תכנון ובניה היתר בניה לגבי מתקן תקשורת על עמוד חשמל

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 37548-08-20 עריית ראשון לציון נ' סלקום ישראל בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:1 בפני כבוד השופט אבי סתיו המבקשת: עריית ראשון לציון המשיבות: 1. סלקום ישראל בע"מ 2. פלאפון תיקשורת בע"מ 3. פי.אייץ'.איי נטוורקס (2015) 4. חברת חשמל מחוז דן בשם המבקשת: עו"ד שחר בן עמי; עו"ד מאור לוי בשם המשיבה 1: עו"ד יוסי כץ בשם המשיבה 2: עו"ד גיא צפריר בשם המשיבה 3: עו"ד יעקב כהן; עו"ד ניר שפרן החלטה

לפניי בקשה לצוו עשה זמני, במסגרתה עותרת המבקשת, עריית ראשון לציון, למתן צוים זמניים המורים על פינוי מיידי של מתקן הכולל אנטנות סלולריות ("האנטנה") הנמצא במקרקעין השייכים לה, ועל נתוק החשמל לאנטנה.

ח להסכם המסגרת עם המשיבה 1 ("סלקום") נאמר כך: "היה והמשכיר ו/או הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ראשון לציון... יזדקקו לנכס לצרכיהם, על פי החלטה שהתקבלה על ידי הגורמים המוסמכים לכך, או אם השוכר התבקש על ידי תושבי האיזור לפנות את המתקן מן הנכס המושכר, והמשכיר והוועדה המקומית מצאו את הדרישה כמוצדקת, יעתיק השוכר את המתקן פעם אחת בלבד ביחס לכל נכס בתוך תקופת ההסכם למקום חלופי אשר יציע המשכיר בתיאום עם השוכר. המקום החלופי יתאים למטרת השכירות ויאפשר מענה תקשורתי חלופי לאיזור אותו משרת המתקן.

השוכר מתחייב לפעול מיד עם איתור הנכס החלופי להגשת בקשה להיתר בניה בנכס החלופי ולהשגת כל ההיתרים והאישורים הנדרשים לכך, והעתקת המתקן לנכס החלופי תתבצע עד 60 יום ממועד הוצאת היתר הבנייה בנכס החלופי ובילבד שניתנו לשוכר כל האישורים הנדרשים בדין לצורך ביצוע ההעתקה כאמור".

בסיכום הסיור (נספח 7 לבקשה) נכתב, כי נבחנו מספר חלופות וכי "על פניו נראה כי החלופה על ציר ירושלים, בכניסה לשכונה, על גבי עמודי חשמל ה[יא] הפתרון אשר ייתן מענה לצורכי השכונה ויותיר מרחק סביר מבתי המגורים הקיימים והחדשים שייבנו בשכונה". השני, ביום 8.7.2020, אשר בעיניינו לא יצא סיכום סיור או מיסמך אחר כלשהוא.

...

מעיון בחילופי הודעות הדואר האלקטרוני בין נציגת המבקשת לנציגת פלאפון שצורפו כנספח 8 לתגובת פלאפון עולה, כי ביום 28.1.2020 כתבה נציגת המבקשת כי מסיכום הסיור מיום 10.11.2019 עולה שהחלופה בשדרות ירושלים היא זו המוצעת על ידי המבקשת, "וככל שהחלופה שהוצעה מקובלת עליכם, ממליצה לפעול לקבלת ההיתר בהקדם האפשרי". לטענת המשיבות, הן פעלו להגשה של בקשה משותפת להיתר בנייה לצורך הצבת האנטנה במקום זה. ביום 24.5.2019 ביקשה נציגת פלאפון מנציגת המבקשת סיור נוסף במקום, אולם למחרת הודיעה נציגת העירייה כי מתוכננת פגישה עם אדריכלית העיר, ולכן רצוי להמתין לתוצאות הפגישה, וכך כתבה גם ביום 28.5.2020.

מסקנה זו, בצירוף השיהוי הקיצוני בהגשת הבקשה והעובדה שמבוקש צו עשה זמני לשינוי מצב הקיים שנים רבות, מחייבת את התוצאה של דחיית הבקשה לסעד זמני.

סוף דבר הבקשה לסעד זמני נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 13735-05-18 זליגסון נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה רמת השרון ואח' לפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא סיגל רסלר-זכאי התובע: (המשיב) דן זליגסון באמצעות ב"כ עו"ד ערן שפילמן הנתבעים: (1-2 המבקשות) 1. הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה רמת השרון 2. עירית רמת השרון באמצעות ב"כ עו"ד שי ארז 3. חברת החשמל לישראל בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד שרון שפר 4. בית וגג רחוב הרב אוורבוך 5 רמת השרון, שותפות מוגבלת באמצעות ב"כ עו"ד יהודה רוזנטל החלטה

רקע ראשיתו של ההליך בתביעה בגין מפגע נטען "זהום על ידי קרינה" שהיא קרינה בלתי מייננת כהגדרתה בחוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו-2005, אשר בהתאם לנטען, מקורה בשנאי ובכבלי חשמל המחוברים לו שהוצב על ידי נתבעת 3 ("להלן: "חברת החשמל") על גבי עמוד חשמל בקרן רחובות, סמוך לדירת המשיב.

באשר לטענת המבקשות כי גם אם יינתן כנגדן הסעד המבוקש לא תוכלנה לממשו נטען, כי להסרת השנאי ולהטמנתו היבטים בצועיים ותכנוניים אשר נמצאים בסמכותן של המבקשות, כגון הקצעת קרקע להטמנה, קבלת היתרים וכיוצ"ב. עוד, במסגרת סעיף 57 לכתב התביעה התבקש גם סעד חלופי לניתוק רשת התאורה העירונית מהשנאי וזאת בהמשך לטענת חברת החשמל כי זהו מקור המפגע.

קבלת טענה זו עלולה , כביכול, לצרף להסרת המפגע כל גורם שעשוי להיות קשור בעקיפין בביצועו העתידי של הצוו להסרת המפגע כדוגמת תאגיד המים, משרד התיקשורת ועוד.

במקרה דנן, בירור ראייתי לא יעלה ולא יוריד מכך שהמבקשות אינן אמונות על מתקן החשמל, לא התחייבו להסירו, אין ליתן כל צו כלפיהן לבצוע פעולה במיתקן החשמל לשם הסרת המפגע הנטען, וצו כזה, אפילו יינתן, אינו יכול להיות מבוצע על ידיהן.

...

הצו החלופי בסעיף 57 "לפעול כהנחיית חברת החשמל" הוא לכל היותר צו המורה למבקשת 2 לפנות אל חברת החשמל, אך אינו מורה לה לעשות דבר או לחברת החשמל להיעתר לבקשת ההסרה.

איני מקבלת עמדת המבקשות לפיה ההחלטה התבססה על קיומה של עילת תביעה חוזית כנגד בית וגג במובחן מעניינן בהיותן רשות מוסמכת.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

העותרת החליטה: "לא לאשר את הבקשה וזאת בהתבסס לחוות דעת משפטית בנושא. ככל שתוגש בקשה קונקרטית להקמת אנטנה על עמוד חשמל קיים תשקול המשיבה לאשר הבקשה לתקופה קצובה לאור השינוי הצפוי במקרקעין ובסביבתם, והיות והמיקום המבוקש אינו מתיישב עם התכנית המוקדמת כמפורט לעיל. מדובר במיתקן הניתן להעתקה, מה עוד שעלויות פירוקו והתקנתו באתר אחר אינם משמעותיים באופן יחסי, ככל שבתום התקופה לא ינתן היתר חדש". פלאפון עררה על ההחלטה האמורה לפני המשיבה מס' 1 (להלן: "ועדת הערר"), ובין היתר טענה בערר שהגישה, כי הבקשה מתייחסת למיקום מדויק וספציפי של המתקן שאותו מבקשת היא להקים, וכי אין כל מניעה תכנונית להקמת המתקן המבוקש, שכן תמ"א 36א' מתירה הקמת מיתקני תיקשורת בכל ייעודי הקרקע בהתאם להוראות התכנית ומגבלותיה, ובין היתר מתירה מפורשות הצבת מתקן שידור באזור בניה עירונית, בתנאי שישולב במיתקן תשתית, כפוף למגבלת גודל ולהנחיות מהנדס הוועדה המקומית (ס' 23.1 לתמ"א).

כמו המשיבות ושלא כב"כ העותרת, סבורני, כי העניין שלפנינו – הצבת מתקן שידור, אכן נכלל בעניינים שבהם עוסקת התמ"א. הקביעה שלפיה ניתן להתיר הקמת עמוד חשמל גבוה מזה הקיים כיום, שעליו יותקן מתקן שידור, מכח הוראת התמ"א (כפי שנקבע בין היתר, בעת"מ (מרכז-לוד) 31804-02-20 פלאפון תיקשורת בע"מ נ' רשות הרשוי אצל הועדה המקומית לתיכנון ובניה נתניה (9.9.20) המצוטט בתשובת ועדת הערר), מקובלת עלי גם היא.

...

מכל מקום, ככל שתאושרנה התכניות האמורות בעתיד, וככל שמיקום העמוד החדש ועליו מתקן השידור המתוכנן, יעמוד בסתירה להוראות התכנית, הרי שממילא ניתן יהיה לחייב העתקת מתקן השידור (בין אם על גבי העמוד שיועתק אף הוא, ובין אם העתקת המתקן לבדו, מקום שהעמוד יבוטל ויוחלף בתשתית תת קרקעית), בהתאם להוראת ס' 6.2 לתמ"א 36א', שלפיה אין בהוראות התמ"א למנוע שינוי ייעודי קרקע אך בשל קיום מתקני שידור שהוקמו על פיה, כאשר "אם נדרשת העתקת מתקן כתוצאה משינוי תכנית, ההעתקה תהיה על חשבון בעל המתקן". יאמר בהקשר זה, כי הטענה שנטענה בשולי העתירה, ללא פירוט רב, בדבר קושי צפוי בהעתקת המתקן בעתיד, בשל העלויות הכרוכות בכך, לא בוססה לסברתי במידה הנדרשת לענייננו, ואיני סבור, כי יש בה לבדה להצדיק קבלת העתירה, מה גם שפלאפון עצמה אישרה, עוד במסגרת הערר שהגישה (בס' 37 להודעת הערר), כי "...דין מתקן התקשורת שיותקן ע"ג עמוד החשמל המשולב, הוא כדין עמוד החשמל. היינו, אם וככל שתידרש בעתיד העתקת עמוד החשמל הקיים כחלק ממימוש תוכנית עתידית במיקום המתקן, הרי שברור כי מתקן התקשורת לא יוכל להישאר במקומו, בשעה שעמוד החשמל עליו הוא מותקן יועתק ממקומו". נוכח האמור, סבורני כי החלטת ועדת הערר התקבלה כדין, תוך פרשנות נכונה של הוראות הדין הרלוונטיות, ועל יסוד שיקולים תכנוניים מקצועיים נכונים, תוך הפעלת שיקול דעת ראוי, והיא מצויה במתחם הסבירות.

לא מצאתי בהחלטה האמורה פגם העשוי להצדיק התערבות, משכך, סבורני כי אין לקבל את העתירה.

העתירה נדחית אפוא.

פלאפון השיבה לטענות שהועלו בזימון לשימוע במכתב מפורט (נספח 6 לעתירה) וטענה כי המתקן שהוקם על ידה הנו "מתקן שידור קטן" בהתאם לתמ"א 36א, השונה מ"אתר שידור" שהוא שטח קרקע המיועד להקמת תורן ומבנים נלווים; המתקן שהוקם תואם את הוראת סעיף 23.1 לתמ"א 36א על פיו ניתן להקים מתקן תיקשורת ב"איזור בניה עירונית" תוך הישתלבות בתשתית קיימת; המתקן הוקם בצידה של דרך ראשית (דרך מספר 2) בתווך שבין רצועת הדרך לבין מסילת הרכבת והוא שולב בעמוד תאורה של חברת נתיבי ישראל המהוה "מתקן תשתית"; מדובר בהשתלבות בעמוד תאורה קיים ובמיקום שאושר בהיתר הבניה.

מיד לאחר ביטול ההיתר פורסמה בעיתונות המקומית "הודעת ניצחון" תחת הכותרת "השג לתושבים. בוטל היתר הבניה שניתן לאנטנה הסלולרית הממוקמת בסמוך לכביש החוף ... 'הצלחנו לעצור את הקמת האנטנה שהוקמה תוך הטעית גורמי המיקצוע בבקשת ההיתר' אומר אלי דלל". לגופו של ההיתר טוענת פלאפון כי עיון במיפרט ההיתר ובתשריט מצביע במפורש שההיתר עוסק בהשתלבות על דרך של פירוק עמוד תאורה קיים (המסומן בצבע צהוב במיפרט ההיתר) והקמת עמוד תאורה חדש גבוה יותר, עם אנטנות תיקשורת על גבי עמוד התאורה.

הגדרת "מתקן תשתית" בחוק התיכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (סעיף 1) כוללת גם עמודים לסוגיהם לרבות עמודי תאורה.

בעניינינו הצורך בעמוד התאורה לא יכול להיות מוטל בספק שכן הוא היה קיים ממילא ללא קשר למיתקן התיקשורת הסלולארית ובקשו להחליפו בעמוד משולב.

לממצאים אלה נתן ב"כ פלאפון הסברים כבר בפתח הדיון כאשר ציין כי הבניה טרם הסתיימה ולאור ביטול ההיתר לא ניתן להשלימה – לפרק את עמוד החשמל הישן ולחבר את העמוד החדש לחשמל וכתוצאה מכך לסלק את הגנרטור.

...

הדברים עלו מפורשות בהזמנה לשימוע בה נרשם כי "התקבלו תלונות מצד תושבי האזור" ועל כן "נציגי הועדה המקומית בדקו שוב את נתוני הבקשה להיתר". לטענת פלאפון רשות הרישוי בדקה את אותם הנתונים שהיו מונחים לפניה מלכתחילה, עת הוגשה הבקשה להיתר והגיעה למסקנה שונה לאחר שחלפו כמעט שנתיים ולאחר שהמתקן נבנה.

המסקנה היא כי העמוד שהוקם על ידי פלאפון עונה על החריג הקבוע בסעיף 23.1 לתמ"א 36א ומקיים את התכלית לו נועד כפי שאף נקבע בפס"ד רח' אינשטיין: "הוראת סעיף 23.1 לתכנית בה עסקינן הינה החריג (לכלל הקבוע בסעיף 19 לתמ"א 36א – ז.ב.). כאשר מתקן השידור ניתן לשילוב עם מתקן תשתית אחר באזור הבניה העירונית, וכאשר – נוכח קיומו של מתקן התשתית האחר - ממילא נעשה שימוש במשאב הקרקע והפגיעה הסביבתית או הנופית כבר קיימת, ניתן להתיר את הקמת מתקן השידור בתנאי שישולב במתקן התשתית. זאת, בכפוף למגבלה על הגודל המירבי של המבנים הנלווים כקבוע בסעיף, ובכפוף לשילוב בסביבה על פי הנחיות מהנדס הועדה המקומית.

לאור האמור אני דוחה את הטענה.

מכל האמור לעיל אני מקבלת את העתירה החלטת רשות הרישוי מיום 23.12.19 המבטלת את היתר הבניה שניתן על ידה ביום 31.1.2018 בטלה ופאלפון תוכל להשלים את עבודות הבניה בהתאם להיתר.

חברת החשמל טוענת כי היא הודיעה לועדה המקומית ביום 1.6.2009 על היתנגדותה למתן היתר בניה עקב הקרבה המסוכנת למיתקני חשמל, ואף על פי כן הוציאה הועדה המקומית היתר בניה לנתבעים 1 ו-2.

התב"ע (נספח ג' לתצהירו של מר אברהם ויצנר מטעם חברת החשמל) קובעת בסעיף הרלוואנטי: "ד. חשמל ותקשורת

הועדה המקומית לתיכנון ולבניה טענה כי חברת החשמל הגישה תביעה זו בחוסר תום לב. כפי שתואר לעיל מתוך כתב התביעה, הסיפור העובדתי שחברת החשמל מספרת בתביעתה הוא שענין הזזת עמודי החשמל החל בכך שנתגלתה לה פיתאום בניית הנתבעים 1 ו-2.

עיון באתר המרשתת של רשות החשמל מעלה כי כלל זה לכאורה מגדיר מפגע כ"מפגע המפריע או עלול להפריע לרשת החשמל" וקובע בין היתר: "(ה) סכנה לנזק לרכוש או לגוף...במקרה בו המפגע או סילוקו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסלק ספק השרות החיוני את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות סילוק המפגע". מניסוח זה עולה כי לחברת החשמל סמכות לסלק מפגע ולחייב את הלקוח גם אם המפגע טרם החל להפריע לרשת החשמל והוא רק "עלול" לעשות כן. לענייננו, אם חברת החשמל חששה שהמשך בניה יגרום להפרת התנאי הנטען בענין מרחק מהתייל היא יכלה להזיז את תשתיות החשמל ולחייב את הנתבעים 1 ו-2.

יש רגליים לטענה זו. חברת החשמל הוציאה לנתבעים 1 ו-2 מיסמך לפיו עלות העבודה תעמוד על 13,232 ₪ והם שילמו לחברת החשמל מקדמה על-פי אותו תימחור (נספח א' לתצהיר הנתבעים 1 ו-2).

התביעה נגד הועדה המקומית לתיכנון ולבניה תביעת חברת החשמל נגד הועדה המקומית התבססה, בכתב התביעה, על שתי טענות עיקריות: הראשונה, שהועדה הוציאה לנתבעים 1 ו-2 היתר בניה שלא כדין; השניה, שהיא לא הפעילה את סמכויותיה בחוק לעצור את הבניה.

...

לאור כל האמור נדחית גם התביעה נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה.

סיכום התביעה נדחית.

התובעת תשלם שכר טרחת עורך דין לנתבעים, בסך של 8000 ₪ לנתבעים 1 ו-2 יחד ולחוד ובסך 8000 ₪ לנתבעת 3.