תכנון ובניה ניהול גני הילדים ניהול גן ילדים

כבר נקבע כי שימוש למטרת ניהול גן ילדים (פעוטון), אינו זקוק לרישיון עסק, אך בהיותו ממוקם באיזור שייעודו למגורים, נידרש היתר לשימוש חורג (עע"מ 4875/12 גרומר ואח' נ' וועדת ערר מחוזית ת"א (3.11.13); עפ"א 21487-07-12 סטון נ' מד"י (9.7.12).

לכל הפחות ניתן היה לצפות שאם ברצונה לפשט את הטיפול בבקשה, תסיר את מחדלי הבנייה, אך היא לא עשתה כן. נטען בלהט מצד הנאשמת כי נידרש פיתרון עבור גני ילדים, ואולם לא הוכח בשום אופן כי קיימת בעייתיות כלשהיא ברחבי העיר רמלה בעיניין הסדרת השמוש לצורך גני ילדים, והתרשמתי שהנאשמת נאחזת בטיעון זה, ללא הצדקה.

כאמור, כבר ניתנו צוי הריסה ואיסור שימוש ביום 29.3.17, אך מועד כניסתם לתוקף נדחה והם לא בוצעו עד כה. כידוע, לאחרונה ניכנס לתוקף תיקון 116 לחוק התיכנון והבנייה, הקובע בסעיף 254 כי ניתן לדחות כניסת הצוים לתוקף למשך 6 חודשים לכל היותר, אך הוראה זו אינה חלה בעניינינו, שבו ניתן צו קודם לתחילת תוקף התיקון.

...

בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, בין היתר על פי החלטות שהגישה התביעה לעיוני, נראה לי כי המתחם שהציגה מחמיר הרבה מעבר לראוי.

במכלול הנסיבות, לא מצאתי טעם מיוחד להחמיר עם הנאשמת או להקל עמה, אלא נראה לי נכון וראוי להטיל עליה קנס בגדרי המתחם שקבעתי.

סופו של דבר אני גוזרת את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 7,000 ₪, או 21 ימי מאסר תמורתו.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"א 43765-02-21 ועדה לתיכנון ובנייה חיפה מחוז חיפה נ' שיטת הגן של איתי בע"מ ואח' בפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל המערערת: הועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה באמצעות השרות המשפטי בעריית חיפה ע"י ב"כ עוה"ד כרמית כורה ו/או עו"ד מור בירביר ואח' נגד המשיבים: 1. שיטת הגן של איתי בע"מ, ח"פ 514301332 2. איתי רוזנבליט, ת"ז 28489284 ע"י ב"כ עוה"ד אבי קלינגהופר 3. נכסים ח. ומ.ג. בע"מ ח"פ 510557473 ע"י ב"כ עוה"ד שי פינקלשטיין ואח' ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים (כב' השופטת ג'אדה בסול) בתיק תו"ב 69990-03-16 מ-11/1/21. פסק דין

בסעיפים 37-36 להכרעת הדין, צויינה עדותה של גב' רפפורט (מנהלת המחלקה לתיכנון עיר בעירית חיפה, אדריכלית ומתכננת ערים בהשכלתה) בדבר הצורך בהגשת בקשה להיתר לניהול גן ילדים בנכס.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי בדבר החלטתי כי, בנסיבות העניין, בהן בנכס מתנהלים בנכס, מזה שנים, עסקים שונים ובפועל הוא אינו משמש למגורים, אך כתב אישום הוגש רק נגד המשיבים, נכון נהג בית משפט קמא כאשר קיבל את טענת המשיבים להגנה מן הצדק{על פי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982}אך התוצאה של קבלת הטענה צריכה הייתה להיות ביטול כתב האישום ולא זיכוי המשיבים מהעבירות המיוחסות להם [ראו סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי].

המסקנה היחידה המתבקשת מכך היא, שלא הותר שימוש חורג בנכס ולכן השימוש בו הוא שימוש בסטייה מתכנית.

סופו של דבר התוצאה היא שאני מקבלת את הערעור במוסן אחד בלבד; אני קובעת, כי לשם שימוש בנכס כגן ילדים, יש צורך להגיש בקשה לשימוש חורג וכי שימוש בנכס כגן ילדים, ללא היתר שימוש חורג, מהווה שימוש בסטייה מתכנית - מהתכנית המפורטת.

יש לתקן טעות זו וכך אני מורה.

ביום 25.2.2020 הורתה הועדה המקומית לתו"ב על נתוק תשתיות על פי סמכותה כעולה מסעיף 157א(1) לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965, זאת הן בשל השמוש במבנה לגן ילדים ללא היתר והן עקב חריגות בנייה (להלן: "החלטת הנתוק").

אשר לקביעת ועדת הערר כי במקום קיימים מספר גני ילדים, נטען כי "היו לו 70 ילדים המהוים 2 כיתות גן בלבד. העותר מתכבד להודיע לבית המשפט הנכבד כי לאחר החלטת ועדת הערר הוא מנהל כיום בגן אך ורק כיתת גן אחת המונה 35 ילד" (ס' 13 לעתירה).

...

ועדת הערר אף היא סברה שיש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי – כאשר העתירה הוגשה כחודשיים לאחר מתן החלטת ועדת הערר ובסמוך לתחילת שנת הלימודים בחוסר תום לב ומחמת העדר ניקיון כפיים – תוך הסתרת עובדות מהותיות.

דיון והכרעה לאחר עיון בכלל טענות הצדדים בהתפתחויות לאחר הגשת העתירה, העתירה נדחית ובהתאם מבוטל הצו המונע ניתוק תשתיות לגן הילדים.

סוף דבר העתירה נדחית.

מתוך מייל התשובה העדכני של מנהל הפיקוח והאכיפה של הוועדה המיוחדת לתיכנון ובניה חריש, שהוגש יחד עם הבקשה לעיון חוזר, עולה כי לא קיים היתר להפעלת "גן ילדים". המייל של מר אביב ווהבי , מנהל הפיקוח והאכיפה של הוועדה המיוחדת לתיכנון ובניה חריש, אינו מיפרט האם ישנו היתר להפעלת משפחתון, אלא מתייחס לאי קיום היתר להפעלת "גן ילדים". אפשר שמר ווהבי מתייחס בתשובתו לעובדה שהמשיב לא השלים את המסמכים הדרושים לבקשה להפעלת "מעון יום" ולא "משפחתון", ואף השאלה שהופנתה למר ווהבי היתה על היתר להפעלת "גן ילדים", שאינו מעון ואינו משפחתון.

...

דיון והכרעה: החלטתי מיום 28.8.22, בה קבעתי כי ישנו היתר להפעלת משפחתון בנכס התבססה על פרוטוקול ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובניה מיום 20.8.19 שבו נכתב כך: "החלטה: לאחר שמיעת ההתנגדויות, סבורה הוועדה כי אין מניעה לאפשר מימוש של המרת הדירה למטרת משפתון, כפי שנקבע בסעיף 4.3.1 בהוראות תוכנית חריש /1 /א. הוועדה סבורה שבמאזן האינטרסים, הנזק שעלול להיגרם ממשפחתון, קטן בהרבה מאי קיומם של משפחתונים בדירות ההמרה, ולא בכדי נקבע סעיף בדבר דירות ההמרה. יחד עם זאת, הוועדה מבהירה כי אם המבקש מעוניין בשימוש במעון יום, עליון להגיש בקשה לשימוש חורג מתוכנית, על כל המשתמע מכך. סיכומו של דבר: הוועדה מחליטה לאשר את הבקשה לשימוש חורג מהיתר למטרת משפחתון, בתנאי סעיף 4.3.1.9 בהוראות תוכנית חריש/1/א, ובכלל זה פתיחת כניסה נפרדת לדירה". לאחר החלטה זו, נשלח מכתב למתנגדים ובו צוינה החלטת הועדה וכן פורטו תנאי מחלקת הרישוי למתן היתר בניה באשר לפתיחת כניסה נפרדת לדירה.

מכאן, אני סבורה שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה לעיון מחדש בהחלטתי.

הנאשמים טוענים כי במקרקעין מיתנהל "גן ילדים", ואף בבקשה להיתר שהוגשה מטעמם בשנת 2019, נכתב כי השמוש המבוקש הוא "לגן ילדים". אם כך הדבר, הרי השמוש המבוצע אסור באופן מובהק, שכן חוק התיכנון והבניה אינו מאפשר קיומו של גן ילדים במבנה המיועד למגורים, מה גם שמדובר בניהול עסקי (עפ"א (מרכז) 6813-08-07 נבו נ' עריית נתניה (9.7.08)).

...

לאחר כל האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה בנוגע לעבירת השימוש כולל עונשים של קנס והתחייבות, ואילו בגין העבירות של הפרת הצו יש להטיל גם מאסר על תנאי.

גזירת הדין לאחר כל האמור, אני גוזרת את העונשים הבאים: על הנאשמות 1-2 – שני חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא שלא יבצעו עבירות שימוש חורג או הפרת צו. על כל אחת מהנאשמות 1-2 – קנס כספי בסך 18,000 ₪, או 90 ימי מאסר תמורתו.

לפנים משורת הדין אני מורה על ביטול החלטת הביניים שבה נפסקו הוצאות על הנאשמים.