תעריף שכר טרחת עורך דין בתביעות לפי חוק הפיצויים

כידוע, קובעות הוראות כללי לישכת עורכי הדין (תעריף מאקסימאלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977, תעריף מאקסימאלי בטיפול בתיקים לפי חוק הפיצויים.

...

טוענת המבקשת כי המשיב מתכחש לסיכום עמה בין היתר בטענות לקיזוז שכר ששולם עבור ייעוץ שנתן עו"ד נוסף.

לפיכך לא נעתר בית המשפט קמא לבקשה לגלות המסמכים האמורים, מסמכים הנוגעים בין היתר להסכמי שכ"ט בתביעות נוספות של הלקוחה, ייפוי כוח עליה חתמה, העתק תיק המלא בתביעות נוספות כמו גם בתיק הרלבנטי מושא התיק קמא ופירוט האסמכתאות למה שקיבלה הלקוחה מחברת הביטוח.

הדברים משתלבים עם קביעתי שלעיל בנוגע לכך שמדובר במחלוקת פשוטה, לכאורה, על הזכאות לשכ"ט בסך של 104,789 ₪, (בתוספת מע"מ) ועל שיעור הזכאות של המבקשת בשכר זה לאור ההסכמים הנטענים שבין המבקשת למשיב, הסכמים בעל פה או בכתב ובהתאם בסופו של דבר כיצד לחלק סכום זה המוגדר כשכר טרחה, סכום שאינו דורש חישוב מיוחד, כיצד וכמה אמורה לקבל המבקשת, אם היא זכאית לחלק השכר.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

קביעת סכום ההוצאות קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טירחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובילבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטירחה מן התעריף המינימאלי שנקבע לענין שכר טירחת עורך דין בכללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי), התשל"ז-1977 (להלן – התעריף המינימאלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.

השכר המינימאלי המומלץ השרות (באחוזים או בשקלים חדשים) תביעות כספיות לבתי משפט על כל דרגותיהם (כולל בית משפט שלום, בית משפט מחוזי, וטריבונלים אחרים) תביעות כספיות בשקלים חדשים (להלן – ₪) עד 26,504 ₪ 15% מסכום התביעה ולא פחות מ-797 ₪ עולה על 26,504 ₪ ואינה עולה על 107,744 ₪ 10% מסכום התביעה אך לא פחות מ-3,982 ₪ עולה על 107,744 ₪ 10% מ-107,744 ₪ ועוד 4% מיתרת סכום התביעה עולה על 1,058,802 ₪ בהתאם למוסכם בין עורך הדין ללקוח, אך לא פחות מ-49,603 ₪ ישיבה נוספת בעניינים כאמור 643 ₪ תביעות נזיקין ותביעות אזרחיות ששכרן תלוי בתוצאות המשפט (בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי) למעט תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 תביעות : עד 162,030 ₪ 15% מהסכום הנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי עולה על 162,030 ₪ ועד 405,076 ₪ 12.5% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי עולה על 405,076 ₪ 10% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי ישיבה נוספת בעניינים כאמור 643 ש"ח "

...

סבור אני, שהסכם שכר הטרחה שנחתם בין התובעת לעורכי הדין, אינו תואם את מהות התביעה וההליכים שהתנהלו בה עד לפסק הדין ואת הקריטריונים המפורטים לעיל שעל פיהם יש לאמוד ולקבוע את שכר הטרחה הריאלי והסביר.

סבור אני, שסעיף 2(א)(3), אינו רלוונטי לענייננו.

מינהל מקרקעי ישראל המשיך לדבוק בעמדתו שעל התובעת לשאת במלוא "הוצאות הפיתוח" שהושתו עליה בהתאם ל- תב"ע 136/102/02/5 – 30,229,036 ₪ – וגם לשאת בעצמה ולבדה בכל ההוצאות הגבוהות התכנון והפיתוח בהתאם לתב"ע 209/102/02/5 לרבות סלילת הדרכים והכבישים בהתאם לתב"ע זו. סוף דבר בהתחשב בכלל הנסיבות המפורטות לעיל ותוצאת פסק הדין, אני מחליט ששכר הטרחה הראוי של עוה"ד של התובעת שעל הנתבעת לשאת בו, יהיה 4% מסכום פסק הדין ביום התשלום בפועל.

סעיף 3 לכללי לישכת עורכי הדין (תעריף מאקסימאלי לשכר טירחה בטיפול בתביעת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז – 1977, קובע: "על אף האמור בסעיף 2, שכר טירחה בעד טפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית המשפט שהסתיים בפשרה לא יעלה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה". "הסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה" אינו הסכום המלא שסוכם, 150,000 ₪, אלא הסכום הנ"ל בקיזוז שכה"ט, משום שאחרת גובה עוה"ד שכ"ט על שכ"ט. לכן, שכה"ט לו זכאי עו"ד לזרוב מסתכם בסכום של 17,104 ₪, כולל מע"מ (11% + מע"מ, על סכום הפצוי שהוסכם לשלם לחייב – 132,896 ₪).

...

נוכח האמור לעיל, אני מורה כדלקמן הצעת החייב להעביר לקופה סכום של 30,000 ₪ ואת היתרה לידיו, נדחית.

נוכח האמור לעיל ומאחר ואין חולק כי בגין התאונה הוגשה תביעה בת"א 35638-09-18 בבית משפט השלום בנצרת ומאחר ואין חולק כי התביעה הסתיימה בפשרה בתשלום סכום של 100,000 ₪, הרי ששכר טירחה המגיע במקרה זה בהתאם לכלל 3 לכללי לישכת עורכי הדין (תעריף מאקסימאלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977 הוא בשיעור של 11% מסכום הפשרה .

...

באשר לתביעת ילד נכה: התובע טען כי הנתבעת ביקשה יחד עם בעלה להגיש תביעת ילד נכה לבן שלה וביום 5.3.18 התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, ביום 31.5.18 התקיימה ועדה במוסד לביטוח לאומי בנצרת ולוועדה הופיעו הנתבעת ובעלה יחד עם בנם והתובע אך התביעה נדחתה, לכן התובע הגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים בחיפה, ביום 10.10.18 התקיימה ועדת ערר בנוכחות התובע, הנתבעת יחד עם בעלה ובנה ואולם הערר נדחה.

בנוסף, בסעיף ו' להסכם המתייחס לשכר הטרחה בגין ייצוג בתביעת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, לא צוין כי החיוב בשכר הטרחה המינימלי של 5,000 ₪ הוא גם במקרה שהתביעה נדחית.

הגם שטענת הנתבעת כי שכר טרחה עבור גמלת ילד נכה התבסס על הצלחה בהשגת הקצבה עבור בנה, לא הוכחה, עדיין נטל ההוכחה רובץ לפתחו של התובע וטענתו כי הוא זכאי לשכר טרחה גם במקרה שהתביעה נדחית , לא הוכחה.

סוף דבר: אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 3,432 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא.

(יוער כי על-פי כללי לישכת עורכי הדין (תעריף מאקסימאלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977 (להלן: כללי הלישכה), נקבע שכר טירחה בשיעור מ11% בעד טפול "שהסתיים בפשרה" ללא תוספת המלים "ולפני דיון בבית משפט").

...

לסיכום, אין לתת תוקף לסעיף הפיצוי המוסכם שנקבע הסכם שכר הטרחה של התובע עם הנתבעים".

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.