סיכומי המאשימה:
ב"כ המאשימה בסיכומיו ביקש ליתן אמון בראיות שהוצגו לפני בית המשפט, ובקש להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום (עמוד 19, שורה 11, הגם שיוחסה לנאשם עבירה אחת בלבד – תקיפה סתם של בן זוג).
טען שהמדינה לא עמדה בנטל המוטל עליה כנדרש בפלילים להוכיח, שהנאשם תקף את המתלוננת בדחיפה ובעיקום ידה ולכן ביקש לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק הסביר.
לא מצאתי בכתב האישום זכר לדבר זה. המאשימה עצמה כנראה לא האמינה למתלוננת בעיניין זה ולכן לא העמידה את הנאשם לדין בגין עבירה זו, שהיא עבירה לא פחות חמורה מהעבירה של תקיפה סתם שיוחסה לנאשם בכתב האישום, והיא בלבד.
...
לאחר ששמעתי את העדויות באופן בלתי אמצעי, צפיתי בסרטון וגם שמעתי את הנשמע בו, עיינתי בכל החומר הראייתי שהוגש לי, נותר בליבי ספק סביר אם הנאשם דחף את המתלוננת ועיקם את ידה.
לפיכך, החלטתי לזכות את הנאשם, אמנם מחמת הספק הסביר מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
סוף דבר הכל נשמע, הנאשם יצא מלפני זכאי מחמת הספק הסביר בדין.