תניית שיפוט בהסכם: בית משפט תל אביב

ברע"א 2734/20 גלעד מאי חברה להשקעות בניה ופיתוח בע"מ נ' איריס אוחיון (1.6.20), אושרה החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' טאהא) אשר היפנה לאותה חזקה שבעובדה, ולפיה תנייה בחוזה אחיד המתנה על מקום השיפוט מהוה תנייה מקפחת (סעיף 10 להחלטה), וחזקה זו יפה למקרה שלפנינו, כאשר תניית השיפוט המוסדרת בסעיף 22.9 להסכם השכירות דנן מגבילה את מקום ההיתדיינות של הצדדים בבית המשפט בתל אביב-יפו.

...

מקובלת עליי הטענה, כי הקמת וניהול המתחם כמרכז מסחרי בכפר תבור, הימצאות משרדי ניהול בתוך המתחם, מקום החתימה על ההסכם ואופן חתימתו ומקום הימצאות הנכס, שכולם באזור השיפוט של מחוז הצפון, מבלי שמתקיימת כל הצדקה לתניית שיפוט מקומית בתל-אביב יפו, שעה שאין למשרדיהם של המבקשים ומקום מגוריו של המנכ"ל מטעמם זיקה לבית המשפט בתל-אביב, אלא לירושלים, יש בכל אלה כדי להוביל מסקנה, שבנסיבות העניין בחירת מחוז השיפוט בתל אביב אינה אלא לצרכי הרתעה מפני הגשת תביעה, ולא שוכנעתי כי המבקשים, שעליהם הנטל להוכיח בקשתם להעברת מקום הדיון, הראו שישנם שיקולים לטובת העברת הדיון לבית המשפט בתל-אביב.

היענות לבקשה והעברת הדיון כפי המבוקש לבית המשפט בתל-אביב, שאין לו כאמור זיקה לסכסוך דנן ולבעלי הדין, מחזקות בנסיבות העניין את המסקנה כי מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד, ולא שוכנעתי כי המבקשים השכילו להראות כי אין בתניית השיפוט כדי להרתיע את המשיב מעמידה על זכויותיו המשפטיות.

לטעמי, אין מדובר במרחק נסיעה קצר באופן יחסי או מקובל, ויפים הדברים שנאמרו בסוגיה זו בת"א (ת"א) 714188/07 מירס תקשורת בע"מ נ' שמטל בינוי פרויקטים בע"מ (14.10.07): "במקרים שבהם המרחק האמור גדול יחסית למדינת ישראל ולתרבות ה- commuting הנהוגה בה, כגון זה שבין חיפה, באר שבע או נצרת לבין תל-אביב ההנחה תהיה כי יש לדחות טענה לסתירתה של חזקת הקיפוח הכרוכה בתניית השיפוט הנדונה, כדי שלא לרוקן מתוכן את תכליתה החקיקתית של חזקת הקיפוח, וזאת גם לגבי תביעות בסכומים גדולים ולגבי עוסקים; ואין צורך לומר לגבי תביעות בסכומים בינונים או קטנים ולגבי צרכנים". לשיטה אחרונה - לצורך הדיון בתביעה דנן, אני קובעת כי תניית השיפוט שבהסכם השכירות היא תנאי מקפח בחוזה אחיד וכי חזקת הקיפוח לא נסתרה על ידי המבקשים.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"ט 55813-09-20 אשטרום תעשיות בע"מ נ' י.ר. איכות הנדסה בע"מ ואח' מספר בקשה: 7 לפני כבוד השופט נמרוד אשכול המבקשות/ התובעות: 1.אשטרום תעשיות בע"מ 2. בי.ג'י טכנולוגיות בע"מ שתיהן על ידי ב"כ עוה"ד אור כהן ו/או אח'. המשיבים/ הנתבעים: 1. יניב גבאי 2. י.ר. איכות הנדסה בע"מ שניהם ע"י ב"כ עוה"ד שחק אפריאט ו/או אח'. החלטה

באשר לסמכות המקומית מפנות המבקשות לסעיף יד5 להסכם שבין המשיבים לבין חברת בי.ג'י שם נקבע כי קיימת תניית שיפוט ייחודית בכל הנוגע להסכם, לבית המשפט המוסמך בתל אביב-יפו.

...

מכאן, הוגשה הבקשה מושא החלטתי דנא.

השאלות הטעונות הכרעה הן כדלקמן: האם לבית המשפט סמכות לידון בתביעה (בהנתן תניית השיפוט בהסכם בין הצדדים – סמכות מקומית לבתי המשפט במחוז תל אביב)? האם הנתבעים חבים כלפי התובעים בתשלום, מכוח ההסכם בין הצדדים? האם הנתבעים חבים כלפי התובעים בתשלום בגין נזקים לא ממוניים, קרי, עגמת הנפש שנגרמה לתובעים כתוצאה מאי תשלום התמורה המוסכמת לידיהם? אם כן, האם החבות חלה על שני הנתבעים כאחד, או על מי מביניהם? אדון בשאלות כסדרן.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מורה על קבלתה המלאה של התביעה כלפי הנתבעת 1, ועל דחיית התביעה כלפי הנתבע 2.

חבות מכוח ההסכם בין הצדדים הגם שפסק הדין בוטל, ולמרות שבנימוקים לביטול פסק הדין נעתר בית המשפט לבקשה על יסוד הטעם, שמדובר בצדדים שאינם מיוצגים, אין להתייחס לדברים שנאמרו מפי הנתבע 2, כנציגה של הנתבעת 1 – כאילו לא נאמרו.

התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.

המבקשת עוד טענה כי שיש להעביר את התביעה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו לאור הסמכות הייחודית והבלעדית שנתונה לו בעקבות תניית שיפוט המופיעה בסעיף 37 בהסכם המסגרת עליו חתומים הצדדים ואשר חל על כל סיכסוך הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת הסכם זה. המבקשת עוד טענה כי במסגרת ההסכם מסרה המבקשת שיקים סולו או צדדי ג' לחייבת מס' 1 וזו שילמה תמורתם בנכוי עמלות.

...

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, או שמא יש להיעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב-יפו על סעיף 37 להסכם המסגרת אשר מכוחו הוגש שטר החוב שנחתם בין הצדדים לביצוע, ולפיו: "לבית המשפט בעיר תל אביב בלבד תהא הסמכות לדון בכל סכסוך שיתגלע בין הצדדים, לרבות במקרה של אכיפת הסכם זה והסעדים המוקנים למשיבה. ערכאת הביצוע תהא לשת ההוצאה לפועל בתל אביב בלבד". כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

ככל והמשיבים לא טענו טענות נוספות רלוונטיות, הרי שאין מנוס מלדחות את טענתם אודות תחולת תניית השיפוט עליו ולקבל את טענת המבקשת.

לסיכום: לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, או שמא יש להעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לידון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב-יפו על סעיף 8 לשטר החוב אשר הוגש לבצוע ועליו חתום המשיב, ולפיו (להלן: "תניית השיפוט"): "מקום השיפוט הבלעדי על פי שטר זה יהא בבית המשפט במחוז תל אביב בלבד". כידוע ההלכה היא כי בנגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

כללי הסמכות המקומית מוסדרים היום בתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), אשר קובעת מספר חלופות להקניית סמכות מקומית לבית המשפט בזו הלשון: " 7.(א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם. " מלשון התקנה ניתן להסיק כי במידה וקיימת תניית שיפוט עליה הסכימו הצדדים, תוגש התובענה לאותו בית משפט עליו הוסכם.

...

משכך, המשיב טען כי אין להיעתר לבקשה להעברת הדיון מאחר שמקום מגוריו הינו בעיר עכו ובמקביל לא הוכח כי חתם על שטר החוב נשוא התיק.

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, או שמא יש להיעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב-יפו על סעיף 8 לשטר החוב אשר הוגש לביצוע ועליו חתום המשיב, ולפיו (להלן: "תניית השיפוט"): "מקום השיפוט הבלעדי על פי שטר זה יהא בבית המשפט במחוז תל אביב בלבד". כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לסיכום: לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.