תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני - ערעור על גזר דין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2906/19 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלוני ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.3.2019 בת"פ 53635-06-17 שניתן על ידי כבוד השופט א' רון תאריך הישיבה: כ"ד בסיון התשע"ט (27.6.2019) בשם המערער: עו"ד מוחמד ח'לאילה בשם המשיבה 1: עו"ד קובי מושקוביץ בשם המשיב 2: עו"ד חיים בלייכר בשם שירות המבחן לנוער: גב' טלי סמואל מתורגמן: מר ג'ריס גבריס ][]פסק-דין

]השופט נ' סולברג: ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.3.2019 בת"פ 53635-06-17 (השופט א' רון), בגדריו הורשע המערער בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני.

...

על רקע האמור, סבורני כי האיזון שערך בית המשפט המחוזי בגזר הדין – הולם.

דין הערעור להידחות גם באשר לרכיב הפיצוי.

לפיכך, דין הערעור להתקבל ביחס לרכיב זה. אשר על כן, אציע לחברַי כי נדחה את הערעור על הרשעתו של המערער, וכי נקבל באופן חלקי את הערעור על גזר הדין: החלופה בגין אי-תשלום הפיצוי, בדמות 60 ימי מאסר – תבוטל.

העירעור העירעור שלפנינו מופנה נגד גזר הדין שבמסגרתו הושתו על המערער 66 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו, וכן מאסר על תנאי, בעקבות הרשעתו בעבירות אלימות מתוך מניע גזעני בגדרי תפ"ח 35048-04-17 (בית המשפט המחוזי באר שבע; השופטים א' ואגו – אב"ד, א' אינפלד וא' חזק).

בגין מעשים אלו יוחסו למערער עבירות כדלקמן: גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני, עבירה לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) בצרוף סעיף 144ו(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); תקיפה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני, עבירה לפי סעיף 379 בנסיבות סעיף 382(א) ובצרוף סעיף 144ו(א) לחוק – שתי עבירות, שאחת מהן בוצעה בנסיבות מחשידות בכוונת פריצה מתוך מניע גזעני, לפי סעיפים 410(3) ו-144ו(א) לחוק; תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני, עבירה לפי סעיף 380 בנסיבות סעיף 382(א) ובצרוף סעיף 144ו(א) לחוק; פציעה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני, עבירה לפי סעיף 334 בצרוף סעיפים 335(א)(1), 335(א)(2) ו-144ו(א) לחוק; וכן היזק לרכוש מתוך מניע גזעני, עבירה לפי סעיפים 413 ו-144ו(א) לחוק (שתי עבירות).

בגזר הדין סקר בית המשפט את הפסיקה הרלבנטית, הדוגלת במדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירות אלימות הנעברות מתוך מניע גזעני; ועמד על נסיבותיהם של מעשי האלימות דכאן.

...

לאחר ששקל את מארג השיקולים דלעיל, ולאחר ששמע את דבריו של המערער עצמו, קבע בית המשפט כי במקרה דנן שיקולי השיקום נסוגים מפני שיקולי ענישה אחרים, בציינו את הדברים הבאים: "לאחר ניתוח האמור בתסקירים והן לאחר התרשמות מדבריו, הלא קצרים, של הנאשם בפנינו, שנאמרו בהתרגשות רבה ובסערת נפש, דעתנו היא, שהנאשם באמת התחיל בתהליך של הפנמה ועיבוד של חומרת התנהלותו ושיש לו רצון וכוונה להשתקם ולחזור למוטב. אומנם, לא מצאנו שדי בכך, כדי לגבור על שיקולים אחרים וחשובים, שפורטו, ולהפנות את הנאשם לאפיק טיפולי – שיקומי, חלף ענישה הולמת ומכאיבה, אולם, יש בזה כדי להוות פרמטר משמעותי בגזירת העונש בתוך המתחם שגובש. יש לעודד הנאשם להתמיד בכיוון זה" (ראו עמ' 15 לגזר הדין).

דיון והכרעה סבורני כי דין הערעור להידחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2648/18 ע"פ 2681/18 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון המערער בע"פ 2648/18: פלוני המערער בע"פ 2681/18: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי ירושלים מתאריך 19.07.2017 ומתאריך 12.02.2018 ב-תפ"ח 58199-03-14 שניתנו ע"י כב' הרכב השופטים: י' נועם סג"נ, ר' פרידמן-פלדמן ו-מ' בר-עם תאריך הישיבה: ט"ז באייר התשע"ט (21.05.2019) בשם המערער בע"פ 2648/18: עו"ד אלי לנדאו בשם המערער בע"פ 2681/18: עו"ד יצחק בם בשם המשיבה: עו"ד נגה בן סידי ][]פסק-דין

בגין המעשים המתוארים כתב האישום ייחס למערער 1 ולמערער 2, כמו גם לנאשם נוסף (להלן: הנאשם הנוסף), את העבירות הבאות: תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני לפי סעיף 380, בנסיבות סעיף 382(א) וסעיף 144ד1 לחוק העונשין, ופציעה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני לפי סעיף 334, בנסיבות סעיף 335(א)(2-1) וסעיף 144ד1 לחוק העונשין.

גזר הדין בע"פ 2681/18 הלכה היא כי ככלל ערכאת העירעור תתערב בגזר הדין של הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים שבהם נפלה בגזר הדין טעות מהותית, או במקרים שבהם העונש שנגזר סוטה סטייה של ממש מרמת הענישה הראויה או המקובלת לנסיבות (ראו: ע"פ 837/17 אמארה נ' מדינת ישראל, פיסקה 12 (25.10.2017); ע"פ 6347/12 מדינת ישראל נ' מרה, פיסקאות 17-16 (13.05.2013)).

...

יוצא אפוא כי סעיף 34י דורש כי התנהגות פסולה של העושה תגרום לתקיפה שלא כדין שהיא אחת מדרישות הסייג.

יתר על כן, מהותו של "אי ניקיון הכפיים" המיוחס למערערים מביא לגישתי לאותה מסקנה.

סוף דבר, אני מצטרף לתוצאה המוצעת בידי חברי המשנה לנשיאה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3869/19 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין המערער: אלירן נחום נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין מיום 13.2.2019 ועל גזר הדין מיום 29.4.2019 של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 38265-07-14 שניתנו על ידי כבוד השופט מ' דרורי – סג"נ תאריך הישיבה: ג' בתמוז התש"פ (25.6.2020) בשם המערער: עו"ד ארז בר-צבי בשם המשיבה: עו"ד עמרי כהן ][]פסק-דין

המערער הורשע בנסיון תקיפה בנסיבות מחמירות, ממניע גזעני, עבירה לפי סעיף 379 בנסיבות סעיף 372 בצרוף סעיף 144ו(א) לחוק העונשין.

...

הערעור נדחה אפוא, כאמור, בזאת, על שני חלקיו.

(2) ע"פ 5634/16 שחר נ' מדינת ישראל (27.10.2016) – המערער הורשע בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, תקיפת עובד ציבור, היזק בזדון ממניע גזעני וניסיון להיזק בזדון ממניע גזעני.

העירעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין בעיניין הבגיר נדחה ואילו עירעורו של הקטין היתקבל, תוך ביטול הרשעתו והמרת עונשו ל-50 שעות של"ץ. (4) ת"פ (מחוזי ירושלים) 38072-03-16 מדינת ישראל נ' פלוני (3.4.2017) – הנאשם 2 קטין, הודה במסגרת הסדר טיעון וצרף שלושה הליכים שבכולם נקבע כי עבר את העבירות ללא הרשעה.

...

הערעור נדחה.

הערעור נדחה.

בעניין נסיבותיו של הנאשם טען בא-כוחו, כי גילו במועד העבירות היה 18 וחודש, על גבול הקטינות, כך שעל הענישה להיקבע בהתאם; הוא הודה מיד וחסך זמן שיפוטי; הנאשם היה כחודש במעצר, כשבעה חודשי מעצר בפיקוח וכשמונה חודשים במכינה; על-פי התסקיר, מגיל צעיר סבל מהפרעות קשב וריכוז; הוא עבר שינוי משמעותי במסגרת הטיפולית-שיקומית בליווי שירות המבחן; אמנם בסופו של דבר הנאשם התבקש לעזוב את המכינה, אך כאמור בתסקיר, צוות המכינה ממשיך ללוות אותו; שירות המבחן התרשם מהתקדמותו המשמעותית ואף הדגיש כי מאסר בפועל עלול לחבל בהישגיו השיקומיים.