תעודה רפואית ראשונית לנפגע תאונת עבודה

ואלו הטעמים לקביעתנו: האמור בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה, במסגרתה צויין כי, תאונת העבודה אירעה ביום 1/11/20 בשעה 11:00, עת עסק התובע בפרוק מערכת פליטה, כאשר בסעיף תיאור התאונה נרשם כך:"בעת הוצאת מערכת פליטה, הוריד את המערכת לשטיפה וכשהרים אותה חש חום פנימי בכתף, הרגשה לא מוגדרת. למחרת פנה עצמאית לקבלת עזרה רפואית בקהילה" - תיאור התואם את התאורים שמסר התובע בהזדמנויות נוספות.

וכן להלכה הפסוקה ולפיה בית הדין מעניק חשיבות רבה לאמור באנמנזה הרפואית שכן לרוב זו הגרסה הראשונה של הטוען לפגיעה בעבודה [עב"ל (ארצי) 680/07 אנעאמה עבדללה - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (13.12.2008); עב"ל (ארצי) 295/06 קאסם מוחמד כעביה – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (10.5.2007)], אלא שלצד זה קיימת ההלכה הפסוקה ולפיה:"מסמכים רפואיים ממועד הסמוך למועד הנטען בו היתרחש הארוע התאונתי אינם חזות הכול ואינם יוצרים חזקה חלוטה כי האמור בהם מהוה את הגרסה הנכונה, ובית הדין יכול להגיע למסקנה שונה על יסוד מכלול הראיות בפניו, לרבות רישומים ממסמכים רפואיים ממועדים מאוחרים יותר, הודעות שנמסרו לחוקר המוסד לביטוח לאומי, ועדותם של המבוטח ועדיו [ראו: עניין אנעאמה]" (עב"ל 12304-09-16 פטריק לוזון - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (07.08.2018).

...

וכן להלכה הפסוקה ולפיה בית הדין מעניק חשיבות רבה לאמור באנמנזה הרפואית שכן לרוב זו הגרסה הראשונה של הטוען לפגיעה בעבודה [עב"ל (ארצי) 680/07 אנעאמה עבדאללה - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (13.12.2008); עב"ל (ארצי) 295/06 קאסם מוחמד כעביה – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (10.5.2007)], אלא שלצד זה קיימת ההלכה הפסוקה ולפיה:"מסמכים רפואיים ממועד הסמוך למועד הנטען בו התרחש האירוע התאונתי אינם חזות הכול ואינם יוצרים חזקה חלוטה כי האמור בהם מהווה את הגרסה הנכונה, ובית הדין יכול להגיע למסקנה שונה על יסוד מכלול הראיות בפניו, לרבות רישומים ממסמכים רפואיים ממועדים מאוחרים יותר, הודעות שנמסרו לחוקר המוסד לביטוח לאומי, ועדותם של המבוטח ועדיו [ראו: עניין אנעאמה]" (עב"ל 12304-09-16 פטריק לוזון - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (07.08.2018).

ובמקרה שלפנינו, בניגוד לאשר טען הנתבע במסגרת סיכומיו ובניגוד לאשר נקבע בעניינו של פטריק לוזון, מצאנו כי התובע, באמצעות עדותו המהימנה ותשובותיו הכנות לשאלות שהופנו אליו במסגרת חקירתו הנגדית וכן באמצעות העד מטעמו והמסמכים השונים שהגיש (לרבות אלו ממעסיקתו), סתר את החזקה אודות הרשום במסמכים הרפואיים הסמוכים למועד התאונה.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי באת כח התובע הרינו קובעים כי התובע הרים את נטל ההוכחה הנדרש והוכיח כי בתאריך 1/11/20 ארעה לו תאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק ולכן יש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בין התאונה שארעה לתובע ביום 1/11/20 לבין הליקוי בכתפו הימנית, אך מאחר והנתבע עדיין לא הזמין את החומר הרפואי של התובע, לא נוכל כרגע למנות מומחה רפואי ולכן הרינו מורים לנתבע למהר ולהגיש בקשה מתאימה להזמנת החומר הרפואי של התובע.

ביום 29.1.18 הופקה תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה בגין התאונה (ע"י רופא המשפחה) ובה נרשמו 79 ימי מחלה מיום 12.12.17 ועד ליום 28.2.18.

...

בנסיבות אלו, אין מנוס אלא לקבל את הבקשה ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

סוף דבר, הבקשה להבאת ראיות לסתור- מתקבלת.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בגין בקשה זו בשיעור של 1,500 ₪.

נרשם "ביקור רגיל". נרשמה אנמנזה "כאבי גב תחתון מקרין לרגל". התובע נבדק ביום 12.8.20 במכון "מאר" ואובחנה לו פריצת דיסק בגובה 5L-4L. ביום 8.9.20 הונפקה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בה צוין שלתובע ארעה תאונת עבודה ביום 27.8.20, שבעטיה אינו מסוגל לעסוק בעבודתו מיום 3.8.20 עד ליום 21.9.20.

...

התביעה נדחתה ביום 23.12.20 בנימוק ש"לא מצאנו כי בתאריך 27.7.2020 אירע לך אירוע תאונתי כלשהו במהלך עבודתך".

ככל שהתשובה היא בשלילה, יורה בית הדין על דחיית התביעה כבר בשלב זה. לאחר שבית הדין שמע את עדות התובע והעד מטעמו, מר אמיר יצחק, ועיין בעדויות ובראיות שהוגשו לתיק, בית הדין סבור שאין לקבוע שגרסת התובע מתיישבת באופן הגיוני יותר עם מכלול הראיות והעדויות (כפי שבית הדין רואה לתת להן משקל) מאשר עם המסקנה ההפוכה.

מעיון בטענות הצדדים, אשר יפורטו בהמשך עולה כי המחלוקת העיקרית ביניהם נעוצה בשאלה האם ביום 06.03.2020 ארע ארוע תאונתי בכלל וככל שכן האם ניתן להגדירו כתאונת עבודה? וזאת בשים לב לעובדה כי התובע פנה לטפול רפואי ראשוני ביחס לתאונה זו, בחלוף למעלה מחצי שנה, ביום 29.10.2020 ותעודה הרפואית הראשונית לנפגע עבודה הונפקה לו, ע"י ד"ר ברגמן אלכסנדר ביום 07.01.2021 (להלן- תעודה רפואית ראשונה לנפגע תאונת עבודה)[footnoteRef:1].

...

לסיכום, גם מעיון במסמכים הרפואיים לא מצאנו כי הם מהווים תימוכין לטענות התובע בדבר התרחשות התאונה אשר יש להניח כי נרשמו בהתאם לדבריו, בחלוף למעלה מחצי שנה.

לאור המקובץ מצאנו כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי ארע לו אירוע תאונתי ועל כן הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את תביעתו.

סוף דבר – התביעה נדחית.

] ביום 30.11.20 ניתנה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בגין תאונה מיום 1.10.20.

בעב"ל (ארצי) 32190-06-22 איציק פרץ – המוסד לביטוח לאומי (9.2.23) (להלן- עניין פרץ) קבע בית הדין הארצי שעל מבוטח הטוען שיש להכיר במחלת הקורונה בה לקה כפגיעה בעבודה להוכיח שסביר יותר שנדבק בסביבת העבודה מאשר בסביבה אחרת, וזאת בשים לב לכך שהידבקות בקורונה יכולה להתרחש בסביבות חיים שונות של המבוטח ושל בני משפחתו הגרים איתו.

...

די בנסיבות אלה כדי להוביל למסקנה שהתובע נדבק במחלה תוך כדי עבודתו, וכך צוין גם בשאלון למעסיק.

] [22: פרו: 10; ש: 12 ואילך] לא מצאנו להסתפק בכך שהתובע עובד בבית החולים וההידבקות אירעה במהלך התפרצות המחלה כדי לבסס את התביעה.

כן לא מצאנו להסתפק בהצהרות מטעם בית החולים בטופס התביעה.

] סוף דבר – התביעה נדחית.