תקנה 130 משקל חוות דעת במינוי מומחה בית המשפט

תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן – "מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:

" אם נחזיר לאחור את מחוגי השעון נמצא כי שנים רבות קודם לכן, בבר"ע 212/76 (שלא פורסמה) הבהיר כב' הנשיא (כתוארו אז) ד"ר יואל זוסמן (בדברים המצוטטים בע"א 521/77 אשר ברוור נ' רשות הנמלים, פ"ד לב(2), 416, 417 (12.1.1978)) כי – "מומחה שהובא בידי בעל-דין נוטה בדרך הטבע לטובת שולחו ... מוטב היה להמיר שיטה זו על-ידי מינוי מומחה (או מומחים) שבית-המשפט ימנה אותם, ושמלכתחילה אין להם כל זיקה לבעלי-הדין. סדר דין זה המקובל בארצות הקונטיננט הוכיח את עצמו, והוא יעיל וחסכוני יותר משיטתנו." בע"א 323/85 מדינת ישראל נ' אברהם אליהו מזרחי (פ"ד לט(4) 185, 189 (4.12.1985) להלן: "הילכת מזרחי") קבע גם כב' הנשיא (כתוארו אז) מאיר שמגר – "מינויו מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו (ע"א 521/77[4]). כפועל יוצא ממינויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם; מאידך גיסא, מוגבלת, כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה ... והם אף רשאים לידרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות-דעתו (תקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984); ... עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מיתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונליות של מסקנותיו." נמצא כי למעמדו של המומחה מטעם בית המשפט ולמשקלה של חוות דעתו מקום של כבוד בקרב האמצעים והראיות העומדים לרשות בית המשפט בבואו להכריע במחלוקת מקום בו עומדות לפניו שתי חוות דעת מומחים הסותרות משמעותית, שלא לומר חזיתית, האחת את השניה.

...

בהקשר זה אינני מקבל את הטענה להעדר אמון של התובעים כלפי הנתבעות מאחר שלשם כך אמור היה הדבר להתבצע תחת פיקוחו של המומחה מטעם בית המשפט, וייתכן גם כי במידת הצורך היה נקבע פיקוחו הקרוב.

אשר לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט גם כאן קבע הלה בסופו של דבר כי זכאים הם לפיצוי אלא שהפער בין הפיצוי שתבעו לבין זה שקבע מומחה זה ראוי לטעמי כי יבוא לידי ביטוי גם בצמצום ההשבה ביחס לרכיב זה וכך הם הדברים גם לגבי שכ"ט בא כוחם.

לאור האמור אני קובע כי התובעים זכאים להשבת חלק מהוצאותיהם בגין חוות דעת המומחים מטעמם בסך כולל של 7,481 ₪, ולהשבת חלק משכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט בו נשאו בסך 4,700 ₪.

בדיון אשר היתקיים ביום 6.1.14 התבקש בית המשפט על ידי הצדדים להורות על מינוי מומחה חלופי, ולא ליתן משקל לחוות דעתו של המומחה אורמן בעת הכרעתו בהליך.

(עמ' 74, ש' 23-25 לפרוטוקול) בנוסף לכך, מקובלת עלי בעיניין זה טענת הנתבעת לפיה, מאחר ומדובר במומחה מטעם בית המשפט אשר מונה בהסכמת הצדדים, הרי שבהתאם לתקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, יש לראות את הסכמת הצדדים כהסדר דיוני לפיו לא יוגשו חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין, תוך שחוות הדעת אשר הוגשו מטעם בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט כאילו לא נתקבלו כראיה.

...

נוכח הקביעות לעיל, ובהסתמך על חוות דעתו של המומחה רון, אני קובעת, כי התובעת זכאית לקבלת תשלום נוסף על הסכומים אשר כבר שולמו לידיה, וזאת בסך כולל של 93,831 ₪ בצירוף מע"מ (חיבור הסכומים עבור עבודות חריגות ועבודות נוספות, לרבות העבודות הנוספות שהושארו על ידי המומחה לשיקול דעת בית המשפט ולאור הקביעות לעיל.

ואולם, בעניין זה מקובלת עלי טענת הנתבעת, כי טענות אלו של התובעת מהוות הרחבת חזית אסורה, לה התנגדה הנתבעת במועד הרלבנטי (סעיפים 6 ו- 8 לתצהירו של מר אטינגר).

ממילא הנתבעת לא התגוננה מפניהן והן לא נכללות ביריעת המחלוקת הטעונה הכרעה בהליך זה. סיכום נוכח האמור לעיל, תוצאת ההליך הינה, כי התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת סך של בסך כולל של 109,782 ₪ (הסכום כולל את מרכיב המע"מ).

טענות הרשלנות המיוחסות לבית החולים מפורטות בסעיף ד' לכתב התביעה המתוקן ועניינן: חוסר היתייחסות הצוות הרפואי למשקל הנמוך בו נולד המנוח וחוסר היתייחסות למצבה הנפשי המורכב של התובעת ומסוגלותה לטפל במנוח.

בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקסד"א"), בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצרוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובהתאם לתקנה 130 לתקסד"א בית המשפט רשאי למנות מומחה רפואי מטעמו.

...

לסיכום הדיון עד כאן, התובעים לא עומדים גם בתנאי השני לצורך קבלת פטור מהגשת חוות דעת בהתאם לתקנה 127 סיפא לתקסד"א. משכך גם אין מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט.

משבאתי למסקנתי זו הרי שהטענות כנגד קופת החולים לא נתמכות בחוות דעת רפואית ומשכך דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.

סוף דבר לא מצאתי לקבל את הבקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט.

דיון: תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה: "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן — חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצרוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו ". תקנה 130 (א) לתקנות מורה: " (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין היזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)". הפסיקה קבעה כי שילובן של תקנה 127 ותקנה 130 מאפשר לבית המשפט, בהתקיים טעמים מיוחדים, לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה מיוזמתו וזאת אף ללא הגשת חוות דעת על ידי הצד המעוניין במינוי המומחה (ראה רע"א 10251/02 כץ -חמים וטעים נ' דואני, [ניתן ביום 9.1.03, פורסם בנבו]).

בית המשפט היתייחס למקרים בהם יעתר בית המשפט לבקשה למינוי מומחה, כך למשל בבר"ע (מחוזי ב"ש) 511/06 אמויאל נ' פלונית (פורסם בנבו, 15.8.06) (להלן:- "עניין אמויאל") צויינו מספר מבחני משנה מצטברים בהתקיימם יוענק פטור מצרוף חוות רפואית: "נדמה שעל מנת שצד העותר לבית משפט יזכה לפטור מהגשת חוות דעת בעיניין שברפואה, עליו לעמוד במבחן משולש. המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לידרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להיתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראייה או ראייה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של בית המשפט לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שקלול תוצאות הבדיקה על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעומד ביסוד תקנה 127 לתקנות סד"א." ומן הכלל אל הפרט; המבחן הראשון, הבוחן את "הנסיבות המיוחדות" – האם מצבה הכלכלי והרפואי של התובעת עולה כדי אותן נסיבות מיוחדות.

...

גם אם מסיבה כלשהיא, שאינני מוצא, היה מקום לטעון כי בעיניינו לא חלות הוראות תקנה 130(ג) הרי שמקום בו מונה מומחה מטעם בית המשפט לאור קיומן של חוות דעת סותרות באופן חזיתי מטעם הצדדים קיימות הילכות ותיקות ויציבות בנושא משקל חוות דעתו, וכך למשל נקבע בע"א 3056/99 רועי שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 948 (4.2.2002) – "אך הגיוני היה שבית-המשפט יבקש להסתייע במומחה מטעמו על-מנת לפלס את דרכו בסבך חוות-הדעת הנוגדות שהונחו בפניו על-ידי בעלי-הדין" בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (31.12.1988) נקבע – "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בההעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" כסיכום לנושא זה, וכאילו נכתבו הדברים לענייננו אנו הגם שפסק הדין עוסק במומחים רפואיים, יפים דברי כב' השופט (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין בע"א 4330/07 מוזס אוריאל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה (5.3.2009) – "ט"ו. אפתח בהערה, כי תיק זה מדגים באופן שכמעט אין למעלה הימנו את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים. מבלי לפגוע באיש, אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים, כי תוכן חוות הדעת קשור במזמין. בולט הפער בין חוות הדעת ש"במקרה" באו מטעם צד אחד, והתומכות בגישתו, אל מול אלה ש"במקרה" באו מטעם צד אחר והתומכות בגישתו .

...

לאחר מסקנותי האמורות שבתי ועיינתי בסיכומי הצדדים ולא מצאתי בהם נימוקים נוספים אשר יש בהם כדי להשפיע על ההכרעה בהליך זה. המסקנה הנובעת, איפוא, מחוות דעת שני המומחים מטעם בית המשפט וממכלול האמור לעיל היא כי יש לקבל את גרסת התובע על פיו כתבה הנתבעת את הכיתוב שבמחלוקת ולדחות את גרסת הנתבעת המכחישה זאת.

סיכום הפועל היוצא מן האמור לעיל המצטבר הוא כי אני מקבל את התביעה ומורה על חידוש הליכי ההוצאה לפועל בתיק 16-0992011-9 נגד הנתבעת.

הפועל היוצא מן האמור לעיל הוא כי אני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובע בגין שכר המומחים ואגרות בית המשפט בסך 10,169 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.