תיקון לקוי של מכונת כביסה על ידי קריסטל שירות

אכן, גם התובע לא הציג חוות דעת ערוכה כדין באשר לליקויים במכונה, אולם משנמצאים אנו בהליך של תביעה קטנה ולאור העובדה כי מדובר בחברת קריסטל אליה הופנה התובע על ידי הנתבעת 2 עצמה, אני מקבלת את הטענה כי הליקויים במכונת הכביסה הם כפי שמצא טכנאי חברת קריסטל שבדק את המכונה ביום 28.5.13 (המחירים הם בהתאם להצעת חב' קריסטל מיום 30.5.13): מנוע: 380 ₪ משאבת מים: 221 ₪ דוד אחורי: 221 ₪ בקבלה/הצעת מחיר לתיקון המכונה נרשם "אולי גם כרטיס", אולם אין בכך כדי להוכיח את הצורך בהחלפתו ואין בידי לקבל את טענת התובע בעיניין זה. ככל שהיה התובע בוחר לתקן את המכונה ניתן היה להציג הוכחה חד משמעית בדבר הצורך בהחלפת כרטיס זה. משלא תוקנה המכונה, יש להציג חוות דעת מקצועית המוכיחה את הצורך בהחלפתו ולא היה בידי התובע לעשות כן, משלא הובא הטכנאי לעדות בבית המשפט והתובע לא ביקש לזמנו.

פירוט זה מוכיח כי הנתבעת 2 לא היתעלמה מהתובע כפי שנטען על ידו בכתב התביעה, אלא מפורטות עשרות פניות שנעשו במהלך החודשים מאי – אוקטובר 2013 לתובע, רעייתו, סוכן הביטוח שלו, נציגי קריסטל, נציגי א.א. שרותי תיקונים שנערכו על ידי גורמים שונים בנתבעת 2 ואיני מקבלת את הטענה כי הנתבעות פעלו בחוסר סבירות.

באשר לרכיב עוגמת הנפש, לא מצאתי כי זה הוכח בצורה מפורשת, כאמור התובע יכול היה להקטין את ניזקו בדרך של תיקון הדוד על ידי קריסטל ובצוע יתר התיקונים על ידי הנתבעת 2, ולא ברור מדוע סירב גם להצעה זו. אוסיף כי לא ניתן לדחות על הסף את טענת הנתבעות כי בהתאם לפוליסה עצמה היתה בידיה הפררוגטיבה לפצות התובע בסכום השווה לערכה של מכונת הכביסה בשוק בעת הקלקול, כך שגם אלטרנאטיבה זו היתה יכולה להועיל לתובע.

...

פירוט זה מוכיח כי הנתבעת 2 לא התעלמה מהתובע כפי שנטען על ידו בכתב התביעה, אלא מפורטות עשרות פניות שנעשו במהלך החודשים מאי – אוקטובר 2013 לתובע, רעייתו, סוכן הביטוח שלו, נציגי קריסטל, נציגי א.א. שרותי תיקונים שנערכו על ידי גורמים שונים בנתבעת 2 ואיני מקבלת את הטענה כי הנתבעות פעלו בחוסר סבירות.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי אכן זכאי התובע לפיצוי לפי פוליסת הביטוח שרכש לפי החישוב הנ"ל של 601 ₪ בתוספת 245 ₪ ובניכוי 200 ש"ח השתתפות עצמית ובסך הכל 646 ₪.

אני מקבלת את טענת התובע כי דיווח על הקלקול ביום 22.5.13 אולם בהתאם לכתב השירות המועד לתחילת השירות, בשים לב למקום מגורי התובע, בית אל, היה ששה ימים: "תנאים ומועדי שרות למכשירים השונים

כך למשל, סוכם כי עבודות החשמל, הכוללות סיתותים וחציבות בקירות, תבוצענה על ידי החשמלאי יובל גד מבית העסק "יובל חשמל"; עבודות הצנרת, האינסטלציה וחדר המכונות של הבריכה תבוצענה על ידי מר שי כהן מבית העסק "קריסטל בריכות"; כל יציקת בטון תקבל אישור מראש, הן באשר להקף הברזל והן באשר לסוג הבטון, על ידי מפקח מטעם התובעים, המהנדס רוני פאשה, שיהיה אחראי על ביצוע מכלול העבודות בבית.

עם זאת, גם המומחים מטעם הנתבעים, ברגמן ושגיא, אישרו קיומם של ליקויים בגמר הבנייה שבוצעה על ידי הנתבע בביתם של התובעים, אלא שלשיטתם אין להטיל על הנתבע את האחריות לכך.

וכך נקבע: "...המפקח נתן את שירותיו לתנובה ונשכר על ידה כמפקח צמוד מטעמה לפרוייקט, שבנוסף לעבודות שבוצוע על ידי מגמן, כלל עבודות רבות באתר תל יוסף שבמחלבת תנובה... הסמכויות הנרחבות שהוענקו למפקח בהסכם, באו להגן על האנטרס של המזמין. המפקח הוא נציגו בשטח של המזמין, וככל שהמפקח לא מילא תפקידו כהלכה, קמה עילה חוזית למזמין. כך, בע"א 5609/97 גולדברט נ. בלייכר זיכהולץ קבלני ביניין בע"מ (בפרוק זמני), דינים עליון נט 436 (2002), נדחתה תביעת מזמין כנגד המפקח ובפסק הדין נאמר, בין היתר, כי תפקידו של המפקח היה ליפתור 'בעיות המתעוררות במהלך הבצוע, או בתיקון של 'עיכובים, תקלות או הפרעות אחרות', ולא בתיקונם של פגמים שגילה'.

...

מכל המקובץ עתרו התובעים לקבלת פיצוי מאת הנתבעים בסכום של 780,720 ₪.

מכל המקובץ, מתבקשת המסקנה כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש בהליך זה כדי להוכיח את ביצוען של העבודות הנוספות ובנגזר מכך קיומו של החוב הנתבע על כלל רכיביו.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סכום כולל של 38,000 ₪, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, בצירוף ריבית והצמדה כדין, שיחושבו ממועד הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד שהוגשה מטעם הנתבעים נדחית במלואה.

לאחר שימוש של כיומיים בתנור, התפרקה דלת התנור שחלקיה הוחלפו לטענתו "ככל הנראה גם מתיקון לקוי של הטכנאי". הוסיף התובע כי הודיע על כך לנתבעת וביום 18/9/14 הגיע שוב טכנאי הנתבעת לבדיקת התנור וציין שוב כי אין בידיו חלקים לתיקון ויש להזמינם מהמחסן.

התיקונים והשירותים להם מחוייבת הנתבעת מסתכמים במתן שירותי אחזקה כמתחייב מתוקף כתב השרות שהונפק לתובע על ידי נתבעת 1 ובהתאם לכתב שירות זה ותנאיו פעלה הנתבעת 1 ככל הנוגע לתנור התובע.

בטרם כתיבת כתב ההגנה, הם לא בדקו את עצמם והסיבה היא מכיוון שגם ברגע זה אם רוצים לקנות תנור כמו שיש לי, אפשר לקנות אותו דרך האנטרנט וחברת קריסטל מייבאת אותו וגם חברת תדיראן מייבאת אותו.

בהתאם לפוליסת הביטוח אותה רכש התובע אשר כולל בין היתר כתב שירות מורחב לאחזקה ותיקון למכשירי חשל ואלקטרוניקה וביניהם התנור שבביתו זאת באמצעות נתבעת 1, הרי שהתנאי לבצוע התיקון במכשיר החשמלי ובעניננו התנור, הנו הימצאם של חלקי חילוף במלאי היבואן – כמפורט בסעיף 1 להגדרות כתב השרות שזו לשונו: "1. הגדרות סעיף זה בא להגיד את המכשירים אשר בעבורם ניתן שירות התיקונים "המכשירים" – טלוויזיה, LED, LCD, פלזמה, צגי מחשב, וידאו, DVD, מקרוגל, מקרר, מדיח כלים, תנור ואפיה, כיריים חשמליים, מכונת כביסה, מייבש כביסה, מזגן ובתנאי שאינם מיועדים וגם או אינם משמשים לשימוש מקצועי וגם או מסחרי וגם או תעשייתי, אשר לחברה המייצרת אותם יש סוכן מכירות בישראל המייבא את הדגם המבוטח, נותן שירותי אחזקה וברשותו חלקי חילוף זמינים (הנמצאים במלאי היבואן) לאותו דגם.

...

קובעת אני בקבלי גרסת הנתבעת 1 שהוכחה בפני ואותה אני מעדיפה על פני עדות התובע שלא הוכחה בראיה ממשית כלשהי כי הנתבעת עמדה בתנאי השירות לתובע על פי פוליסת הביטוח הכוללת בין היתר כתב שירות לתיקון מוצרי חשמל בבית התובע באמצעות נתבעת 1 ומשקבע טכנאי הנתבעת כי התנור בבית התובע אינו ניתן עוד לתיקון מאחר וליבואן תנור אפיה זה אין חלקי חילוף כתוצאה מכך שנקלע לפשיטת רגל, כמפורט באישור פשיטת הרגל של היצרן שצורף כנספח לכתב ההגנה, ולא נסתר בראיה כלשהי ע"י התובע, עובדה שאינה בשליטת נתבעת 1 ונתבעת 2, והנתבעת עמדה בתנאי הסכם השירות נ/1 כמפורט בהם, הרי שדין תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעים להדחות וכך אני מורה.

תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעים – נדחית.

מאחר ונתבעת 1 ציינה בהגינותה כי מחוייבת היא בהחזר על סך של - 211 ₪ לתובע, סכום ששולם על ידו עבור צירי דלת התנור ואילו התובע ציין כי לא שילם לנתבעת 1 סך של - 211 ₪ אלא סך של – 165 ₪ בלבד, אני מורה בזאת לנתבעת 1 עפ"י מחוייבותה כפי שציינה כאמור, להשיב לתובע את הסך של - 165 ₪ אותו שילם התובע, לטענתו לנתבעת 1 כשסכום זה ישלח לתובע ע"י נתבעת 1 בדואר רשום תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין לכתובתו שבכתבי הטענות ואם לא ישולם במועד יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסה"ד ועד התשלום המלא בפועל.

לביתו של התובע, הגיע טכנאי מטעם "שירות קריסטל", בדק את המכונה, ואמר ש"צריך להחליף את הלאגרים של המכונה ומאחר והלאגרים טמועים בתוך התוף צריך להחליף את כל התוף".

במסגרת החוזה האחיד שניסחה החברה היא מתחייבת בסעיף 4 "לתקן כל קילקול במוצר, וכל פגם ולהחליף כל חלק הטעון החלפה בכפוף לאספקת חלקי חילוף מהיצר". ואולם, במסגרת סעיף 6 של אותו חוזה נאמר כדלקמן: "התמורה אינה כוללת: 7.1 חלקי זכוכית פלסטיק וגומי 7.2 עבודות פחחות צבע וציפוי המתייחסות למעטה החיצוני של המוצר 7.3. נורות סימון נורות ביקורת וסלסילות למדיח 7.4 אמייל רשתות תבניות מסילות כיפות ומבערים ומשטח עליון." לפי פרשנות החברה, כמובהר בכתב הגנתה, על פי ההחרגות לכתב האחריות: "נזק בחלק נילווה העשוי פלסטיק אינו כלול במסגרת ההסכם ועלותו תחול על הלקוח". וכן נטען על ידי שירות קריסטל, כי "אין ספק כי דוד מכונת הכביסה שברשות התובע, העשוי פלסטיק הנו חלק נילווה דהיינו עונה על ההגדרה שבסעיף ההחרגות ועל התובע היה לשאת בעלות החלפתו". כאמור, החברה מבהירה בסעיף 7 כי "התמורה אינה כוללת ...חלקי זכוכית, פלסטיק וגומי...נורות סימון, אמייל, רשתות, תבניות, מסילות, כיפות ומבערים, מנורות, ומשטח עליון...". סעיף זה שכל כולו הנו החרגה של השרות מופיע בחוזה האחיד באותו אופן שמנוסח החוזה האחיד כולו ובכך יש לראות הפרה של האמור בתקנות הגנת הצרכן לעיל, שם נאמר כי" סייגים לחיוביו של העוסק, שיצוינו באופן בולט לעין".

אשר לשעור הפצוי- שוכנעתי שלתובע נגרמה עוגמת נפש של ממש בשל הליקויים שהתגלו בטיפול הנתבעת במכונת הכביסה ובהתנהלות הבלתי תקינה של הנתבעת בהיעדר מענה ראוי למצוקתו של התובע.

...

במסגרת התביעה, טען התובע, כי החברה לא סיפקה את שירות האחריות עליו התחייבה, אימתי שהצטרכה לכך ועל כן חלה עליה חובה לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו. לאחר עיון ודיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

אני קובע שעל שירות קריסטל לפצות את התובע בסכומים הבאים: ראשית, סך של 1,100 ₪ בגין אחריות שממנה לא נהנה; שנית, סך של 1,738 ₪ בגין מכונת כביסה שאותה רכש עקב זאת שהאחריות לא הופעלה כלל וזאת על פי העיקרון של הקטנת הנזק והשבת המצב לקדמותו.

סבורני כי במקרה זה פעל התובע בצורה נכונה, שעה שרכש, מכונת כביסה חדשה ולא תיקן את המכונה המבוטחת; שלישית, סך של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש, אובדן זמן, טרחה מיותרת, אובדן ימי עבודה בגין התייצבות לדיונים.

אשר לשיעור הפיצוי- שוכנעתי שלתובע נגרמה עוגמת נפש של ממש בשל הליקויים שהתגלו בטיפול הנתבעת במכונת הכביסה ובהתנהלות הבלתי תקינה של הנתבעת בהעדר מענה ראוי למצוקתו של התובע.