תנאי הארכת מועד להגשת ערעור שכנגד

זאת, בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין, הקובעת כי אם "נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר ... יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים". ההלכה ביחס לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בדונו בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, שהתגבשה טרם תחיקתן של תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018, רלוואנטית גם כיום, מאחר שאין שינוי בדרישה לקיומו של "טעם מיוחד". נקודת המוצא בבקשה להארכת מועד, כפי שהתגבשה בפסיקה, ומובאת בהחלטת בית המשפט העליון בבש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06) הנה כי: "מחד גיסא, הכלל הנו כי על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עיקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים...מאידך גיסא, קיימות נסיבות חריגות בהן מוצדק לאפשר את הגשת ההליך באיחור, באופן המונע תוצאה שרירותית ונוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין. בהתאם לכך, מאפשרת תקנה 528 הארכת מועד להגשת הליך באיחור, בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". באשר לטעמים המיוחדים, קובע בית המשפט העליון, בעיניין נשר כי: "אין חולק כי במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס בית-המשפט משקל למידת האיחור בהגשת ההליך. ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד... טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד." ראו גם: רע"א 10035/06 גאון נ' שחר (10.5.07); רע"א 2184/12 מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינארית בע"מ (29.8.12); ע"א 6842/00 ידידה נ' קסט פ"ד נה(2) 904 (2001)).

נראה, איפוא, כי בעת בחינת שאלת התקיימותם של "טעמים מיוחדים" כתנאי להארכת מועד להגשת ערעור יש ליתן ביטוי משמעותי לעקרונות היסוד של התקנות בעת פרשנות ויישום הפסיקה הקודמת בנושא (ראו גם עמדת כב' השופט א' באומגרט בע"א 59133-02-21 (מחוזי – חיפה) חן נ' אגד הסעים בע"מ, פיסקה 8 (14.4.2021) [פורסם בנבו])".

...

לפיכך, אני קובעת כי אין במצבו הרפואי של ב"כ המבקש, כדי להצדיק מתן ארכה להגשת הערעור.

על כן, משלא עלה בידי המבקש להוכיח טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור, וכי סיכויי הערעור טובים, אין מקום להיעתר לבקשה.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה.

טרם חתימה, נתייחס לשאלת הזיקה העניינית בין נושאי העירעור שכנגד לבין נושאי העירעור העקרי (שלא בהיבט של 'הליך תלוי ועומד' כטעם להארכת מועד) - לנוכח האמור בהחלטה זו ניתן לקבוע, שהסוגיות בעירעור שכנגד אשר מיתקיים לגביהן התנאי של 'הליך תלוי ועומד באותו עניין', מקיימות גם את הזיקה העניינית הנדרשת על פי דין בין העירעור שכנגד לבין העירעור העקרי (ראו: בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' שמעון אוזן, פ"ד מה (5) 695, ע"א 2124/00 עיזבון חיננזון ואח' – עיזבון טמיר, 30.10.2000).

בשים לב למשך האיחור בהגשת העירעור שכנגד, בהיעדר הצדקה של ממש לאיחור בהגשת העירעור שכנגד ולנוכח העובדה שהארכת המועד ניתנה על יסוד קיומו של הליך תלוי ועומד ועל יסוד סכויי העירעור שכנגד - ישלם המשיב למערערים בתוך 30 יום את הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,500 ש"ח. לאור האמור בסעיף 2 להחלטה זו, המערערים יגישו עד ליום 5.6.2023 כתב ערעור מתוקן, בו תושמט חברת קיי.פי הפקות בע"מ כמערערת ותרשם כמשיבה פורמלית.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשות ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד להתקבל, תוך חיוב המשיב בהוצאות אשר יבטאו את מחדלו בכל הנוגע למועד הגשת הערעור שכנגד, כמפורט מטה.

עם זאת שוכנעתי, שבנסיבות העניין, קיימת הצדקה להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד גם בהתייחס להפרשי ההצמדה והריבית בגין רכיב הנסיעות ורכיב ההפרשה לגמל.

בשים לב למשך האיחור בהגשת הערעור שכנגד, בהעדר הצדקה של ממש לאיחור בהגשת הערעור שכנגד ולנוכח העובדה שהארכת המועד ניתנה על יסוד קיומו של הליך תלוי ועומד ועל יסוד סיכויי הערעור שכנגד - ישלם המשיב למערערים בתוך 30 יום את הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,500 ש"ח. לאור האמור בסעיף 2 להחלטה זו, המערערים יגישו עד ליום 5.6.2023 כתב ערעור מתוקן, בו תושמט חברת קיי.פי הפקות בע"מ כמערערת ותרשם כמשיבה פורמאלית.

האם יש מקום להחיל על המשיבה את 'כלל הידיעה'? בפסיקה נקבע, שיש להעדיף את 'כלל ההמצאה' על פני 'כלל הידיעה', וזאת בתנאי ש'כלל ההמצאה' אינו משמש מנוף להיתנהגות חסרת תום לב, בלתי מוצדקת או בלתי מידתית של הצד שכנגד, או לשימוש בלתי סביר בהליכי בית משפט (ראו: ע"ר (ארצי) 38199-05-11 נתן קרמר – שרה אורן, 29.8.2011; ע"ר 54130-06-16 מחמד אדם מהדי מוחמד – שמש חי אחזקות בע"מ, 20.2.2017).

ראשית,  הלכה פסוקה היא, כי הגשת בקשה להארכת מועד במסגרת המועדים הקבועים בדין להגשת הליך ערעורי או הודעה לצד שכנגד על כוונה להגיש ערעור שניתנה בתוך המועד, מצביעה על שקידתו של המבקש בהגשת ההליך הערעורי ושוללת את צפייתו של הצד שכנגד לסופיות ההליכים.

...

הספק בעניין קיומה של ידיעה ברורה וממשית של המשיבה אודות פסק הדין עולה גם בשים לב לטענת ב"כ המשיבה, לפיה מועד משלוח הפקס הנטען חל "לפני שהיתה מיופת כח בתיק" (אף שלטעמנו היה מקום לצרף עותק מיפויי הכח לתמיכה בטענה זו).

מכל מקום, גם לו הייתי יוצאת מנקודת הנחה לפיה הוכחה ידיעה ברורה וממשית של המשיבה בהתייחס לערעור העיקרי ותוכנו ביום 21.2.2023 או ביום 6.3.2023, שוכנעתי שבנסיבות העניין אין די בכך, ולא מתקיימת הצדקה מספקת להחלת 'כלל הידיעה' על המשיבה.

הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד בנסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה, שמתקיימים טעמים אשר משקלם המצטבר מצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד.

בפסיקה נקבע, שיש להעדיף את 'כלל ההמצאה' על פני 'כלל הידיעה', וזאת בתנאי ש'כלל ההמצאה' אינו משמש מנוף להיתנהגות חסרת תום לב, בלתי מוצדקת או בלתי מידתית של הצד שכנגד, או לשימוש בלתי סביר בהליכי בית משפט (ראו: ע"ר (ארצי) 38199-05-11 נתן קרמר – שרה אורן, 29.8.2011; ע"ר 54130-06-16 מחמד אדם מהדי מוחמד – שמש חי אחזקות בע"מ, 20.2.2017).

הבקשה החלופית להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד - לטענת המשיב, העירעור העקרי הומצא לו רק ביום 23.7.2023, במשלוח למשרד בא כוחו.

...

בהתאם, יש לדחות את הבקשה למחיקתו על הסף.

לנוכח האמור, יש לקבל את הערעור שכנגד לרישום.

כללם של דברים - הבקשה למחיקה על הסף של ערעור המערערת נדחית, והערעור שכנגד שהוגש ביום 18.9.2023 מתקבל לרישום.

במקרה שלפני, טענת המשיב אודות טעות בהגשת ערעור שכנגד חלף הגשת ערעור עצמאי, אשר נבעה מכך ש"מידת הזיקה הדרושה בין ערעור לבין ערעור שכנגד לא הוגדרה באופן ברור בחוק" – אינה עולה בנסיבות העניין כדי 'טעם מיוחד' להארכת מועד.

בעירעור העקרי, משיגה המערערת, בין היתר, על קביעות אלה של בית הדין האיזורי בפסק הדין: כי סוכם בין הצדדים על שכר בסיס שעתי בסך של 35 ש"ח נטו; כי זו התמורה היחידה שקבל המשיב; כי תלושי השכר שהונפקו על ידי המערערת הם 'פקטביים' (אינם משקפים את תנאי עבודתו של המשיב).

...

כפי שנראה להלן, מצאנו שמתקיימת זיקה בין הערעורים 'במובן הצר' כנדרש בפסיקה, בהיבט של 'הליך תלוי ועומד' כטעם להארכת מועד להגשת ערעור (כפי שיפורט להלן במסגרת הדיון בבקשתו החלופית של המשיב להגשת ערעור עצמאי).

בית הדין האזורי קבע, כי חישובי המשיב בהתייחס לזכאות ברכיב השעות הנוספות "הובהרו רק בסיכומיו", ולכן "לא מצאנו לפסוק סכום כלשהו בגין רכיב זה". אשר לנימוק הראשון המובא בפסק הדין האזורי - עיון בתחשיב שהובא במסגרת סיכומי המשיב (התובע) בהליך לפני בית הדין האזורי מעלה לכאורה, כי בוצעה במסגרתו הפחתה של שכר עבודה בסך 35 ש"ח נטו לשעה (100%), בגין כל שעות העבודה.

בהעדר הצדקה של ממש לאיחור בהגשת הערעור מטעם המשיב ולנוכח מהות הטעמים העומדים ביסוד קבלת הבקשה החלופית להארכת מועד להגשת ערעור עצמאי, ישלם המשיב למערערת תוך 30 ימים הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח. ניתנה היום, ה' אדר א' תשפ"ד (14 פברואר 2024) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.