תנאי מתלה וביטול חוזה דין חוזה או ביטול חוקי

הנתבע לא עמד בנטל ולא הוכיח קיומם של תנאים מתלים לעסקה או כי עמדה לו זכות לבטל אותה, ולפיכך יש לקבל את התביעה ולחייב אותו לשלם את מלוא הסכום הנקוב בשיקים שמשך לפקודת התובע.

ובעמוד 27 לפרוטוקול כשנשאל על מנגנון ההשבה לא הצליח להסביר מנגנון השבה ברור שכן שיק אחד כבר נימסר ונפרע: "ש. אף אחד חוץ ממך לא יודע מה היה בהסכמות האלה, בתנאים של החוזה, תספר לי אתה אם היית מבטל את ההסכם ב- 14.12, האם היית זכאי לבטל 4 שיקים או 3 שיקים והאם היית צריך להחזיר רק 3/4 מהסחורה הארוזה, אני לא יודע, כי אתה טענת שהיתה פה עסקה עם תנאים בעל פה עם כל מיני אפשרויות ואני לא מבין מה העסקה, אין אותה בכתב

המלומדים גבריאלה שלו ויהודה אדר מדגישים בספרם דיני חוזים – התרופות: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (2009), בעמ' 544, כי הודעה של צד לחוזה על ביטולו שלא בהתאם לאחת העילות המוכרות בדין או מכוח תנייה חוזית מפורשת המתירה זאת, הנה בגדר הפרת חוזה בידי אותו צד: "בהעדר עילה חוקית לביטול – בחוזה או בדין – צד המתנער מחוזה תקף ומודיע לרעהו על 'ביטולו' אינו אלא מפר של אותו חוזה. זאת, אפילו פעל 'המבטל' בתם לב ומתוך אמונה שהביטול נעשה כדין. 'ביטול' בלתי חוקי מעין זה – ככל הפרה אחרת של חוזה – אין בכוחו כדי לגרוע כהוא זה מתוקף החוזה ומכוחו המחייב". בעיניינו הצדדים לא חתמו על חוזה ולא עלה בידי הנתבע להוכיח קיומה של תנייה חוזית אשר מכוחה הוא יכול היה לבטל את העסקה עם התובע.

...

ת.אני מחליט על עסקה מותנית .

אשר על כן, על יסוד כל האמור לעיל, כאשר הוכח כי השיקים נמסרו לתובע כדין, וכאשר הנתבע לא הצליח להוכיח אף טענות מטענות ההגנה, אני מקבלת את התביעה השטרית במלואה.

סוף דבר אני מקבלת את שתי התביעות.

עילה חוקית לביטול ההסכם יכולה להיות הוראה חוזית או הוראת דין.

לעניין זה ראו שלו ואדר, עמ' 543-544, ה.ש. 10: "יכול צד לחוזה לבטל אותו באורח חד צדדי, בהסתמכו על הוראות שבחוזה או על דין מרשה (דיספוזיטיבי) המזכה אותו לעשות כן. זוהי למעשה 'אופציה' שמעניק החוזה או הדין לצד לחוזה (או לשני הצדדים לו) להשתחרר ממנו על פי רצונו. זאת, בלא שהביטול יהיה תלוי בהכרח בארוע חצוני מוגדר – כגון הפרת החוזה על-ידי הצד שכנגד, קיום פגם בכריתת החוזה, אי התקיימותו של תנאי מתלה או התקיימותו של תנאי מפסיק. ביטול מעין זה, אף שהוא חד צדדי, משקף את הסכמת הצדדים – האקטואלית או המיוחסת על-ידי הדין. לפיכך, ניתן לראות גם בו משום ביטול מוסכם של החוזה." לכלל זה חריגים.

...

בהקשר זה יוזכר כי סעיף 6 לחוק החברות פורש תחולתו על מקרים חריגים בלבד בהם מצא בית המשפט כי נכון וצודק להורות על הרמת מסך ההתאגדות.

אשר על כן, התביעה למתן סעד של הרמת מסך – נדחית.

ד - סוף דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה בלבד.

משניתנה החלטת ביהמ"ש המחוזי פנתה התובעת ופתחה בהליך זה, שמא כאן תצליח לזרות חול בעיני ביהמ"ש. בס' 3.1 של נספח 4 להסכם נקבע תנאי מתלה בכתב יד, לפיו "היה ולא יינתן היתר תמ"א 38 ולא יבוצע הפרויקט ישולם סך של 120 ₪ למטר בצרוף מע"מ בגין תיקון הגג, לא יאוחר מיום 30 יום מהדרישה לתשלום". התובעת היא שהביאה לקיום התנאי המתלה, ביטול הסכם התמ"א, ומשכך היא אינה זכאית לקבל את הסעד הנטען בהתאם לס' 28 לחוק החוזים.

העובדה שחוזה בוטל או אף בטל, אין בה די כדי לגרום בהכרח לכך כי לצד לחוזה לא קמה זכות כלשהיא בעקבות ביטולו או בטלותו או מעשים או מחדלים שהצדדים ביצעו שעה שסברו כי הם מצויים בביצועו של ההסכם או בבצוע פעולות לקראת כריתת הסכם.

...

בפסק הבוררות קבע הבורר בין היתר: "אני נעתר לתביעה ומצהיר על בטלות החוזה ועל בטלות ייפויי הכוח שנתנו התובעים לעו"ד נרדי, וכל פעולה אותה עשה עו"ד נרדי בשם התובעים על פי ייפויי הכוח. אני ער לכך שהסעד שניתן לתובעים פוגע באלו מבעלי הדירות שלא היו צד לבוררות, אולם נראה לי שמאחר וכל בעלי הדירות בבניין היו צד לדיון בבית המשפט, והיו מודעים להסכם להעביר את ההכרעה לבוררות, ולא התנגדו, אף לא ביקשו להיות צד בהליך הבוררות, אין מניעה ליתן את הסעד המבוקש". ביום 6.12.2016 ניתן בהסכמת הצדדים תוקף של פסק דין לפסק הבורר ע"י ביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

שלישית, אינני מקבלת את טענתה של כסלו כי היא לא הייתה במצוקה כספית שאחרת לא הייתה מוסרת שיקים לתשלומים של 300 ₪ בכל חודש לתובעת בגין ההלוואה, אלא לא הייתה לוקחת מהתובעת הלוואה, ואם הייתה מלווה סכום כלשהו, הייתה מחזירה אותו לתובעת במועד מסוים בעתיד ולא בתשלומים.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ברכיב זה ומחייבת את הנתבעת 13 בלבד לשלם לתובעת, בנוסף לכל סכום שהיא חויבה בו עפ"י פסק דין זה, סך של 4,710 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

סוף דבר הנתבעים ישלמו את הסכומים שפסקתי לעיל, וכן ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין נגדם.

לאחר שעיינתי בהוראות ההסכם ושמעתי את עדויות הצדדים מצאתי לדחות את טענת האיש ולפיה הוראות ההסכם או הסכמות הצדדים כוללות תנאי מתלה, וזאת משלושה טעמים עקריים; הראשון- לא מצאתי לקבל את עדותו בהיותה רצופת סתירות מהותיות וגירסאות עובדתיות סותרות כפי שיפורט, תוך שאף אחת מהן אינה מגובה בראשית ראייה.

קיום הוראות ההסכם: כזכור האיש סבור שדין ההסכם להתבטל בהעדר קיומו של התנאי המתלה.

...

תביעת האישה לאכיפת ההסכם; נוכח הכרעתי ולפיה תביעת האיש לביטול ההסכם נדחית וקביעתי כי ההסכם שריר וקיים על מלוא הוראותיו, דין תביעת האישה להתקבל; מטענות הצדדים עולה שהאיש עזב את דירת המגורים ועל כן מתייתר הצורך במתן סעד לעניין זה. ככל והאיש טרם נטל את כל חפציו האישיים עליו לעשות כן תוך 10 ימים מיום קבלת פס"ד שאם לא כן יחשב כמי שוויתר עליהם והאישה תוכל לעשות בהם כרצונה, תוך שלא תקום לו כל טענה כנגדה.

סוף דבר; תביעת האישה מתקבלת במלואה, וכמפורט בסעיפים 59-60 לעיל.

תביעת האיש נדחית במלואה.

הערייה הגישה מנגד, לצד כתב הגנה (בתיק 49179), גם תביעה עצמאית בתיק 15254 (להלן: "תביעת הערייה") במסגרתה עתרה להצהיר על בטלות ההסכם או להורות על ביטולו ועל ביטול פסק הדין שאישר אותו ונתן לו תוקף.

משכך, דין ההסכם בטלות, או לכל הפחות להית מבוטל.

מדובר בתנאי מתלה שבלעדיו, החוזה כלל לא ניכנס לתוקף.

אי קיום דרישת הצורה המהותית – החוזה בלתי חוקי ובטל אי-קיום דרישת הצורה המהותית הקבועה בסעיף 203 בהתאם לפרשנות לעיל משמעה סיווג החוזה כחוזה בלתי חוקי.

...

בנסיבות העניין, הולמים הדברים שנאמרו על ידי כבוד השופטת נתניהו בע"א 65/85 עיריית נתניה נ' נצ"ב נתניה בע"מ, פ"ד מ(3) 29, 69 (1986), אשר צוטטו גם בפסק הדין בעניין בית הרכב לעיל: "[הדרישות] באו דווקא כדי למנוע הסתבכויות מעין זו שהתהוותה כאן, שעירייה, אף זו המאמינה לתומה כי פועלת היא לטובת תושביה, תיכנס להרפתקה בלתי אחראית, שהתבררה, כביטויו של חברי, כ'חזון תעתועים', כשבסופו של דבר על משלם המסים לשאת בתוצאותיו. חלילה לו לבית המשפט לתת יד לקיומו של חוזה, שנעשה תוך תרגיל של הערמה על הוראותיה אלה של הפקודה." (ההדגשות לא במקור) לנ"ל יש להוסיף, כי על אף הוראת סעיף 6 להסכם, לא נתקבל אישור ספציפי ומפורש של עורך הדין של העירייה להסכם.

על כן, לאחר שהוריתי על בטלות ההסכם, אני מורה גם על ביטול פסק הדין בתיק הקודם.

נוכח ביטול ההסכם ואי מתן סעד של אכיפה או השבה, נשמטה עילת התביעה בתיק 49179-05-20, ולכן היא נדחית.