בתמצית מרובה, ומבלי לפרט את כלל האירועים יצוין כי ההליך הקודם הנו תביעה בסדר דין מהיר, על סך 50,600 ₪ בגין נזקים שנגרמו לטענת התובע לשעון אספנות שלו, על ידי צד ג'.
בהחלטה נכתב כי "במידה ובעל דין לא יגיש תצהיר של עד, לא יורשה להביא את העד, אלא אם כן ישתכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל דין הנתמכת בתצהיר כאמור, כי תצהיר העד לא הוגש מסיבות מוצדקות". הצדדים הופנו גם לתקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 הקובעת אף היא הוראה זו.
עוד ניתנה הוראה בהחלטה לתובע, להמציא מסמכים ספציפיים לנתבע.
אשוב ואציין כי אין כל הצדקה לפגיעה באנטרס הצבורי ובזכויות הדיוניות של הנתבע בתביעה זו, בשים לב לסכוייה וכן לכך שאין הצדקה עניינית לאי הגשת התצהירים, וכן בשים לב לגישת התקנות החדשות שלפיה הסנקציה המתאימה במקרים אלה היא להחזיר את התביעה לראש התור, באמצעות מחיקתה.
בהחלטה בתום דיון קדם המשפט התרעתי כי אי הגשת תצהיר משמעה העדר יכולת להביא את העד "אלא אם כן ישתכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל דין הנתמכת בתצהיר כאמור, כי תצהיר העד לא הוגש מסיבות מוצדקות". התובע לא הגיש תצהיר עדות ראשית, והטעם שצוין בתגובה הראשונה שהוגשה, תקלה במשרד ב"כ התובע עקב חילופי כוח אדם, אינו הצדקה מספקת, וזאת אף בייתר שאת בנסיבות שבהן הדברים נימסרו ללא פירוט מספק, ללא תצהיר ואף מבלי שהוגשה בקשה בעיניין (הדברים נימסרו במסגרת תגובה לבקשה לדחיית התביעה).
...
לאחר מכן הגיש את התביעה באמצעות עורך דין אחר, ובסופו של דבר ניתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט בסך הנזק שאמד מומחה בית המשפט.
סוף דבר: בקשת הנתבע לדחיית התביעה מחמת אי הגשת ראיות התובע מתקבלת בזאת.
התביעה נדחית.
לפנים משורת הדין, מאחר שהתביעה נדחית (הגם שלא בהתאם להמלצת בית המשפט, דבר שהיה מביא ככל הנראה לאיון ההוצאות במקרה זה) יישא התובע בהוצאות הנתבע בשיעור מופחת מהשיעור הקבוע בתעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, בסך של 2,500 ₪.
