תקיפה, איומים והטרדה טלפונית של בת זוג לשעבר

בית המשפט הוסיף וציין את עברו הפלילי של העורר הכולל תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג, הסגת גבול (פעמיים), הפרת צו של בית משפט, איומים והטרדה טלפונית וכן ציין כי עונש המאסר שהושת על העורר בשנת 2009 היה בגין תקיפת המתלוננת.

העורר עומד לדין בגין עבירות אלימות כלפי בת זוגו לשעבר.

...

לבסוף ראה בית המשפט לציין כי את המעשים המיוחסים לו על פי כתב האישום ביצע העורר בעת שמאסר על תנאי של שמונה חודשים תלוי ועומד נגדו ועובדה זו מחזקת אף היא את המסקנה כי דין הערר להידחות.

על כן, מבקש העורר לקבל את הערר ולהורות לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים שיבחן אפשרות קליטתו בקהילה הטיפולית ובהתאם להחזיר את הדיון לבית משפט השלום באילת על מנת שידון בחלופה זו. דין הערר להידחות.

בנסיבות אלה צדקו הערכאות קמא בסוברן כי רמת המסוכנות הנשקפת למתלוננת מן העורר הינה גבוהה וכי המעשים המיוחסים לו בכתב האישום כמו גם מעשי האלימות שביצע כלפיה בעבר ובגינם הורשע, מתאפיינים בסממנים אובססיביים המעצימים מאד את מסוכנותו ומצדיקים את המסקנה כי אין מקום לחלופת המעצר המוצעת.

הערר נדחה.

ת"פ (רמ') 21771-12-13 משטרת ישראל תביעות-שלוחת רמלה נ' עוז זיטון (10.12.14) – הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה, איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק, במסגרת חמישה אישומים, אותן ביצע כלפי בת זוג לשעבר וכלפי עמיתה לעבודה.

עפ"ג (ת"א) 41867-01-17 שבי נ' מדינת ישראל (27.3.17), עונשו של המערער, אשר הורשע בתקיפה של בת זוגו, איומים כלפי חברה והיזק בזדון, הועמד על חודש אחד (במקום שלושה) של מאסר לריצוי בעבודות שירות, בנוסף לרכיבי ענישה נוספים.

       בהיתחשב בכך שמדובר במסכת ממושכת יחסית, של הטרדות טלפוניות, שהתרחשו במשך תקופה של כ-20 ימים עובר לארוע המתואר באישום הראשון, ובהיתחשב בכך שעבירות האיומים והסגת הגבול נעברו במסגרת ארוע יחיד שלא נשנה, אתייחס למעשים כאל ארוע אחד, ואקבע מיתחם עונש הולם אחיד לכלל עבירות כתב האישום.

...

מקובלת עלי עמדת המאשימה כי התסקירים שהתקבלו לגבי הנאשם אינם חיוביים, וכי לפיכך המאשימה משוחררת מהתחייבותה, וכי אין מניעה מהצגת עמדה עונשית מחמירה לעונש.

סוף דבר 19.

       לאור כל האמור לעיל אני קובעת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות.

בהמשך בסמוך לשעה 14:15 היתקשר הנאשם לטלפון של המתלוננת ואמר לה: " ניתקת לי בפנים, אני עוד אפגע בך, את תקבלי את הכוסה בפנים לכל החיים שלך". ההסדר: הצדדים הציגו הסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, הורשע, ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן נוכח קיומה של חובת תסקיר.

כב' בית המשפט בע"פ 8641/12 קבע כדלקמן: "בתיקון 113 קבע המחוקק מנגנון תלת-שלבי לגזירת העונש. בשלב הראשון, המקדמי, נידרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות.... במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מכלילות ארוע אחד או כמה אירועים נפרדים.... במידה ובית המשפט מצא כי....מדובר בכמה אירועים, נקבע עונש הולם לכל ארוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל ארוע...או עונש כולל לאירועים כולם, בעקבות המסקנה שנתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית המשפט לשני השלבים הבאים; בשלב השני קובע בית המשפט מיתחם ענישה ראוי בהיתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות נסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהיתחשב בהן גוזר בית המשפט ....עונש המצוי במיתחם הענישה שנקבע בשלב השני...." מספר העבירות בהן הודה הנאשם כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם חמישה אישומים שונים, עבירות שבוצעו במועדים שונים, סמוכים, עבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק ותקיפה, כלפי בת זוגו תקופה וכלפי בן זוגה החדש.

ת"פ 4188/08 (ת"א-יפו) מדינת ישראל נ' מיכאל אלון (06.04.10), במקרה שם במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק באופן במשך כ- שבועיים וחצי הטריד בשיחות טלפון והודעות טקסט את בת זוגו לשעבר.

...

באשר לאישום השישי שעניינו עבירת איומים, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם, נע בין עונש הצופה פני עתיד לבין עונש של 8 חודשי מאסר ועונשים נלווים.

סוף דבר לאחר ששקלתי את כל הנדרש לרבות את העונש ההולם והעונש הנוהג.

בא כח המאשימה: בית המשפט הפנה את תשומת לבי בטרם הוא חתם הפרוטוקול כי בישיבת יום 9.3.14 נפלה טעות בהכרעת הדין והנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 379 עבירה של תקיפה אותם בטעות נרשם כי הוא הורשע בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ולכן בית המשפט מצא לנכון לתקן את הכרעת הדין.

כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא, במהלך מאסרו סווג המבקש בקטגוריית אלמ"ב. סיווג זה בוטל וחודש, לאחר שבשנת 2012 ניפתח נגד המבקש תיק שעניינו הטרדות טלפוניות ואיומים שהופנו כלפי בת זוגו לשעבר של אחיו.

הועדה לאלימות במשפחה קיבלה החלטה חדשה באשר לסיווגו של המבקש על יסוד תשתית עובדתית מסוימת בעיניינו, ונראה כי אם המבקש עודנו מעוניין לתקוף סיווג זה, עליו לעשות זאת בדרך של הגשת עתירת אסיר חדשה אשר במוקדה תעמוד ההחלטה החדשה בעיניינו ותשתית העובדתית שבבסיסה.

...

סבורני, כי בנסיבות שנוצרו, וככל שהמבקש יחפוץ להגיש עתירת אסיר נוספת, יש להניח שתובאנה בחשבון הנסיבות, שלא היו תלויות במבקש, ואשר הובילו לעיכוב בבירור הבקשה דנא, באופן שהיא הגיעה לדיון רק עתה.

הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן האוחז שני אישומים ובהם מתוארים אירועים בהם תקף הנאשם את בת זוגו לשעבר, איים עליה והטריד אותה באמצעות הטלפון.

הנאשם הורשע בעבירות של ניסיון תקיפה של בן זוג, תקיפת בן זוג, איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק.

...

מהתסקיר עלה כי הנאשם אינו נמצא בהליך טיפולי, ואף לא הביע נזקקות או רצון להשתלב בהליך כזה, באופן שבסופו של דבר לנוכח דפוסי חשיבתו, הקשיים השונים בהתנהגותו ועמדות שהביע, לא מצאה קצינת המבחן ענישה ראויה אלא במסגרת מאסר בפועל.

לאחר שבחנתי את כלל השיקולים הקשורים בעבירות בהן הורשע הנאשם, כאשר מדובר בצבר עבירות שבוצעו על פני תקופה לא ארוכה, ונדרשת בגינן ענישה ממשית ומוחשית, ובהתחשב בתסקיר שירות המבחן שאינו מיטיב עם הנאשם, ומנגד ההודיה ולקיחת האחריות, צירוף התיקים, תיקון כתבי האישום לקולא והעובדה כי מדובר בעבירות ראשונות לנאשם צעיר, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: א. 9 חודשים מאסר בפועל.

אני מורה על השמדת המוצגים.