תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף גב בסביבת העבודה

התובע טען כי לצורך ביצוע עבודתו הוא יושב שעות ארוכות בתא מפעיל המנוף כשראשו מורכן מטה וגבו מכופף, זרועותיו פשוטות לצדדים לצורך אחיזה והפעלה של ידיות ההיגוי והוא מבצע תנועות חוזרות ונישנות של הזרועות והכתפיים – כל זאת כשתא המפעיל רוטט.

בעת ביצוע התנועות והחוזרות והנישנות במנח לא טבעי של פלג הגוף העליון והזרועות התובע מצוי בסביבת עבודה בה מורגש רטט המשפיע על כל גופו.

...

הנתבע טען שיש לדחות את התביעה בשלב זה. נקדים ונציין כי לאחר שצפינו בסרטון המתאר את עבודת התובע ושמענו את עדותו, ולאחר שעיינו בקביעות העובדתיות שניתנו בהליך הנוסף, מצאנו לקבוע שהוכחה בפנינו תשתית עובדתית לכאורית לקיומה של פגיעה על דרך המיקרוטראומה.

לטענת התובעת – "בשל גובה קומתה של התובעת, כמו גם בשל תנאי עבודתה בקופת הכרטיסים ברכבת (מקום קטן, בלתי מונגש ובעל סביבת עבודה ארגונומית לא מתאימה, כמו גם דלפק גבוה) נדרשה ונדרשת התובעת למאמץ גופני פיזי רב (בעיקר, בצואר, כתפיים ידיים וגב) וזאת לאורך שעות עבודה רבות (6 ימים בשבוע, בין 12-8 שעות עבודה ביום) ובמשך כל השנים בהן היא עובדת ברכבת" (סעיף 2 לכתב התביעה).

התובעת לא הוכיחה תנועות חוזרות ונישנות של הצואר בעבודתה.

. נראה לך כרגע לא מאמץ, אבל כשיש לך 1,000 איש ביום, 1,000 איש ביום, 1,000 כרטיסים שאתה מוציא אז שאתה עושה את התנועות האלה במהירות של מאית שנייה באמת שבן-אדם יספיק את הרכבת אז אתה אתה מרגיש את ההתכופפות, שאתה נע בין דבר כזה לדבר כזה אז אתה מרגיש את השחיקה פה בצלעות ואת העומס על הצואר והגב והרגליים באויר, אין משהו להניח את הרגליים כל העומס על הגב, אין איפה להניח את הרגליים, בגובה כזה, הרגליים בגובה כזה.

...

הכרעה לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת למחלתה.

ראשית, עיון בתצהירו של התובע מעלה כי הוא הצהיר: "יובהר כי בכל מקומות העבודה בהן עבדתי, המכונות איתן נידרשתי לעבוד היו דומות ואף זהות ואין ביניהם כל הבדל מהותי. 8. נוכח כך שמרבית התשתית הטכנית של המכונות מצוי בחלקן התחתון, כ-80 ס"מ מהריצפה, נידרשתי לעבוד חלק ניכר מיום עבודתי ברכינה על הברכים ובגב כפוף, תוך תנועות חוזרות ונישנות של יישור וכיפוף הגב". עם זאת, התובע לא מציין את מספר הפעמים שהוא מבצע כל תנועה, אלא רק מציין כי הוא עושה זאת כ"5-6 מיום עבודתי" (כך זה מנוסח בסעיף 9 לתצהירו).

...

כמו כן, משהעיד התובע כי חלק ניכר מהיום עמד בתנוחה סטטית הרי שבהתאם לפסיקה אין מקום להרחיב את תורת המיקרוטראומה גם לעניין תנוחה, כפי שנפסק בעבר על ידי בית דין זה (ר' עב"ל 63/03 יעל עמנואל אדרי – המוסד לביטוח לאומי (23.8.05); עב"ל 9683-12-11 איאד בארוד – המוסד לביטוח לאומי (16.9.13)) בעניין זה נשוב ונדגיש, כי פריצת גדר בנושא תורת המיקרוטראומה צריכה להיעשות על ידי המחוקק, כפי שנקבע בעניין קורין גל אור (עב"ל 38875-09-10 קורין גל אור - המוסד לביטוח לאומי (24.1.13)): "פריצה שכזאת של גדרי המיקרוטראומה כפי שנפסקו על ידינו, תיתכן אך ורק בהתערבות המחוקק שייתן שימת לבו גם להיבט הביטוחי לרבות תשלום דמי הביטוח שהם מקור המימון לפגיעות בעבודה ולגמלאות המשתלמות לגביהן." בעניינו לא מצאנו כי יש מקום להרחיב את גדרי תורת המיקרוטראומה.

משכך לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק, במסגרת עבודת התובע.

משכך התביעה לליקוי בגב נדחית.

פעולות אלו אלצו את התובע לפעולות של כיפוף ויישור הגב, הבירכיים והידיים תוך מאמץ פיזי רב בתנועות חוזרות ונישנות פעמים רבות במשך מרבית יום העבודה.

הניילון היה מתבצע כל אימתי שהיה משטח גמור בסביבת העבודה.

לפיכך, משניתנה הלכה למעשה הסכמה לכך שקיימת תשתית עובדתית למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין ליקוי התובע בכתפיו לבין תנאי עבודתו, נידרש לבחון – האם התשתית העובדתית מספקת על מנת שהמומחה יבחן אף את הקשר הסיבתי בין ליקויו של התובע בידיו, בכפות ידיו ובגבו? דיון והכרעה תשתית נורמאטיבית הילכת המיקרו טראומה כפגיעה בעבודה מבוססת על "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". כן נפסק כי לשם הכרה בפגיעה כמיקרו טראומה נידרש להוכיח שלושה יסודות: "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני." (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח (פורסם בנבו, 22.12.2014)).

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובהתאם להלכה הפסוקה, מצאתי כי יש למנות מומחה לקביעת הקשר הסיבתי בין כלל הליקויים הנטענים (בכתפיים, בגב ובידיו של התובע) לבין תנאי עבודתו כעובד סיוע, בשנים 1997 – 2005.

מקובלת עלי אף טענתו שיש להוסיף לכך כ-10 דקות של פעולה מעל גובה הכתפיים, של לקיחת השקים ממרום הערימה.

יחד עם זאת, נקבע שיש מקום להציג למומחה הרפואי שאלות בנוגע לפגימה הצוארית שכן התובע הוכיח שביצע עבודה מאומצת ואינטנסיבית תוך ביצוע תנועות חוזרות ונישנות הפועלות על פלג הגוף העליון, לרבות מתיחה של הגב כולו ושל הזרועות, כמו גם בהיתחשב בכך שעמוד השידרה המותני והצווארי הם איברים סמוכים וקיימת אפשרות לכאורית סבירה שתנועות הגב ופלג הגוף העליון כולו השפיעו על הנזק הצוארי.

עיינתי בסירטון הדמיה של אופי עבודתו – על פי סירטון זה בעבודתו נידרש להרים חבילות של קרטונים ולחלקם למשטחי עבודה המפוזרים בסביבת עבודתו, במהלך ביצוע הפעולה נידרש להליכה קצרה מאיזור המערום המרכזי של חבילות הקרטון, מבצע כיפופי גב מרובים לצורך הנחת הקרטון על המשטח המתאים, טווח תנועתיות הגב משתנה על פי גובה המערום אליו מתווספות חבילות הקרטון.

אופי עבודה זה על ציר זמן ארוך ואשר הצריך הרמת משקל באופן מחזורי עם תנועות חוזרות של הגב התחתון כולל כיפוף ויישור הגב באופן מחזורי וצורך בבצוע שנוע באמצעות עגלה עמוסה במשטחים עם קרטונים יכול להוות גורם בתחלואה בגב תחתון.

לא ניתן גם לומר שהמומחה שולל מכל וכל אפשרות שתנועות חוזרות ונישנות של עמוד השידרה הצוארי יגרמו לפגיעה על דרך המקרוטראומה.

...

לא מצאנו שהמומחה בדעה השוללת מכל וכל אפשרות שתנועות חוזרות ונשנות של הצוואר יביאו לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

בניגוד לנטען, לא מצאנו שהחלטות המומחה אינן מנומקות דין.

סוף דבר – הבקשה נדחית.