוספות להגשת הסיכומים ולכל הפחות להגיש כל הודעה שהיא, לעדכן את בית המשפט לאחר שכבר זומן דיון לצורך כך, הרי שבאיזון שבין ההתחשבות במנהל הנתבעת מחד, וזכויותיה של התובעת לקבלת שכרה מאידך, אני סבורה כי, ניתנה הזדמנות מספקת לנתבעת, לפחות לעדכן את בית המשפט והיא לא פעלה בהתאם.
מעבר לסכומים שקיזז המומחה בחוות דעתו, אינני מקבלת את טענת הקיזוז אשר הנתבעת, לא הצליחה להוכיח אותה, ואף התברר כי אותם מסמכים שצירפה לא התייחסו לנתבעת.
כמו כן, אינני מקבלת את פרשנותה של הנתבעת לחלוקת הרווחים שבין הצדדים.
לאור האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת תוך 30 יום את הסך של 1,005,902 ₪ , בתוספת סך של 120,000 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
