תלונות בפני מומחה על כאבים בצוואר כתוצאה מהתאונה

עוד עולה מראיות הנתבעת כי בשנת 1994 עבר התובע תאונת דרכים והתלונן על כאבים בצואר ובגב; בשנת 1996 התובע נפל מסולם והתלונן ונחבל בישבן, בגב התחתון ובצואר [ר' עמ' 38-39 לפרו' עדות המומחים; ועמ' 26-28 למוצגי הנתבעת].

לפי חוות הדעת, התובע התלונן בפני המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה על כאבי צואר, כתפיים ושכמות, כאבים וזרמים בשתי הזרועות, כאבי גב תחתון וזרמים בירכיים, נטייה לשכחה והתפרצויות זעם.

בעדותו לפניי חוזר המומחה, בין היתר, על קביעתו בחוות הדעת לפיה לא ניתן לקבוע כי לתובע כאבים בעמוד השידרה התחתון כתוצאה מהתאונה בגלל שהכאבים הללו החלו כשלוש שנים לאחר התאונה, כשמקובל לייחס כאבי גב תחתון לתאונה אם הם מופיעים עד חודש או חודשיים לאחר תאונה [עמ' 10 לפרו' עדותו].

...

בנסיבות, בהיעדר קבלות בעין, אני קובע לתובע על דרך האומדן פיצוי גלובלי בסך 3,000 ₪ - בגין הוצאות רפואיות ונסיעות וניידות לעבר ולעתיד, נכון למועד מתן פסק הדין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: התביעה הנדונה מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובע סכום של 195,000 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע החזר שכר טרחת עורך דין בסך 29,660 ₪, וכן - החזר האגרה ששילם התובע בנדון בצירוף הפרשי הצמדה וריבית הדין והחזר הוצאות כמפורט בסעיף 34 לעיל.

התובעת התלוננה בפני המומחה על כאבים בכל הגוף וקושי בתיפקוד היומיומי ועל הגבלה בטווחי תנועה של כתף שמאל ובסיבוב הראש לשמאל, וטענה כי לא סבלה מכאבי גב או צואר טרם התאונה.

ב"כ הנתבעת הוסיף והקשה בעיניין ייחוס התסמינים ושיעור הנכות לספונדילוארתריטיס, והמומחית שבה והבהירה כי בהנתן אחוזי הנכות הנמוכים יחסית שקבעה, והניכוי בגין חפיפה עם כאבי הצואר העשויים אף הם להיות קשורים לדלקת, אין מקום להפחתה נוספת [פרו' שורות 21 – 25 בעמ' 16; שורות 9 – 10 בעמ' 19] וסיכמה נקודה זו: "אז ה-5% שנתתי אני חושבת שהם מייצגים את הסבל שלה כתוצאה מהפיברומיאלגיה יש כאלה שיגידו שזה נמוך מדי מן הסתם אבל, ... בסופו של דבר 5% זה מייצג את הסבל שלה" [פרו' שורות 24 – 25, 32 בעמ' 18].

...

לאחר שנקבע כי שיעור הנכות הרפואית והתפקודית של התובעת עומד על 8.5% נכות לצמיתות, אני קובעת בגין רכב הנזק הלא ממוני (בעיגול) סך של 15,500 ₪.

סוף דבר סכום הפיצוי הכולל שיש לפסוק לטובת התובעת הוא כמפורט להלן: הפסדי שכר בעבר כולל פנסיה 7,323 ₪ אובדן כושר השתכרות כולל פנסיה 75,000 ₪ עזרת הזולת עבר ועתיד 20,000 ₪ הוצאות רפואיות וניידות 55,000 ₪ נזק לא ממוני 15,500 ₪ __________________________________________________________ סה"כ 172,823 ₪ ניכוי דמי פגיעה 2,805 ₪ - __________________________________________________________ סה"כ לאחר ניכוי 170,018 ₪ סיכומו של דבר, דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 170,018 ₪, בתוספת שכר טרחת עורכי דין בשיעור 15.21% (כולל מע"מ) מהסכום שנפסק ואגרה, תוך 30 יום.

התובע התלונן בפני המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט על כאבים בצואר הקורנים לכתפיים ולשכמות, תחושת נימול בידיים וכאבים מתגברים אחרי נסיעות ארוכות ורכיבה על אופנוע (מתוך חוות הדעת- עמ' 2).

ביחס לתוצאות בדיקת הרנטגן וה- MRI מבהיר המומחה בחקירתו כי הממצאים תקינים ומתאימים לגילו של התובע, ויתרה מכך, ככל ותחול החמרה בשינויים הניוניים או אף פריצת דיסק – אין לייחס אותם לתאונה, אלא לתחלואה של הזמן.

...

לאחר שעיינתי שוב במסמכים ובכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את עדותו של התובע, מצאתי כי לא הוכחו במידה הנדרשת טענות התובע באשר לפגיעה שהותירה התאונה בתפקודו ו- "במהלך חייו התקין". לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי נכותו התפקודית של התובע זהה לנכותו הרפואית ועומדת על 2.5% - נכות מינורית המבטאת את הפגיעה הקלה ביותר שנגרמה לתובע כתוצאה מהתאונה בהתאם להתרשמותי מהתיעוד הרפואי ומהראיות שהוגשו כמפורט לעיל.

שקלתי אם בנסיבות אלו יש לדחות את בקשתו של התובע לפיצוי בגין הפסדי השתכרות עתידיים, שכן לכאורה משלא הוכח בסיס השתכרות לא יכול התובע להוכיח מהי הגריעה הפוטנציאלית משכרו.

לסיכום - הנתבעת תשלם לתובע סך של 42,500.

התובעת התלוננה בפני המומחה על כאבים בצואר ובגב התחתון, כאבים בגב תחתון קורנים לירך שמאל, איכות שינה ירודה, קושי בבצוע מאמצים ברגל שמאל ולעסוק בספורט טיפוס, נזקקת לתרופות כגון ארקוקסיה וכן קאנביס רפואי לשיכוך כאבים.

הנתבעת טוענת שהמומחה לא נתן משקל מספיק לעברה הרפואי של התובעת, לכך שהתובעת לא המשיכה להתלונן לאחר התאונה על כאבים בצואר ולתחלואיה של התובעת שאינם קשורים לתאונה.

התובעת נישאלה על הביקור לאחר התאונה אצל ד"ר מורגנשטיין, בתאריך 23/7/19, בו התלוננה על כאבים בירך והסבירה: "אז ד"ר מורגנשטרן אז כשדיברתי איתו, שיתפתי אותו בכל הפעילויות שאני עושה. בין היתר היה לי מנוי גם באימקה, מקום בירושלים שם אני מתאמנת בחדר כושר, אני שוחה. אמרתי לו שאני מטפסת, שאני רוקדת. והוא אמר שיכול להיות שזה חלק מהדברים גם קשורים לטיפוס. שיכול להיות שהפציעה שכאילו, שיכולה להיות איזה שהיא פציעה בגיד כתוצאה מהטיפוס. לזה את מתכוונת?" (שם עמ' 7, שורה 19 ואילך).

...

בהקשר זה, ניתן להפנות לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בו מצא בית המשפט להפחית משיעור הפיצוי של קטינה ולהעמידו על שיעור גלובלי של כ- 70% כאשר מדובר היה בנכות של 5%.

סוף דבר לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: הפסדי השתכרות בעבר בתוספת פנסיה - 10,000 ₪.

הנתבעים ישלמו לתובעת באמצעות הנתבעת 2 סך של 164,000 ₪ בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

התובע התלונן בפני המומחה על כאבים "קטסטרופאליים 24/7 בעמוד השידרה, המקרינים לגפה הימנית התחתונה בפזור קלסי של L5", לצד כאבי צואר וגפיים עליונות.

המומחה ציין כי כתוצאה מהתאונה ומהסיבוכים שנגרמו לאחר הניתוחים התובע סובל מכאבים מגבילים, הן ממקור מכאני בעמוד השידרה והן כאבים נוירופטים רדיקולארים.

...

לאחר שבחנתי טענות הצדדים וחומר הראיות הגעתי למסקנה כי במקרה זה יש לחשב הפסדי שכרו של התובע על בסיס הפחתה מסוימת מגובה השכר הממוצע במשק.

הוא שהה בכלא צבאי ובסופו של דבר שוחרר משירות צבאי בשל חוסר כשירות.

מקובלת עלי הטענה שהתובע מוגבל בעבודה פיסית הדורשת מאמצים ושקיימים לו קשיים פיסיים ונפשיים בהתמודדות עם מסגרות תעסוקתיות, אך, עדיין, קיימות עבודות שאינן דורשות כישורים מיוחדים ומבוצעות בישיבה אותן יוכל לבצע מספר שעות ביום עם הפסקות (כמו, למשל, עבודה במחסן וכיו"ב, ואולי אף עבודה חלקית במספרה אותה ניתן לבצע בישיבה) כך שנכותו התפקודית אינה מלאה.