מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תקופת תוקף היתר לשימוש חורג

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע טוען, כי בשנת 1998 פג תוקף אישור שימוש חורג בנחלה שניתן לו, וביום 17.10.13 נידרש לשלם לנתבעת סך של 307,726 ₪, דמי שימוש חורג עד ליום 15.10.13, וזאת נוסף לסכום ששילם עבור דמי חכירה מהוונים ותשלום מע"מ. התובע טוען, כי הוא הגיע למשרדי הנתבעת יחד עם האדריכלית גב' דנה פרנסיס, אשר טיפלה בעיניינו של התובע, ופנה לפקידה הגב' סימה לוי וטען לפניה, כי הסכום הנידרש עבור דמי שימוש חורג לעבר המשקף תשלום בשיעור 5% מערך הקרקע עבור 15.5 שנים, דהיינו, מתום תקופת האישור החורג בשנת 1998, סותר את הוראות החלטה מספר 1265 של הנתבעת בה נקבע בסעיף 4.2, כי מי שיסדיר את חובותיו בתוך שנתיים ממועד אישור החלטה זו, יהיה זכאי להסדיר את חובותיו תמורת תשלום של 5% מערך הקרקע לשנה עבור 4 שנים בלבד (20% מערך הקרקע במצטבר לתקופה שקדמה להחלטה זו גם אם משך השמוש הבלתי מוסדר לתעסוקה לא חקלאית היה ארוך יותר), וכן 5% לשנה מערך הקרקע ממועד אישור ההחלטה ועד להסדרה בפועל.
...
לאור האמור לעיל, הנני מקבלת את פרשנות התובע לסעיף 4.2 להחלטה 1265 כי המועד הקובע הינו יום כניסתה של ההחלטה לתוקף ביום 29.10.12, ועל-כן האמור בסעיף 4.2 חל בעינינו של התובע.
סוף דבר אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, דין התביעה להתקבל.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 35,000 ש"ח (כולל מע"מ), ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדבריו, עת שכרו את שלושת היחידות עמד בתוקפו היתר לשימוש חורג למשרד לתקופה של 10 שנים ועד לשנת 2000 (מב/4) ובהתאם שלושת היחידות שמשו חלק מהמשרד.
...
אף אני סבורה, כי נכס אשר נבנה ללא היתר – הוא עדיין בגדר נכס, ומהותו - כיחידה פיזית העונה להגדרת דירה - אינה משתנה גם אם הוא נבנה ללא היתר.
לפיכך, אני קובעת, כי העבודות נשוא הצו אשר בוצעו במרתף הינן עבודות פנימיות העומדות בהגדרה של "שינוי פנימי" והעובדה שהמרתף נבנה בניגוד להיתר המקורי אינה מוחקת מעל פני הקרקע את המבנה העומד על תילו מזה עשרות שנים ומשמש את המבקשת אשר אף משלמת בגינו ארנונה.
לאור כל האמור, אני מקבלת את הבקשה לביטול הצו.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ביום 3.3.14 הגישו הנאשמים 1-2 לועדה המקומית תכנית ראשונית להסדרת השמוש בנכס ובהתאם הוארך תוקף הרישיון הזמני עד ליום 17.9.14 בהחרגה כי הרישיון בתנאי התאמת העסק לתב"ע. לאחר בדיקות שנערכו בועדה המקומית נמצא כי התוכנית בסמכותה של הוועדה המחוזית ובהעדר אופק תיכנוני קרוב לשימוש החורג הוחלט ביום 15.12.14 שלא לאשר רישיון לעסק.
כך גם הודגש בסעיף 1(ו) של ההודעה כי "אין בהסכמות אלה כדי להוות היתר לשימוש חורג בעסק ו/או בבניין ו/או המקרקעין בו הוא מצוי ו/או להוות אישור כלשהוא לפי חוק התיכנון והבניה תשכ"ח-1965". בנסיבות אלו אני סבור כי מעצם הכפפת מתן הרישיונות למשך שנה כל פעם ועד לתקופה של שלוש שנים, לתנאי הקבוע בסעיף קטן (1), ניתן ללמוד כי הסכמת הצדדים לא נועדה להכשיר את עבירות השמוש החורג המיוחסות לנאשמים.
...
כך גם הודגש בסעיף 1(ו) של ההודעה כי "אין בהסכמות אלה כדי להוות היתר לשימוש חורג בעסק ו/או בבניין ו/או המקרקעין בו הוא מצוי ו/או להוות אישור כלשהו לפי חוק התכנון והבניה תשכ"ח-1965". בנסיבות אלו אני סבור כי מעצם הכפפת מתן הרישיונות למשך שנה כל פעם ועד לתקופה של שלוש שנים, לתנאי הקבוע בסעיף קטן (1), ניתן ללמוד כי הסכמת הצדדים לא נועדה להכשיר את עבירות השימוש החורג המיוחסות לנאשמים.
לא ניתן להסתפק בטענות כלליות בדבר אכיפה בררנית בכדי לבסס מסקנה מרחיקת לכת לקיומה של התנהלות מפלה העולה משום רדיפה והתעמרות בנאשמים וכי הגשת כתב האישום מצביעה על פגיעה בתחושת הצדק וההגינות.
משכך אפוא ולאחר שנתתי הדעת לטיב המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, אני סבור כי ראוי שטענות אלו יוכרעו לאחר שמיעת הראיות והצגת מלוא התמונה העובדתית בפני בית המשפט.
לאור האמור הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2019 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

לשאלת בית המשפט השיב הנאשם כי הוא קרא את כתב האישום אך הוא אינו מובן לו. לטענת הנאשם, היה לו היתר לשימוש חורג אשר ניתן ביום 2.12.2013 ותוקפו עד ליום 13.10.2015.
בכתב האישום המתוקן (לראשונה) - נוספה עדה, צויין דבר קיומו של ההיתר לשימוש חורג האמור לעיל, ועודכנו זמני אי הציות לתקופה שמיום 14.10.2015 ועד ליום 9.5.2016.
...
בחירתו של נאשם מורשע שלא לשוב למוטב אלא רק להפחית את עצימות הפרת החוק שהוא ממשיך לבצע - שונה בטיבה מהפרת חוק שהיא מלכתחילה בעצימות נמוכה-יותר (בהשוואה למעשהו המקורי של הנאשם המורשע).
התוצאה נוכח המשך שימוש חורג בנכס ובהעדר הגנה מורשע הנאשם גם בעניין אי ציות לגבי שימוש חורג בנכס.
סוף דבר הנאשם מורשע במלוא עבירת אי הציות המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תוקף ההיתר לשימוש חורג יהיה מיום מתן פסק הדין, ולעותרת יינתן רישיון עסק בתוך תקופה שלא תעלה על 7 ימים מיום מתן ההיתר לשימוש חורג.
...
אני שבה ומזכירה דברים שאמרה נציגת העירייה (עו"ד בנצקי) עוד ביום 7.12.2016, היינו, לפני מעל לארבע שנים, במסגרת דיון בעפ"א 556-06-16 אתרים סוויט בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל: "המערערת קיבלה את אישורם של כל גורמי הרישוי האמונים עליה למתן רישוי עסק למעט אישור אחד והוא מחלקת הנדסה לעסקים שקבעה שיש לקבל היתר לשימוש חורג...לאחר שעיינתי בכלל המסמכים אשר חברי הציג בפניי, נראה על פניו כי המערערת אכן התגברה על המכשול שהוצב בפניה והוא חתימת הבעלים. התרשמתי שנעשו מאמצים כנים להשיג את כל החתימות". היינו, כבר ב-2016, סברה העירייה עצמה, כי הדרך סלולה לפני העותרת לקבל את רישיון העסק.
סוף דבר בנסיבות אלה, אני קובעת כי לעותרת יינתן היתר לשימוש חורג ע"י האגף לרישוי הבניה, מבלי לעמוד על הדרישה לעניין שטחי שירות, זאת, בעקבות הצהרת אדריכל המבקשת כי העותרת עומדת בכללי משרד התיירות לעניין זה. בהמשך, יעניק האגף לרישוי עסקים לעותרת רישיון עסק.
עוד אני קובעת כי העירייה לא תנקוט כלפי העותרת כל צעדי אכיפה שעניינם רישוי העסק, בתקופה שתחילתה יום מתן פסק דין זה ועד לקבלת רישיון העסק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו