מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תיקון תביעה לאחר איתור מסמכים רפואיים רלוונטיים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובע בתמצית לטענת התובע, בזמנים הרלוואנטיים לכתב התביעה, הוא עבד כנהג משאית אצל מר שלום מגרו בעסק שנקרא "שלום מגרו עבודות עפר". ביום 30.7.2013 נידרש התובע, במסגרת עבודתו, להגיע אל אתר הבנייה ברחוב רמב"ם 95 ברחובות ובשעה 14:00 הגיע למקום עם המשאית על מנת לפנות פסולת מאתר הבנייה, בו היו פועלים וכלי עבודה מסוג "בובקאט" של חברה אחרת בשם "הדס". בסמוך לאחר הגעתו לאתר, החלו הפועלים להעמיס את הפסולת על משאיתו באמצעות כלי ה"בובקאט".
הגרסה ביחס לפגיעה מכלי ה"בובקאט" עלתה לראשונה רק במסגרת כתב התביעה המתוקן, כאשר במסגרת כתב התביעה המקורי לא צוין דבר ביחס לארוע.
תחילה ייאמר, כי יש טעם בדברי הנתבע לפיהם אין זה סביר כי התובע תיאר בסיכומיו את התאונה "כאילו הכף רגל עומדת להיעקר ..." (סעיף 4 לסיכומי התובע); ואף הוסיף ופירט במסגרת עדותו לעניין מצבו הפיזי לאחר התאונה כי "...לא יכולתי לעמוד על הרגליים. כל החודשיים האלה עמדתי בקצה האצבעות. בכיתי בלילה מהכאב" (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 14-15), כאשר בד בבד עם האמור ניגש לקבלת טפול רפואי לראשונה רק ביום 25.10.2013, קרי כ-3 חודשים לאחר קרות הארוע.
יחד עם זאת, העובדה שאין כל זכר לארוע במסמכים הרפואיים בצרוף הסתירות שתיארנו לעיל, הביאו יחד, לקבלת ההחלטה כי הכף נוטה לטובת הנתבע.
...
לאור כל האמור לעיל, לטענת התובע יש לקבל את תביעתו ולהכיר באירוע כתאונת עבודה.
אשר לענייננו לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת הראיות שהוגשו לתיק בית הדין, אנו קובעים כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי תוך כדי עבודתו ארע לו אירוע תאונתי, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
וראו לעניין זה עב"ל (ארצי ) 15135-05-18 אמיר מינפרד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 04.12.2018) – "אי אזכורו של אירוע חריג בעבודה ברישומים הרפואיים - אינה סותרת את גרסת המערער ומהימנותו (עב"ל (ארצי) 18610-05-16 סידי – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (19.09.2017), עמוד 8 (להלן – ענין סידי)). אנמנזה שותקת לא שוללת באופן ישיר את יסוד תביעתו של מבוטח, אלא מטילה עליו נטל שונה ולעיתים מחמיר יותר ביחס להבאת יתר הראיות לצורך הוכחתו של האירוע החריג..." לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ת"ג (ת"ג) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בהלימה, צירפה המבקשת, במרוצת ניהול ההליך, שני תצהירי עדים נוספים לתצהירה והעתק תמונה לתמיכה בבקשתה; כך גם ניתנו צוים לאיתור מסמכים ממוסדות רלוואנטיים (חינוכי ורפואי); היתקיימו שני דיונים, במהלכם נחקרו המבקשת ושני עדיה (קרוב מישפחה ואחותה הגדולה, תוך שחקירת האחרונה הותרה לבצוע באמצעים אלקטרוניים); הוגשו סיכומי הצדדים וסיכומי תשובה מטעם המבקשת.
טענות הצדדים בעיקרן המבקשת רישום המשיב במועד עלייתה ארצה של המבקשת נעשה באופן שגוי כך שנירשם כי זו האחרונה בת שנה בעוד שהלה הייתה כבת שש שנים לערך; המבקשת ובני משפחתה נרשמו מבלי שנעשתה בדיקה כלשהיא בעיניין ובכך נגרם הפגם אשר תקונו מתבקש בתביעה; עניין אי ידיעת הגיל נפוץ בקרב עולי מדינות שבהן אין רישום כלל או רישום מהימן; קל וחומר על רקע בריחה חפוזה ממדינה עוינת, ללא מסמכים והמבקשת נמנית על אלו.
וליישום בנסיבות דנא אכן, נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה בהליכים כגון אלה גמישות דיונית במישור הראייתי; ברם גם תחת גמישות זו, לאחר שבחנתי את המכלול הראייתי העומד לפני, למצער נכון למועד ההכרעה, לא מצאתי כי ניתן להעתר לתביעה.
...
גם אם אייחס חוסר קוהרנטיות זה, למצער ברובו, לפרק הזמן הניכר שחלף שיש בו כדי לטשטש זכרון חד של מועדים, לא יהא בכך כדי להיעתר לסעד המבוקש; שכן בחינת עדותה תחת המכלול הראייתי שהוצג על ידה בהליך דנא נכון להיום אינו מתיישב עם יתר טענותיה.
בבחינת למעלה מן הצורך אציין, כי גם אם לא תהא מחלוקת כי מועד לידתה הרשום של המבקשת אינו נכון, לא עלה בידה להרים את נטל ההוכחה בדבר מועד לידתה הנטען, למצער בהתייחס לשנה הנטענת על ידה כשנת 1943; ומשכך ובהתאם לפסיקה הקיימת (לעיל) ברי כי לא ניתן להעתר לסעד המבוקש.
אשר על כן, באיזון הנדרש, בהעדר אסמכתאות קוהרנטיות ומשהעדויות שהושמעו בפניי לא התיישבו עם הרישומים שעליהם אין מחלוקת (כגון מועד נישואי וגירושי המבקשת ביחס לגילה הנטען נכון דאז), לא מצאתי להיעתר לסעד המבוקש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הנתבע הציע לתובעת כי יגיש השגה על השומה לאור נכותה של התובעת ככבידת שמיעה ו/או של ארבעת ילדיה ולשם כך ביקש מבעלה של התובעת להעביר לידיו מסמכים רפואיים רלוואנטיים.
עם היוודע לנתבע דבר היעלמות התיק המשרדי של התובעת על מסמכיו החיוניים, בסביבות חודש 9/2007 (גירסה זו נתמכת בעדות מזכירתו ענת ריטר בעמ' 72, שורות 6-7, 16-18 לפרוטוקול), היה על הנתבע לפעול, מיוזמתו, לאיתור המסמכים הרלוואנטיים ולשחזורם במידת הצורך ולא לשבת בחיבוק ידיים עד לפניית הלקוחה לקבלת הסברים.
בכתב התביעה המתוקן התובעת מפרטת את העלויות שהוציאה בפועל לצורך הכשרת חריגות הבניה בהתאם לתב"ע 125/19 ובסך כולל של 89,448 ₪ לפי הפרוט הבא: 23,400 ₪ תשלום קבלן ביצוע ושיפוצים 2,808 ₪ תשלום מהנדס 7,020 ₪ תשלום הנדסאי 56,628 ₪ תשלום שכ"ט עו"ד שמר בסיכומיה התובעת מוסיפה את עלויות המודד המוסמך חני וייס בסך 2,500 ₪, עלות ההעתקה טכנוגרף בסך 460 ₪ והאגרה בסך 4,641 ₪ (נספחים ל'-לב' ו-לט').
לאור המגמה בפסיקה לאמוד הפיצויים מסוג זה במשורה ובהיתחשב בנסיבות העניין, שעה שמדובר בנכס מקרקעין שרישומו לא הושלם בשל רשלנות הנתבע ארוכת שנים ולאחר שנתתי הדעת מנגד להתנהלותה של התובעת ולמועד הגשת התובענה, אני פוסק לתובעת פיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪.
...
לאחר שעיינתי בחוות הדעת ושמעתי את עדויות הצדדים והמומחים ובהתחשב בחובת התובעת להקטנת הנזק, אני קובע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד דמי שכירות עבור פרק זמן של שלושה שבועות בתקופה במהלכה בוצעו בפועל העבודות להכשרת חריגות הבניה.
אני מקבל את הערכת שווי דמי השכירות הראויים כפי שנקבעו בחוות דעתו של שמאי התובעת רודיטי ובסך של 6,200 ₪ לחודש ובסכום כולל עבור 3 שבועות סך של 4,650 ₪.
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן זה שלסילוק מלא וסופי של התביעה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכום הכולל של 153,907 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה (24.11.16) ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

הנתבעים צרפו לבקשתם טבלה ארוכה המונה קרוב לחמישים עמודים, המפרטת מה ביקשו הנתבעים לקבל מהתובעת בהליכים המקדמיים, מה היתקבל ומה עדיין חסר, וכללו גם את נימוקי סירובם של הנתבעים שכנגד בעיניין זה. במעמד הדיון שהתקיים לפניי נישאל ב"כ הנתבעים, האמנם לנוכח הגשת כתב התביעה המתוקן שהקטין את גובה הנזק, בהצטרף לפרק הזמן שחלף מאז הגשת הבקשה ולאחר שב"כ הנתבעים כבר שמע את עמדת בית המשפט לפיה לא ניתן לקבל בהמשך הדרך תביעה בעילת ניזקי גוף מבלי שזו נתמכת בחוות דעת רפואית כבר בשלב כתב התביעה, לא מתייתרים לפחות חלקים מהבקשה? על כך השיב ב"כ הנתבעים כי הנו עומד על מתן הכרעה בבקשה על קרבה ועל כרעיה כמות שהוגשה ללא כל סינון.
כידוע, בתביעה שעילתה ניזקי גוף, להבדיל מענייננו, חותם הניזוק/התובע כדבר שבשיגרה על טופס ויתור סודיות המאפשר למזיק/הנתבע לאתר מסמכים רפואיים ממוסדות רפואיים בהם טופל בעבר ו/או עודנו מטופל.
בנוסף לאמור לעיל, יישאו הנתבעים בסך של 6,000 ₪ לטובת אוצר המדינה, וזאת לאור השהוי הניכר והבלתי סביר במועד הגשת הבקשה ביחס לשלב הדיוני בו מצוי ההליך כפי שציינתי בפתח דבריי, בהצטרף לעובדה כי בית המשפט נדרש לעסוק בדרישות לגילוי מסמכים ו/או השלמת שאלונית שרובם הגדול נדחה בהעדר רלוואנטיות ו/או העדר קשר סיבתי לעילות התביעה ו/או חדירה לפרטיות ואו חריגה מגדר המחלוקת ו/או צימצום ירעת המחלוקת בכתב התביעה המתוקן ביחס לזה המקורי, ואולם חרף זאת הנתבעים בחרו לעמוד על הבקשה במתכונתה הנוכחית לא ביצוע ההתאמה המתבקשת.
...
לסיכום הדברים, מצאתי כי 15 דרישות של הנתבעים כלפי התובעת ובן זוגה בסוגיית גילוי המסמכים היו בלתי רלוונטיות, לא הותאמו לכתב התביעה המתוקן, וזאת לעומת שתי דרישות שלא היה מקום להתחמק ממענה ענייני בקשר אליהן.
לאחר קיזוז, ישלמו הנתבעים לתובעת ובן זוגה סך של 4,000 ₪ (במעוגל) וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
סוף דבר לסיכום סופי וכולל של הדברים, בקיזוז הסכום שנפסק לחובת התובעת בגין דחיית בקשתה לפיצול הדיון, ישלמו הנתבעים (ביחד ולחוד) לתובעת סך של 6,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

לכן ציינתי באותו דיון כי "במצב הקיים כרגע התובע לא הוכיח את תביעתו ולו בקירוב", אך הוספתי כי "לפנים משורת הדין אאפשר לתובע, מאחר שאיננו מיוצג ומאחר שהוא מתמודד מול חברת ביטוח כשפערי הכוחות ביניהם גדולים, לנסות שוב לאתר מסמכים רפואיים" הרלוואנטיים להליך.
עם זאת, לאחר שהתבררה התמונה העובדתית לאשורה, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין לא ניתן לתקן את העוול הלכאורי במסגרת התביעה הנוכחית.
רק במכתב דחייה שני זה היא כתבה לראשונה את הסיבה האמיתית לדחיית תביעתו (נספח 3): "לאחר בירור מול הרופא המנתח הובהר כי בוצע ניתוח עפעפיים קוסמטי/אסתטי שאינו בהתוויה רפואית. ... לצערנו, לא נוכל לאשר את הניתוח מאחר ולא בוצע בהתאם למקרה מזכה לעיל". יצוין כי גם במכתב זה של דחיית העירעור אין היתמודדות עם עמדתו של ד"ר שושני מטעם כללית, כפי שהיא עולה מהפנייתו מיום 24.10.21 לניתוח שהוא רפואי.
...
עם זאת, לאחר שהתבררה התמונה העובדתית לאשורה, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין לא ניתן לתקן את העוול הלכאורי במסגרת התביעה הנוכחית.
בנסיבות אלו אני מורה על מחיקת התביעה, מבלי ליצור מעשה בית דין לחובת מי מהצדדים.
לאור כל האמור אינני עושה צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו