תמיכה כספית ממשרד התרבות והספורט לפרויקטים

המועצה להסדר הימורים בספורט הקציבה סכום לפרויקט לאומי לקידום ספורט נשים, ונקבעו אמות מידה שלפיהן יחולקו הקצבות המועצה להסדר ההימורים לקידום ספורט נשים ולאיגודי ספורט והתאחדויות ספורט.

במסגרת הצעת התקציב של משרד הספורט לשנת 2019 נקבע, כי: "כחלק מהשאיפה בדבר ייצוג הולם של נשים בספורט, קיימת העדפה מגדרית במספר מבחני תמיכה של המשרד כדלקמן: 1. מקדם של 1.5 עבור כל פעולה של ספורטאית ..." (ניתוח מיגדרי של הצעת התקציב לשנת 2019 של משרד הספורט (הצעת תקציב לשנת הכספים 2019 ודברי הסבר מוגשים לכנסת העשרים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, התרבות והספורט, פברואר 2018, בעמ' 48 - נספח יט לעתירה)).

...

סבורני, כי העותרת לא הוכיחה, כי היא מחויבת בחיובים כספיים מוגזמים בגין השימוש במתקני ספורט, לעומת הסכמי שימוש שיש לעירייה עם קבוצות אחרות.

סבורני, כי לא הוכחה אפליה על רקע מגדרי בהקשר זה של תחזוקת מגרשי המשחקים, ואם מצבם אינו משביע רצון, הרי שמצב זה רלוונטי הן לגבי קבוצות הגברים והן לגבי קבוצות הנשים.

העתירה מתקבלת אפוא באופן חלקי, ועל העירייה לשנות את התבחינים בהתאם לאמור בסעיף 12 לפסק הדין.

וכך זה הולך: "החלק הארי מתקציב הפרויקט ממומן ממשרד התרבות והספורט, וחלקו מהטוטו, שתומך בקידום הספורט העממי ותכנית השיווק. המשרד ביקש ממשרד הפירסום והיח"צ שעובדים עמו בשגרה רעיונות לשיווק הפרויקט. ההצעה שנמצאה הטובה ביותר הייתה ההצעה של הטוטו, באמצעות משרד הפירסום רמי יהושע – ולכן הקמפיין נעשה על ידי ספק זה.". אני רואה שלמדו היטב את שעורי הבית, וזו בדיוק אכן התגובה.

לטענת התובעת מדובר בייחוס זדון או כוונה פלילית, היינו, שהיא ידעה שמדובר במעשה לא-חוקי ולמרות זאת העבירה את המיליונים ליהושע במטרה להיטיב עם מקורבה; דבר מכל אלה לא הוכח על ידי הנתבעים; לא הובאו עדויות ישירות לגבי אמירה זו, גם לא הובא מיסמך המתעד המלצות משפטיות האוסרות על העברת כספים כאמור; הנתבעים לא ציינו בכתבות את דבר השתתפותה של היועצת המשפטית, גב' עופרה שרון, בשיחת הועידה, שאף הצדיקה את הבחירה במשרדו של יהושע, בהיות הטוטו שותף של משרד התרבות והספורט; הנתבעים לא הוכיחו כי התובעת היתעלמה מהמלצות משפטיות והעבירה כספים למקורבה.

...

הנה כי כן, עולה כי שאלת אמיתות הפרסומים הינה שאלה פרשנית, התלויה בפרשנות שיש לתת לביטויים מושא המחלוקת: האם ההתקשרות עם יהושע חייבה מכרז? התשובה תלויה בפרשנות שיש לתת למעמדו של יהושע – האם הוא מטעם הטוטו או שהוא גורם פרטי, והאם בכל אחת מאפשרויות אלה התקשרות המשרד עמו מחייבת מכרז; האם היה קשר בין התובעת לבין יהושע, ומה טיבו של קשר זה; האם ניתנו חוו"ד משפטיות בעד או נגד התקשרות זו. מטיעוני הצדדים עולה כי מדובר בשאלות מורכבות שיש להן פנים לכאן ולכאן, ובנסיבות המקרה, לא ראיתי שיש צורך להכריע בהן לנוכח המסקנה שאליה הגעתי, שלפיה, בכל מקרה, הפרסומים חסים בהגנת תום הלב של "העיתונאות האחראית". הגת תום הלב: העיתונאות האחראית, סעיף 15(2) לחוק בעניין דיין נקבע בערעור ובדיון הנוסף כי יש להכיר בהגנת העיתונאות האחראית מכוח סעיף 15(2) לחוק, בכפוף לסייגים שימנעו הגנה לעיתונאים לא אחראים.

בכל מקרה, סבורני כי לנוכח הדברים שצוינו לעיל בעניין תחולתן של הגנות לפי חוק איסור לשון הרע, בעיקר הגנת העיתונאות האחראית, הרי שלא מתקיים יסוד ההתרשלות על ידי הנתבעים.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ₪.

לאחר שקבל בתחילת דרכו תמיכות לפי "מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור בתחום קבוצות תאטרון, פרוייקטים הפקתיים, יוזמות לקידום התאטרון ומרכזי פרינג'", בשנת 2013 הוכר התאטרון כ"תאטרון רפרטוארי" על ידי משרד התרבות והספורט, משיב 2 בעתירה (להלן: המשרד), במסגרת מבחני התמיכה, וסווג כ"תאטרון קטן" במשתנה המקדם.

...

יתר המשיבים שצורפו לעתירה, תיאטרונים פעילים אחרים, טענו כי יש לדחות את העתירה, השאירו את ההכרעה בעתירה לשיקול דעת בית המשפט או שלא הביעו עמדה כלל.

זאת, למעט משיבים 14 ו-18 שביקשו להצטרף לעתירה כעותרים אף הם. המשיבים טענו בתגובתם המקדמית כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות במבחני התמיכה, אשר נקבעו ואושרו כדין, לאחר קיום חובת ההיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעתם בדיון לפנינו, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה.

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף נוכח החלטת משרד התרבות והספורט לבחון מחדש את מכלול הקריטריונים למבחני התמיכה בעקבות פניית התיאטרון, עוד קודם להגשת העתירה שלפנינו.

העתירה נדחית אפוא.

הכל כפי שהיא מחויבת על פי הנוהל והמבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור בתחום קבוצות תיאטרון, פרויקטים הפקתיים, יוזמות לקידום התיאטרון ומרכזי פרינג', בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובהתאם להוראות תכ"ם בדבר תמיכה בגופים אחרים, ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ועם המועצה הישראלית לתרבות ואמנות לפי סעיף 3(4) לחוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002 (להלן: "כספי התמיכה"), והכל כפי שיפורט להלן.

...

די בעיון בכותרת העתירה דלעיל כדי להיווכח בכך שהתקשתה העותרת להצביע על החלטה קונקרטית שניתנה בפרק הזמן הרלוונטי להגשת עתירה מנהלית (עד 45 ימים קודם הגשת העתירה), ולא בכדי אף נצרך חלק נרחב מהדיון כדי לברר את הכרונולוגיה הרלוונטית לפרשה, שתצביע, בסופו של דבר, על בעייתיות בהליך בה נקטה העותרת, וזאת עוד קודם שאגיע לליבת שיקול הדעת של המשיבים.

הנמקת בית המשפט העליון מיום 1.6.2021 הייתה שונה מזו בה נקטתי ואולם התוצאה, לפחות בעיקרה, נותרה דומה למדי, ובסופו של דבר חייב גם בית המשפט העליון את המשיבים לבחון את בקשת העותרת לקבלת תמיכה עבור שנת 2019: המשיבים חויבו לבחון את בקשת התמיכה, והדרך בה הלכו ומסקנתם, הם אלה שבמוקד עתירה זאת.

מקובלת עליי בנקודה זו עמדת המשיבים.

סוף דבר הכרה ב"קבוצת תאטרון" בהיבטים הנוגעים לתמיכת המשיבים היא הכרה רבת משמעות המחייבת עמידה בתבחינים ממשיים הנוגעים להיבטים רבים, מקצועיים ואחרים.

סוף דבר, העתירה נדחית.

עוד נאמר בפרסומים, כי בין נמען הכספים, יהושע, לבין השרה רגב, היתקיימו קשרים, עובר לבצוע ההיתקשרות בין משרדו של יהושע לבין משרד התרבות והספורט.

על רקע זה, לא מצאתי מקום לקבל את טענות המבקשים, שלפיהן "בית משפט קמא סטה באופן מהותי מהלכה מחייבת [...] שקבע בית משפט זה, לפיה בחינת ההגנות שבחוק תעשה תוך היתייחסות לפירסום 'כמכלול, מבלי לדקדק בכל פרט ופרט מהפרסום הפוגע'". ראשית, חרף ניסוח נחרץ זה, את טענתם האמורה לא עלה בידי המבקשים לתמוך בפסיקה שעסקה בהגנת העיתונאות האחראית, או בהגנת תום הלב בכלל, אלא רק בפסיקה שעסקה בהגנת אמת הפירסום.

· סמוך לשעה 19:00 באותו יום, השיבה דוברת המשיבה לשלושת השאלות הראשונות, בציינה, בין היתר, כי "משרד התרבות והספורט ביקש ממשרדי הפירסום והיח"צ שעובדים עמו בשגרה רעיונות לשיווק הפרויקט. ההצעה שנמצאה הטובה ביותר הייתה הצעתו של הטוטו, באמצעות משרד הפירסום רמי יהושע – ולכן הקמפיין נעשה ע"י ספק זה". · במהדורת החדשות של אותו ערב פורסמה השיחה המוקלטת, ונטען כי המשיבה, ולא הטוטו, בחרה להיתקשר עם יהושע, וכי יש לה הכרות מוקדמת עמו.

...

אין בידי לקבל את הטענה שהשאלות לא היו ברורות דיין משום שלא הובהר טיב ההיכרות המוקדמת שאליו הן מתייחסות.

עם זאת, לביצוע המהיר של התיקון עשויה להיות משמעות בבחינה כוללת של הגנת "עיתונאות אחראית". סוף דבר פסק דינו של בית המשפט המחוזי מצמצם לטעמי את הגנת "העיתונאות האחראית" אשר מצאה לה מקום משכן בסעיף 15(2) לחוק.

בהינתן המבחנים הנוגעים להתנהלות המפרסם ולפרסום עצמו, אני סבור כי עומדת למבקשים הגנה זו. אשר על כן, לו דעתי תישמע, הערעור יתקבל ובנסיבות העניין כל צד ישא בהוצאותיו.