מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקנה 12 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) תשלום אגרות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, התגובה, תשובת התובעת וכלל החומר שבתיק, ושקלתי את טענות התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להדחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן: החובה לתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 2(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (התקנות), אשר קובעת בהאי לישנא: "2. חובת תשלום אגרה
תקנה 12(ב) לתקנות קובעת כך: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". בהתאם לאמור בתקנה זו, על מבקש הפטור מאגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים.
...
די באמור לעיל, על מנת להגיע למסקנה כי התובעת לא הצביעה על חוסר יכולת כלכלית, אלא דווקא ההיפך, מהנתונים דלעיל עולה כי התובעת בעלת יכולת כלכלית לתשלום האגרה.
לאור המקובץ לעיל, באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הצביעה על חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, ודין הבקשה להידחות.
לסיכום, בשים לב לכך כי לתובעת צבורים כספים בסכום לא מבוטל בקרן הפנסיה לרבות בגין פיצויי פיטורים ובשים לב לאי הבהירות בכל הנוגע לחשבון הבנק שלה, בהעדר מסמכים/תדפיסים/ראיות הכל כמבואר דלעיל, נדחה דעתי כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, התגובה, תשובת התובעת וכלל החומר שבתיק, ושקלתי את טענות התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להדחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן: החובה לתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 2(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (התקנות), אשר קובעת בהאי לישנא: "2. חובת תשלום אגרה
תקנה 12(ב) לתקנות קובעת כך: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". בהתאם לאמור בתקנה זו, על מבקש הפטור מאגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים.
...
אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, התגובה, תשובת התובעת וכלל החומר שבתיק, ושקלתי את טענות התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להידחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן: החובה לתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 2(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (התקנות), אשר קובעת בהאי לישנא: "2. חובת תשלום אגרה
מה גם, לפי התכתובת בין התובעת לבין נציגי הנתבעת לאחר פיטוריה, מאשרת התובעת שהיא עובדת, ובכל הנוגע לטענת התובעת כי היא לא מצאה לנכון לחשוף בפני הנתבע את מצוקתה הכלכלית, הרי יכלה התובעת להגיש דו"ח מעסיקים מהמוסד לביטוח לאומי המפרט את תקופות העבודה ושמות המעסיקים ביחס לתקופה הנטענת, ואולם התובעת בחרה שלא לעשות כן. לאור המקובץ לעיל, באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הצביעה על חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, ודין הבקשה להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, התגובה, תשובת התובעת וכלל החומר שבתיק, ושקלתי את טענות התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להדחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן: החובה לתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 2(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (התקנות), אשר קובעת בהאי לישנא: "2. חובת תשלום אגרה
תקנה 12(ב) לתקנות קובעת כך: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". בהתאם לאמור בתקנה זו, על מבקש הפטור מאגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים.
...
לטענת הנתבעים, התובעת מיוצגת על ידי עורך דין פרטי, משלמת לו שכר טרחה ומגישה תביעה מנופחת אשר כול כולה על כרעי תרנגולת, ורק מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, התגובה, תשובת התובעת וכלל החומר שבתיק, ושקלתי את טענות התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להידחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן: החובה לתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 2(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (התקנות), אשר קובעת בהאי לישנא: "2. חובת תשלום אגרה
די באמור לעיל, על מנת להגיע למסקנה כי התובעת לא הצביעה על חוסר יכולת כלכלית, אלא דווקא ההיפך, מהנתונים דלעיל עולה כי התובעת בעלת יכולת כלכלית לתשלום האגרה.
לאור המקובץ לעיל, באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הצביעה על חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, ודין הבקשה להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, התגובה וכלל החומר שבתיק, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להדחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן: המסגרת הנורמאטיבית- החובה לתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 2(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (התקנות), אשר קובעת בהאי לישנא: "2. חובת תשלום אגרה
תקנה 12(ב) לתקנות קובעת כך: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". בהתאם לאמור בתקנה זו, על מבקש הפטור מאגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים.
...
לטענת הנתבע, יש לדחות את בקשת התובע לפטור מתשלום אגרה ממספר סיבות.
אין בידי לקבל טיעון זה של התובע, שומה היה על התובע לפנות לבנק בבקשה לקבלת הלוואה בסכום האגרה, ועצם העובדה שהוא לא ניסה לפנות לבנק, אומרת דרשני! מעבר לכך, יצוין כי לא ברורה סברתו זו של התובע שעה שעל פי תדפיס חשבון הבנק של "העסק" שהוא מנהל, הוא כן "מגלגל" כספים בחשבונו, כן מקבל הלוואות, ואף עומד בהחזר ההלוואות, ולכן לא ברור מדוע יסרב הבנק ליתן לתובע הלוואה נוספת בסכום, שלכל הדעות נמוך משמעותית מסכום הלוואות האחרות שהוא קיבל.
גן הטענה שהתובע מתגורר יחד ילדיו הקטינים לא נתמכה בצילום תעודת הזהות של התובע בציון פרטי הילדים "הקטינים". לאור המקובץ לעיל, באתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח על חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, ודין הבקשה להידחות.
סוף דבר- לאור המקובץ לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבע מיתנגד לבקשה, מנימוקים אלה: התובע אינו עומד בתנאים המצטברים הקבועים בדין למתן פטור משתלום האגרה, בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (להלן: "התקנות").
בתקנה 12 לתקנות נקבעו שני תנאים מצטברים למתן פטור מתשלום אגרה, אשר ביניהם מתקיימת זיקת גומלין, ואשר הוכחת התקיימותם מוטלת על מבקש האגרה, כדלקמן (ההדגשות הוספו, א.נ.): "(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה...". עוד נקבע בתקנה 12(ג) לתקנות כדלקמן (ההדגשות הוספו, א.נ.): "(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
...
לתובע ניתנה זכות תשובה במסגרתה כל שצוין הוא, כי התובע עומד על בקשתו לפטור מתשלום האגרה בהסתמך על המסמכים שהוגשו לתיק ובהתחשב בכך שהתובע "פשט רגל". הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר הנלווה לה על כל נספחיהם וכן בכתב התביעה, ובבקשה המשלימה, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.
במצב דברים זה ומאחר שלא הוצגה תמונת מצב ברורה ומלאה בפני בית הדין באשר לאי-היכולת הכלכלית של התובע, לא שוכנעתי בטענתו כי ידו אינה משגת לתשלום ולו חלק מאגרת בית הדין ולא הוכח לפני, כי הבקשה לפטור מאגרה אשר נועדה להטיל את ההוצאות המשפטיות של ניהול התובענה על קופת הציבור, היא בבחינת הדרך היחידה בה יש לנקוט.
סוף דבר על יסוד האמור, לא מצאתי מקום לפטור את התובע מתשלום מלוא סכום האגרה בתיק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו