מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תלונה בלשכת עורכי הדין בגין לשון הרע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

הטענה השלישית הנה – כי בהגשת התלונה ללישכת עורכי הדין ע"י המבקשת אין משום פירסום לשון הרע בהיות לישכת עורכי הדין, בנושא האתיקה, גורם מעין שפוטי וכן כי בכתב התביעה אין משום פירסום לשון הרע, באשר מדובר בפרסומים אשר שניהם אינם מהוים עילת תביעה על פי הוראות סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").
...
גם בהודעה המתקנת שהגיש המשיב ביום 14.4.16 לאחר החלטתי מיום 11.4.16, בה הבהרתי שנית מה בדיוק התרתי להגיש בתום הדיון מיום 27.3.16, חזר המשיב במידה לא מבוטלת על אותה דרך ומתוך 17 סעיפי ההודעה (המחזיקה 9 עמודים) סעיפים 4 עד 11 וכן סעיף 15 (הראשון מבין השניים הנושאים מספור זה בהודעה, על שלושת סעיפי המשנה שלו) כלל אינם מפנים לפסיקה אלא מהווים שוב מקצה שיפורים לטענות הסילוק על הסף שלו.
לאור תאריך החלטתי אני מאריך את המועדים שקצבתי לצדדים להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם, כך שתצהירי המבקשת יוגשו עד יום 29.5.16 ותצהירי המשיב יוגשו עד יום 19.6.16.
למעלה מן הנצרך אבהיר כי התצהירים יערכו בהתאם לתוצאות החלטתי זו ולא תותר הרחבת חזית אסורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

תביעה לפצוי בסך 50,000 ₪ בגין לשון הרע.
ו.לשאלה מדוע התלוננה עליו שבגללו ניתן פסק דין בהיעדר הגנה אף כי לא ניתן נגדה פסק דין בהיעדר הגנה – בתור אחת שלומדת משפטים איך את טוענת מבלי לבדוק שעו"ד הביא למתן פסק דין בהיעדר הגנה כשלא ניתן בכלל פסק דין בהיעדר הגנה? "ת. התעצבנתי שהיה הרבה איחורים, הגשות לא בזמן, מחיקות..." "ש. את ציינת מירמה והונאה בתלונה ללישכת עורכי הדין.
לטעון נגד עורך דין כי זייף חתימתו של לקוח – זוהי לשון הרע .
...
א.אני קובע על בסיס כל האמור לעיל כי הנתבעת הגישה נגד התובע שתי תלונות סרק שתוכנן אינו אמת.
לטעון נגד עורך דין כי בגלל רשלנותו ניתן פסק דין בהעדר נגד הלקוח שלו שעה שמעולם לא ניתן פסק דין כזה – זוהי לשון סעד: לאור האמור – אני מחייב את הנתבעת לשם לתובע סך של 15,000 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪.
התובע ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 2,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

כך נקבע בע"א 466/83 אג'מיאן שאהה, ארכיהגמון הכנסייה הארמנית בירושלים נ' הארכיהגמון יגישה דרדריאן, לט (4) 734 (1986): "המבחן, שבאמצעותו ייקבע אם אכן דברים מסוימים שפרסם פלוני עלולים להוות לשון הרע כלפי אדם אלמוני, אינו מבחן סובייקטיבי. המבחן הוא אובייקטיבי במהותו, לאמור: לא קובע, מה חושב הנתבע המרגיש עצמו נפגע, אלא הקובע הוא כיצד עלולה החברה לקבל את הדבר שבאותו הפירסום". כאמור, מדובר בתביעה בגין תלונה שהוגשה לועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין כנגד בנו של התובע, כאשר בתלונתו, היתייחס הנתבע לאפשרות שהתובע ביצע עבירת הלבנת הון.
אף שככלל "כוונת זדון ותום לב אינם דרים בכפיפה אחת" (עניין אילנה דיין, פסקה 5 לפסק-דיני), הרי שנוכח החשיבות הציבורית בדווח למישטרה על חשד לבצוע עבירה, ייתכן מצב שבו המתלונן ייחשב כאילו פעל בתום לב, גם אם המניע להגשת התלונה היה מניע "זדוני". למצב דברים כזה היתייחס השופט (כתארו אז) ברק בעיניין ריימר (ע"א 788/79 ריימר נ' עזבון המנוח ברקו רייבר, פ"ד לו(2) 14: "מה הדין, אם המתלונן מאמין באמיתות דברי תלונתו, אך עצם הגשת התלונה נעשה מתוך רצון לפגוע? במקרה זה מונע המתלונן על-ידי מוטיב מרושע, אך לפי מיטב אמונתו דברי התלונה עצמם אמתיים הם. התעמוד למתלונן ההגנה הקבועה בסעיף 15(8) לחוק? נראה לי, כי התשובה היא בחיוב, והיא מתבקשת ממטרת ההגנה עצמה, הבאה להגן על בני ציבור המדווחים על עבירות שנעברו. לעתים קרובות למדיי לא נעשה הדיווח מתוך מטרה נעלה של הגשמת שילטון החוק אלא מתוך מטרה של פגיעה. אך לממונים על חקירות פשעים ועבירות יש עניין בקבלת מידע אמיתי, גם אם המניע למסירתו הוא פסול, ויש על-כן לציבור עניין, כי מי שמוסר מידע, שהוא מאמין בנכונותו, ייהנה מהגנת החוק, שאם לא כן עשויים בני הציבור להסס במסירת מידע, שמא יוכח, כי פעלו כפי שפעלו מתוך מניע אישי ולא מתוך מניע צבורי כן".  אנו מוצאים, אפוא, כי בקביעתה של הגנה זו, ביקש המחוקק לקבוע איזון עדין בין השמירה על שמו הטוב של אדם, לבין הצורך לאפשר לבני הציבור להתלונן בפני המישטרה (ובפני גופי חקירה נוספים, או כאלה הממונים על בירור תלונות), על עבירות שבוצעו, ובכך לעודד הבאתם של עבריינים לדין, מבלי שהמתלוננים יעמדו בפני הסיכון של תביעה בגין לשון הרע.
...
אני מוצאת, בהצטבר כל האמור לעיל, כי מנקודת מבטו אכן יש ממש בחשדות אלה, כדי הצורך לפנות בתלונה נגדו.
מכאן, כי מתוך האבחנה בין תלונת שווא שהמתלונן יודע כי אין בה אמת, ולא תוכל לחסות תחת הגנת "תום הלב", לבין תלונה שהמתלונן מאמין באמת ובתמים כי היא נכונה, ותוך יישום עקרונות אלה על המקרה דנא, אני סבורה כי הנתבע חוסה תחת הגנת תום הלב שבסע' 15 לחוק.
מכאן, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

שם נקבע כי תכלית דרישת תום הלב, היא איזון בין שמירה על שמו הטוב של אדם, לבין הצורך לאפשר לציבור להתלונן בפני המישטרה על עבירות שבוצעו, מבלי לחשוש כי הגשת התלונה תחשוף את המתלונן לתביעה בגין לשון הרע.
גם כאן עומדת לנתבעת ההגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע עליו עמדתי לעיל (פנייה לרשות מוסמכת), כאשר גם בע"א (חי') 16257-05-19 יהודה אבירם נ' רן לוין (פורסם בנבו, להלן "פרשת יהודה אבירם") נפסק כי תלונה ללישכת עורכי הדין היא בגדר תלונה "לרשות מוסמכת" לעניין אותו סעיף: "אין מחלוקת כי תלונה למישטרה או ללישכת עורכי הדין על עורך דין, היא הגשת תלונה ל"רשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעיניין המשמש נושא התלונה" (וראו על כך שהמשטרה עונה להגדרה של רשות מוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעיניין המשמש נושא התלונה בספרו של אורי שנהר "דיני לשון הרע" 302—303 (1997).
...
לאור כל האמור יש לדחות את התביעה גם ביחס לארוע זה משלא הוכח לשון הרע או מטרד ליחיד.
התוצאה: אני מורה על דחיית שתי התביעות, אשר לא היה מקום להגישן.
התובע ישלם לנתבעות (באמצעות בא כוחן) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 35,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מדובר בתביעה לפיצויים בגין לשון הרע שלפי הטענה פירסמה הנתבעת על התובע.
התובע טוען כי הדברים הנ"ל, שציינה הנתבעת בתלונה ללישכת עורכי הדין ובהודעה לבורר, מהוים לשון הרע והוא עותר בכתב התביעה שהגיש כאן לפצוי בסך של 500,000 ₪ בגין נזקיו ולחילופין עותר לפצוי הסטאטוטורי לפי חוק.
...
הנתבעת טוענת כי שני הפרסומים, הן התלונה ללשכת עורכי הדין והן ההודעה לבורר, חוסים תחת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, אשר קובע כי לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי "(5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור". התובע טוען בתגובתו כי הוא מניח שכוונת התובעת לפרסום בפני הבורר ולא לתלונה ללשכה, שכן לטענתו סעיף 13(5) לא חל עליה וטוען כי יש לדחות את הבקשה משום שיש לבצע בירור עובדתי, כדי לראות אם הסעיף חל על הפרסום בפני הבורר.
כן טוענת הנתבעת בין היתר שחומרת הפרסומים לא יכולה למנוע את תחולת סעיף 13(5) וכי ברור לחלוטין כי הפרסום במסגרת הבוררות נעשה "תוך כדי דיון". לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, נחה דעתי כי יש לסלק את התביעה על הסף, לנוכח ההגנה המוחלטת שעומדת לנתבעת מפני התביעה, מכוח סעיף 13(5) לחוק.
בכל הנוגע לתלונה שהוגשה ללשכת עורכי הדין, הלכה פסוקה היא שסעיף 13(5) חל על תלונה כאמור וראה ע"א (ת"א) 2873/03 רמי יובל עו"ד נ' תמר גולן עו"ד, פורסם 9.7.06, שם נאמרו הדברים הבאים: "אין ספק שהפרסום שנכלל בתגובת המשיבה לבית הדין היה פרסום שנעשה תוך כדי דיון לפני שופט כמשמעות הדברים בהוראה הנ"ל. גם המכתב ללשכת עורכי הדין נשלח כחלק מהליך משמעתי שיזם המערער והפרסום שנכלל בו היה פרסום במסגרת דיון לפני גוף בעל סמכות מעין שיפוטית, שהרי הטיפול בתלונה היה חלק מתהליך הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין והמוביל לקובלנה שאמורה להידון בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין שהוקם ופועל על פי חוק (השוו ע"א 6356/99 דרור חוטר ישי נ' עדנה ארבל פ"ד נו (5) 254 (2002); ד"נ 6077/02 דרור חוטר ישי נ' עדנה ארבל (לא פורסם, 7.4.2003))". לפיכך, סעיף 13(5) חל גם על הדברים שפירטה הנתבעת בתלונתה ועל כן ביחס לפרסום זה דין התביעה להידחות על הסף.
טענת התובע שיש לברר את הנסיבות שבהן נאמרו הדברים דינה להידחות.
סוף דבר – התביעה נדחית על הסף, משחל סעיף 13(5).
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בגין ההליכים שהתקיימו עד כה (הגשת כתבי טענות והליך הבקשה הנוכחי), בדמות שכר טרחת עו"ד, אשר אותו אני מעמיד, בהתחשב בעבודה שהושקעה בכתב ההגנה ובבקשה ותשובה, כמו גם בהתחשב בסכום התביעה המשמעותי שריחף מעל ראשה של הנתבעת ודרש הגנה וייצוג בהתאם, על סכום ריאלי וסביר של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו