עוד קבע המומחה בחוות דעתו: "במידה וימונה מומחה בתחום הראומטולוגיה ובמידה ותיקבע נכות בגין פיברומיאלגיה או תיסמונת כאב כרוני, הרי שהנכות הנוירולוגית בגין כאבי הראש תהא חופפת במלואה לנכות זו, שכן כאבי הראש הנם חלק מתסמונת כאב מפושט... באשר לשאלת כב' בית המשפט בנוגע למינוי מומחים נוספים – הריני ממליץ על מינוי מומחים בתחום הפסיכיאטריה – זאת עקב מצבה הנפשי של התובעת, היותה בטיפולים פסיכיאטריים, כולל טיפולים תרופתיים, ובתחום הריאומטולוגיה – זאת בגין תיסמונת פיברומיאלגיה, שבה אובחנה התובעת."
בחוות דעתו היתייחס המומחה הנורולוגי לעברה הרפואי של התובעת עוד עובר לתאונות, ממנו עולה כי מאז שנת 1997, היינו - 17 שנים לפני התאונה הראשונה, התלוננה התובעת על כאבי גב תחתון, נפיחות באיזור הצואר.
כך, למשל, במסמך רפואי מיום 18.6.20 נרשם: "מס' שנים סובלת מכאבים מפושטים בפרקים ועצמות, ירידה בתיפקוד הפרעות שינה בטיפול פסיכיאטרי ומרפאת כאב מטופלת ע' CYMBALTA+LUSTRAL ללא איזון מלא."
במסמך רפואי נוסף מיום 5.4.21 נרשם בין היתר: " ב 2014 הייתה מעורבת בתאונת דרכים במנגנון של וויפלאש. התחילה לסבול מכאבי צואר שהתפשטו בהמשך לכל הגוף. בנוסף, פיתחה תסמינים של דכאון וחרדה ואובחנה עם PTSD. נימצאת במעקב פסיכיאטרי ופסיכוטרפיה במסגרת טפול יום... עדיין סובלת מכאבים קבועים בכל הגוף, עם התקפים. יש גם עליות וירידות במצב רוח יש רגישות יתר למגע, רעש ואור יש ירידה בריכוז וזכרון משמעותי, זאת הסיבה העיקרית שנאלצה להפסיק לעבוד. עושה גם דיקור סיני, פיזיוטראפיה".
מהמסמכים הרפואיים גם עולה כי התובעת אושפזה בימים 2.3.21 עד 6.5.21 (למעלה מחודשיים) במסגרת של בריאות נפש בקהילה, כאשר במסמך רפואי מיום 13.4.21 נרשם, בין היתר: "...לאחר תאונת דרכים ב- 2014 מתוארים סימני PTSD והתדרדרות תפקודית משמעותית. התקבלה במחלקתנו (יוני 2020- ספטמבר 2020) השתחררה עקב נסיבות אישיות והופנתה שוב להמשך טפול... בבדיקת קבלה במחלקתנו היה רושם להפרעת בתר חבלתית כרונית וסימני הפרעת אישיות כפי שצויין לעיל. קיימת פגיעה תפקודית משמעותית, פגיעה באיכות החיים וסבל אישי רב. התקבלה למחלקתנו ל-5 ימים בשבוע. נעזרת במעקב פסיכיאטרי שבועי, תאום טפול, טפול שיחתי פרטני וקבוצתי, ריפוי בעסוק, טפול באומנות..."
עוד אציין, כי מהתעוד הרפואי שצרפה התובעת עולה כי ברקע היא סובלת מפיברומיאלגיה שאובחנה בשנים 2020-2021 כשבע שנים לאחר התאונה הראשונה.
...
עוד קבע המומחה בחוות דעתו כי: "לפני קרוב לשנתיים אובחנה במרפאת הפיברומיאלגיה בבי"ח איכילוב, כסובלת מפיברומיאלגיה. אני ממליץ על מינוי מומחה בתחום הראומטולוגי."
אם כן, לסיכום – עד כה בגין כל אחת מהתאונות מושא התביעה נקבעה לתובעת נכות של כ-5.5%.
אזכיר כי הפסיקה הכירה בגישה ליברלית למינוי מומחים לבדיקת תובעים על מנת להוכיח מצבם הרפואי בעקבות תאונה כפי שגם אוזכר בעניין רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל (פורסם;30.5.12) (להלן: "עניין פלונית") אליו גם התובעת מפנה בתגובתה ושם נקבע: "כידוע, וכפי שיודגש עוד בהמשך הדברים, עקרון יסוד בתחום בו אנו עוסקים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה..."
בנוסף לכך, בעניין פלונית מונה מומחה בתחום הראומטולוגיה גם לאחר שנים ממועד התאונה מאחר שלא נמצא לתסמיניה של התובעת במקרה שם הסבר: "לטעמי, עלה בידי המבקשת לבסס כדבעי, והרבה מעל למינימום הנדרש, את בקשתה למינוי מומחה בראומטולוגיה נוכח האפשרות שהיא סובלת מפיברומיאלגיה עקב התאונה. לטענת המשיבה יש משמעות לכך שהאבחון נעשה זמן רב לאחר התאונה. בנתון זה אין כדי לשנות את המסקנה. כפי שמציינים הרופאים, וכפי שעולה מהמסמכים, נעשו למבקשת בדיקות רבות מאד ורק לאחר שלא נמצא דבר שיכול להסביר חלק מתלונותיה, הועלתה האפשרות של פיברומיאלגיה. מסקנתי היא שיש לקבוע כבר עתה, וללא קשר לעמדתו של פרופ' גדות בענין, שיש למנות מומחה בראומטולוגיה."
גם בעניינה של התובעת רק כשבע שנים לאחר התאונה נקבע כי היא סובלת מפיברומיאלגיה, ומינוי מומחה בתחום זה יכול לעזור לבית המשפט ולשפוך אור האם קיימת נכות בתחום זה והאם היא נובעת או קשורה לתאונות הדרכים מושא התביעה.
