המבקש ביקש את האישור המבוקש, להתחיל לעבוד כרפרנט ביטוח בריאות באחת מחברות הביטוח באופן מיידי וללא הגבלות נוספות, בין היתר בהסתמך על הנימוקים הבאים שפרט: קבלת הצעת העבודה הראשונה הייתה לפחות שלושה חודשים לאחר שפרש מהשרות הצבורי, והוא לא היה במגע עם גופים מפוקחים בקשר להעסקתו תוך כדי עבודתו במשרד האוצר; היותו מועסק כיום במשרד לבטחון פנים, והעובדה שאין לו כל קשר או מגע עם כלל הגופים המפוקחים; מעברו ממשרד האוצר למשרד לבטחון פנים, כשמלכתחילה לא חיפש עבודה בחברות הביטוח והן שפנו אליו מספר חודשים לאחר עזיבתו; תפקידו במשרד האוצר כפקיד שאינו מנהל, בדרגה של עד 41, תפקיד זוטר, ובלא יכולת לקבל החלטות רגולטוריות עצמאיות לגבי חברה זו או אחרת.
סעיף 2 לחוק קובע, כי "מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשרות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת". סעיף 3 לחוק, קובע כי "מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נימנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהיתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות".
ממשיך סעיף 4(א) לחוק וקובע, כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שניזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה".
ההגבלה שבסעיף 4(א) לחוק תקפה במשך שנה ממועד הפרישה, אלא אם ניתן היתר לקבלת אותה זכות או קיצור תקופת הצינון מהוועדה למתן היתרים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק, כאמור בסעיף 4(ג)(3) לחוק.
...
בתום הבדיקה, המשיבה והלשכה המשפטית באוצר הגיעו למסקנה שהתנהלותו מול כל חברות הביטוח הייתה זהה כמפורט בבקשה והוא התבקש לאחד את הבקשות.
עם זאת, שוכנענו, שקיימים שיקולים רבים שמצדיקים את צמצום תקופת הצינון שיש להחיל על המבקש על פי החוק.
לאור כל האמור אנו סבורים, שקיצור תקופת הצינון, כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד באחת מחברות הביטוח, באופן מיידי, בכפוף להצהרתו כי היא מודע למגבלות המוטלות עליו מכוח סעיפים 2 ו-3 לחוק ומתחייב למלא אחריהן, יש כדי להפיג את החשש האמור לפגיעה בטוהר המידות ולחזק את אמון הציבור במערכת השלטונית.
