תקיפה הגורמת חבלה של ממש בעקבות סכסוך שכנים

באשר למדיניות הענישה הנהוגה: בעפ"ג (י-ם) 20222-11-19  איציק וזאנה נ' מדינת ישראל (21.6.20) הנאשם הורשע בעבירות של איומים, תקיפת שוטר, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והחזקת סכין.

בעקבות סיכסוך שכנים שפרץ, הנאשם קפץ על המתלונן, דחף אותו למטבח ואיים עליו במילים "זה הסוף שלך". כתוצאה מדחיפת המתלונן, נגרמו לו פצע בשפה התחתונה ופצע ליד עין שמאל.

...

לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

לעניין מדיניות הענישה אפנה לפסיקה: עפ"ג (תל-אביב) 7873-09-19 אלבז נ' מדינת ישראל (2019), הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

על רקע סיכסוך שכנים וחשדו של הנאשם שהמתלונן מרעיש, תקף הנאשם את המתלונן, בעת שהמתלונן רכב על אופניו, בכך שהיכה בגבו וזה נפל מאופניו על הריצפה.

...

התוצאה היא שיש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם ולמעשה, התביעה לא טענה אחרת בעניין זה. על אף שהדבר לא עלה באופן ממוקד, אינני סבור שניתן לסטות מהמתחם לקולא משיקולי שיקום, על אף התסקיר החיובי שהוגש בעניינו של הנאשם.

בסופו של דבר, נסיבות האירוע באו לידי ביטוי בקביעת המתחם לעיל והנסיבות האישיות החיוביות הצדיקו הצבת העונש בתחתית המתחם.

דומני כי עונש בדמות צו של"צ בהיקף עליו המליץ שירות המבחן, לצד צו מבחן וענישה נלוות בדמות מאסר מותנה, התחייבות ופיצוי משמעותי למתלונן – מהווה תגובה מידתית שיש בה התחשבות בכלל השיקולים לחומרה ולקולא ובכך תהווה ענישה צודקת בהיבט של האינטרס הציבורי, הפגיעה במתלונן ומבלי לפגוע יתר על המידה בעניינו הפרטי של הנאשם שכשל באופן חד פעמי באירוע זה. אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

בתי המשפט לערכאותיהם התייחסו לא אחת לחומרתן של עבירות אלימות, המבוצעות לעיתים בשל סכסוכים של מה בכך, וגם על ידי נאשמים נעדרי עבר פלילי: "האלימות היא רעה חולה, הבאה לביטוי במישורי החיים השונים, בתוך המשפחה, בין שכנים, על הכביש, ובאינטראקציות שונות בין זרים. היא פוגעת בקרבנות הישירים שלה ובחברה בכללה. משפיעה על תחושת הבטחון ויוצרת אוירה ציבורית עכורה. המילחמה בה היא מילחמה על מראית פני החברה ואיכות חייה. ובהתאם לכך ההתייחסות העקרונית אליה היא של רצינות וחומרה, המבטאות שאת נפש והוקעה של החברה כלפי התופעה." עפ"ג 22342-02-23 ועקנין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.4.23) באשר לפגיעה בערכים המוגנים, במעשיו פגע הנאשם בערך החברתי שעניינו הגנה על שלמות גופו ובטחונו של הזולת, על שלוות נפשו וכבודו העצמי של המתלונן.

ע"פ (מרכז) 1030-04-17 משה יהושע חיים בורוכוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.10.17): המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והתנהגות פרועה במקום צבורי.

...

בהתבסס על פסקי דין אלה, האסמכתאות המוזכרות בהם ומדיניות הענישה המקובלת בנסיבות דומות, ונוכח נסיבות ביצוע העבירה עליהן עמדתי לעיל והערכים החברתיים שנפגעו - סבורני כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין מספר חודשי מאסר, שניתן במקרים מתאימים לרצות בעבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר בפועל.

האיזון בין שיקולים אלה הביאני למסקנה שיש לגזור את הדין בשליש התחתון של המתחם.

סיכום לאור האמור אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל.

הקטינה רצה לבית דודה להזעיק עזרה, וזה הגיע למקום לצד שכנים נוספים אשר הרחיקו את הנאשמים מהמתלונן.

רע"פ 3681/19 שבתאי נגד מדינת ישראל :(13.06.2019) נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם שהורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ונידון לעונש בן חודש מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים.

בנסיבות התיק, על רקע ויכוח בגין סיכסוך עסקי, הגיעו השניים יחד עם הסב למשרדו של המתלונן, השליכו ציוד משרדי לכל עבר, ותקפו את המתלונן בצוותא חדא באופן שברק חנק אותו, פליקס דחף אותו, הפילו לרצפה והיכה בו באמצעות ידו בפניו, והסב היכה אותו בראשו תוך שהוא מקלל אותו ומאיים לפגוע בו. לאחר מכן, איים פליקס על המתלונן ואמר לו כי המכות שקבל "זה רק חלק קטן ממה שמחכה לו", וכי "יקבל מכות כל יום עד שישחרר להם מה שהם רוצים". כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן סימנים אדומים ושפשופים באף, תחת עין שמאל ו-"נפיחות צורפית". בית משפט השלום גזר על נאשם 1, 4 חודשי מאסר בעבודות שירות ועל הנאשם 2, חודשיים מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.

...

לאחר ששקלתי את כל אלה הגעתי לכלל מסקנה שיש לגזור על הנאשמים מאסר בעבודות שירות כרכיב ענישה עיקרי.

לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולאחר שהענקתי משקל רב לאורח החיים הנורמטיבי שמנהלים הנאשמים ולחשש שעונש מאסר ממש ידרדר אותם ויצית מחדש את הסכסוך במשפחה, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את עונשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, קרי, לגזור עליהם שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, , החלטתי לגזור על כל אחד מהנאשמים את העונשים כדלקמן: מאסר בן 6 חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות בכפוף להתאמתו.

...