<#3#>
גזר דין
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בשלוש עבירות של תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה של ממש, עבירה של תקיפת בת זוג ושתי עבירות של איומים, הכל כלפי חברתו, הידועה בציבור כבת זוגו משך תקופה של כשלוש שנים.
...
לעניין הענישה הראויה, קבע בית המשפט העליון בע"פ 2037/92 בן דוד נ' מדינת ישראל (2.6.92):
"בית המשפט מצווה לשרש את התופעה של אלימות שבתוככי המשפחה, שנעשית יותר ויותר למכת מדינה, וכן מצווה הוא להגן על הצד המוכה, שלא תמיד כוחו עומד לו להגן על עצמו. הרתעה זו צריך ויינתן לה ביטוי על ידי השתת עונש מאסר משמעותי, למען ישמעו וייראו, הן מי שהורשע במעשי האלימות והן עבריינים בכוח".
ובע"פ 9469/03, מדינת ישראל נ' פלוני:
"מעשי אלימות במשפחה כמעשיו של המשיב אינם נחלתם של עבריינים, בין עבריינים מועדים ובין עבריינים קלים. ידענו מניסיוננו כי גם אנשים שבחיי היום-יום התנהגותם התנהגות נורמטיבית היא לכל דבר ועניין, עלולים לנהוג באלימות קשה בביתם פנימה. מסקנה נדרשת מכאן היא, כי העובדה שנאשם הוא אדם נורמטיבי, לכאורה, בחיי היום-יום, אין בה בהכרח כדי ללמד על התנהגותו בביתו. עוד נאמר, כי העובדה שהתנהגותו של אדם היא התנהגות נורמטיבית על דרך הכלל, לא יהא בה כדי להקל עימו שעה שמתנהג הוא באלימות כלפי בני משפחה שהם חסרי-אונים לידו."
הענישה המוטלת על נאשמים בעבירות של אלימות במשפחה היא מגוונת ונעה בין צו מבחן ללא הרשעה לבין מאסר בפועל ממושך, כאשר כל מקרה נבחן לגופו, בשים לב בין היתר לחומרת ועוצמת האלימות, נסיבותיה, תוצאותיה, הישנות העבירות, המלצות שירות המבחן, השתלבות בהליך טיפולי, עמדת המתלוננת והסיכוי לחזרה לחיים משותפים.
אמנם, מצבו הרפואי של הנאשם מצוי כיום ברמיסיה, והשחפת ממנה הוא סובל כבר אינה מידבקת, ועל כן בסופו של דבר הוא נמצא כשיר לביצוע עבודות שירות, ואולם, אין להתעלם מן העובדה כי כתוצאה ממחלתו, הנאשם העומד בפניי כיום אינו אותו אדם כוחני ויהיר שעמד בפניי במהלך ניהול ההוכחות לפני כשנה וחצי.
בסופו של דבר, לאור חלוף הזמן הרב, העובדה שבמשך כל התקופה הארוכה מאז פרוץ מחלתו, שהה הנאשם בתנאים מגבילים יחד עם אשתו, וככל הנראה ניתק את הקשר עם המתלוננת, ועל אף שראוי היה להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה משמעותית, לאור הישנות העבירות וחומרתן, החלטתי, לפנים משורת הדין להסתפק בעונש של מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 6 חודשים.
