בכל הנוגע למדיניות הענישה הנוהגת, סקירת הפסיקה מלמד כי על נאשמים המורשעים בשילוב של כמה עבירות המבוצעות כלפי שוטרים (הכוונה לשילוב של עבירות נגד שוטרים, שפעמים רבות נכרכות זו בזו, כגון תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, איומים, העלבת עובד ציבור, שימוש בכוח כדי למנוע מעצר, וכיוצא באלה), מושתים עליהם, על דרך הכלל, עונשי מאסר קצרים, לריצוי בעבודות שירות.
לבסוף, בטרם אקבע את מיתחם העונש ההולם, אזכיר כי בצדה של עבירת תקיפת שוטר בכוונה להכשילו בתפקידו שבה הורשע הנאשם קבוע עונש מיזערי של מאסר למשך שלושה חודשים.
...
מטבע הדברים, מתחמי הענישה בכל מקרה ומקרה משתנים בהתאם לכלל הנסיבות שנלוו לעבירות, ובייחוד חומרת האלימות שהופעלה והנזק שנגרם, ואילו העונשים שמושתים בסופו של דבר בתוך המתחמים או מחוצה להם, תלויים במאפיינים האישיים של הנאשמים השונים, כגון קיומו של עבר פלילי, הבעת חרטה וקבלת אחריות על המעשים, השתתפות בהליכים טיפוליים, ככל שזה נדרש, ועוד.
כן ראו דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן בע"פ 207/14 פלוני נ' מדינת ישראל, (01.02.2015):
"אכן, אני סבור כי העונשים המזעריים מהווים מדד לחשיבותו של הערך הנפגע ולמידת הפגיעה בו, ועל כן יש לתת להם משקל בכורה בקביעת מתחם העונש ההולם. רק במקרים חריגים, בהם מתעוררים טעמים מיוחדים להקל עם הרף התחתון של המתחם, יהיה ראוי לסטות מהעונש המזערי".
פסיקתו של בית המשפט העליון אשר הובאה לעיל אמנם ניתנה מקום בו נדון עניינם של נאשמים אשר הורשעו בביצוע עבירות מין, אולם ברי כי הדברים שנקבעו שם בכל הנוגע לשאלת היחס שבין מתחם העונש ההולם לבין קיומו של עונש מזערי בצד העבירה, יפים גם לעניינינו.
מכל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
4 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.
