תיקון כתבי טענות בבית הדין האזורי לעבודה

אולם, בכל הנוגע לסמכותו של בית הדין לעבודה, המבחן הוא עילת התביעה ולא הסעד - "סמכותו של בית הדין האיזורי לעבודה אינה נקנית על- פי הסעד, אלא על פי עילת התביעה בחלק מהעניינים, ועל- פי עילת התביעה וזהות הצדדים כאחת בחלק מהעניינים... כך, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, בית הדין האיזורי לעבודה מוסמך לידון בתביעה בין עובד למעביד, אך לא בכל תביעה ביניהם, אלא רק בתביעה שעילתה ביחסי עובד מעביד, ושעילתה אינה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" (עניין פי.או.אס דלעיל, בפס' 14).

לאמור כי תקנות סדר הדין החדשות "משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קופצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות. כך, במיוחד, באותם מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי" (רע"א 3510/21 עידן נצר נ' דוד קונפינו (25.08.2021), בפס' 9).

גם עילה זו נתונה לסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה (לפי סעיף 24(א)(1ב)), ומכאן שלבית משפט השלום אין סמכות לידון בה ביחס לתביעה נגד מורן ויש למחוק אותן מכתב התביעה נגדה (ראו והשוו: עניין פי.או.אס, בעמ' 527; ת"א (ת"א) 35279-05-14 לחמניה טריה-ג'וני בכרם בע"מ נ' מאפיית בייגלה חם בתל אביב בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 16 (12.4.2015) ובעניינינו – לא להתיר תיקון כתב התביעה בנוגע להוספת עילה זו".

...

כן, תביעת השבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט מתמקדת ברווח שצמח לנתבע ולא בנזק שנגרם לתובע ולכן גם אם הייתה התובעת מעלה כימות הוצאותיה ונזקיה כי אז אין בהן עילה מוכח דין זה. דיון והכרעה הלכה פסוקה היא כי ככלל יש להיעתר לבקשות לתיקון כבתי טענות ברוחב לב. עם זאת, היעתרות לבקשות מסוג זה אינה "אוטומטית", שכן מדובר באיזונם של שיקולים שונים, ובהם: תרומת התיקון לבירור הפלוגתות; השלב הדיוני בו מצוי ההליך; תום הלב של המבקש; שיהוי בהגשת הבקשה; וכן השפעת התיקון על המשך התנהלות הדיון בשים לב לאינטרס הציבור (ראו רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (נבו 13.09.2022); ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 04.04.2021)).

על כן, ונוכח האמור לעיל, מקום בו ייפסק כי אין מדובר ביחסי עובד מעסיק, כי אז מעתה אני מתירה את תיקון כתב התביעה בעתיד לבוא משגם לא שוכנעתי כי התיקון הנדרש מעלה סוגיות חדשות או מרחיב יריעת המחלוקת או פוגע ביכולת הנתבע להשמיע את טיעוניו.

על כן, איני סבורה כי תיקון כתב תביעה יוביל לפגיעה בהליך ראוי והוגן, כל שכן ניתן לרפא זאת בהוצאות ריאליות, מקום בו יהיה צורך בתיקונו של כתב ההגנה (עת לפי התקנות החדשות אין הדבר גורר תיקון אוטומטי מקום בו בית המשפט נעתר לתיקון כתב תביעה אולם כבר מעתה אני מתירה תיקון בהתאם לתקנה 47 (א) לתקנות בכל הנוגע לעילת התביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט).

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 60409-02-23 15 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופט **** גולדברג התובעת: חיה שרה כהן ע"י ב"כ: עו"ד עמית סבג הנתבעים: 1. ח.ס.ד קונקט בע"מ 2. עמרם שטרית ע"י ב"כ: עו"ד יעקב שי החלטה

הכרעה על אף שהרפורמה בתקנות סדר הדין החדשות שינתה את נקודת המוצא מגישה ליבראלית לגישה קפדנית יותר ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות (רע"א 496/23 מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ נ' מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ (נבו 31.05.2023) בהתאם לתקנה 46(א) לתקסד"א החדשות), בתי הדין נותרו בגישתם הליבראלית ביחס לבקשות מסוג זה. בהקשר זה יש לשים לב לנוסח תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, שהנו שונה מנוסח תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, באופן המותיר בידי בית הדין שיקול דעת רחב יותר.

...

בית הדין החליט להיעתר לבקשת התובעת לתיקון כתב התביעה.

סיכומו של דבר- הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 21801-01-23 19 נובמבר 2023 לפני: כב' השופטת מירי שי התובעת: מרים גדיר הנתבעת: סאברין אבו סמרה החלטה

המסגרת המשפטית: לפי תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה על ידי בית הדין בכל שלב משלבי הדיון, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות.

...

סוף דבר: אני נעתרת לבקשה וכתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק בית הדין.

בהעדר פירוט מספק בבקשה, לרבות לעיתוי הגשת הבקשה, אינני מקבלת את טענת התובעת שהתיקון נבע ממחדלי הנתבעת.

אשר על כן, אני מחייבת את התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 14768-09-22 15 פברואר 2024 לפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם המבקש: גזאל אדריס המשיבות: 1. איי.די.איי שנוע ושילוח בע"מ 2. ענבל בן דוד אמזלג החלטה

היריעה המשפטית תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מקנה לבית הדין סמכות להעתר לבקשה שהוגשה על ידי מי מהצדדים לתיקון כתבי הטענות בכל שלב של הדיון.

...

אשר על כן, לא מצאתי הצדקה להיעתר לטענות התובע לתיקון התביעה.

גם הבקשה להגיש כתב תשובה דינה להידחות.

לאור האמור בקשות התובע נדחות.

תיקון כתבי הטענות והתביעה שכנגד: לאחר השלמת הליכי הגילוי והעיון במסמכים עתר התובע ביום 24.11.21 לתיקון כתב התביעה.

כך למשל, במקרה בו המעסיקה לא הפקידה את הסכומים בגין אובדן כושר עבודה מקצועי, אולם העובד לא הוכיח כי נגרם לו נזק – התביעה ברכיב זה נדחתה תוך שבית הדין האיזורי הפנה לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 299/03 גרין – מילאון בע"מ (26.12.2002) (ראו: סע"ש (ב"ש) 56824-04-13 ברמי – יחיא אליהו הובלות בע"מ (26.2.2016).

...

אנו מחייבים את הנתבעות לשלם לתובע את הסכומים הבאים: המובילים תשלם לתובע הפרשי שכר משולב בסך 1,470 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.7.2012, ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זאת אנו קובעים לנוכח היקף המשאבים שנדרשו הנתבעות להשקיע לצורך הגנתן, לאור מאפייניה של התביעה ואופן ניהול ההליך ע"י התובע.

אף נתנו דעתנו לכך שחרף החלטת בית הדין שהסיכומים יישמעו בעל פה, בתום ישיבת ההוכחות השנייה לאחר סיום שמיעת העדויות הודיע ב"כ התובע שאינו ערוך לסיכומים בעל פה, וגם הישיבה שנקבעה לצורך סיכומים בעל פה נדחתה פעמיים לבקשתו, וכן את החריגה המשמעותית (פי 3) מהזמנים שקצב בית הדין לצורך הסיכומים בעל פה. בשים לב לכל האמור, אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעות שכר טרחת עו"ד בסכום של 25,000 ש"ח, אשר יקוזז מהסכום שהנתבעות חויבו לשלם לתובע לפי פסק דין זה. לצדדים מוקנית זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא להם.